לטוס עם, להרגיש בלי - הכירו את הרילוקיישן המקוצר

לארוז מזוודות, את המשפחה, לצאת להרפתקה מעבר לים ולהתפתח אישית ומקצועית – חלום הרילוקיישן הוא חלומם של ישראלים רבים אבל בהחלטה להעתיק את מקום המגורים לשנה-שנתיים לחו"ל לא הכל ורוד. בני הזוג הרבה פעמים לא מצליחים למצוא תעסוקה, ילדים לא תמיד מסתדרים במסגרות החדשות ועם השפה הזרה והמרחק מהמשפחה והחברים מקשה ומבודד. בחברת הסייבר סיימוטיב (Cymotive) מצאו דרך להרוויח את הייתרונות של רילוקיישן ולצמצם את הבעיות.

במקום מעבר לתקופה ארוכה לארץ אחרת מציעים לעובדים לצאת לרילוקיישן מקוצר של שלושה- ארבעה חודשים. המטרה היא לתת לעובדים את החוויה וכל הייתרונות שנותן רילוקיישן בלי לעקור לגמרי את החיים למדינה זרה תוך התמודדות עם הצדדים הפחות זוהרים של התהליך.

עד כה נסעו שלושה מעובדי החברה, שבראשה עומד ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין ושהוקמה בשיתוף עם יצרנית הרכב פולקסווגן הגרמנית, לרילוקיישן מקוצר. אחת מהן, אורית לנזט כבר חזרה משליחותה בעמק הסיליקון בקליפורניה אליה נסעה ביחד עם בן זוגה ומספרת שעבורה זו הייתה חוויה שהיוותה 'מבחן עצמאות'. "זו הפעם הראשונה שהייתי בארה"ב וחטפתי קצת הלם תרבות. יצא לי להכיר אנשי מקצוע מכל הסוגים וזה תמיד טוב להיות מרושת וללמוד. זה היה כיף גדול וגם דורש הרבה מאוד עצמאות – זה עזר לי לראות כמה אני יכולה לדחוף דברים, לסטות ממה שאני רגילה לעשות", היא מספרת.

אורית לזנט (במרכז) במהלך הרילוקיישן הקצר לארה"ב צילום: סיימוטיב

ביום הראשון לעבודתה במעבדת החדשנות של פולקסווגן כבר גרמו לה 'להרגיש בבית'. "הייתי מופתעת לראות שהקצו לי שולחן מראש ואפילו הדפיסו עבורי תג שם מברזל לעמדה (אחד העובדים התלונן בצחוק שהוא מחכה לשלו כבר כמה חודשים)", אומרת לנזט. מבחינה מקצועית היא קיבלה פרספקטיבה קצת שונה על מה שהיא עושה ביום יום ולמדה על תהליכי חדשנות אחרים מאלה שהיא מכירה.

אביטל מנגד צילום: סיימוטיב

אורית מובילה את צוות המחקר והתקיפה של סיימוטיב, שעוסקת בפיתוח מוצרים ופתרונות בתחום הסייבר סקיוריטי לדור המכוניות העתידיות. הם מנסים להבין איך אפשר לתקוף את המכשירים ברכבים ולעזור למפתחים הרלוונטיים לפתור את הבעיות והחולשות שלהם. בחברה שאליה נשלחה לרילוקיישן, שהיא גם שותפה וגם לקוחה של סיימוטיב, היה צורך גדול במומחה סקיורטי, מישהו שיש לו את ראיית התוקף ויזהה איזורים בעייתיים – ואת זה היא נשלחה לעשות. "אחת הסיבות שבגללן רצו שאני אסע היא להראות לאנשים בחברה שאדם שלוקח על עצמו עוד אחריות ונותן מעצמו לחברה – גם מקבל בחזרה. בנוסף רצו לקדם ראשי צוותים בחברה, לתת להם להיחשף לתעשייה בעולם ולשים אותם בסיטואציות לא הכי נוחות שאפשר ללמוד מהן", היא אומרת.

המטרה בתוכנית הרילוקיישן הקצר הייתה כפולה. מצד אחד החברה חיפשה להיחשף באופן גלובלי לכיוונים אסטרטגיים עסקיים ומצד שני לספק לעובדים הזדמנות לפיתוח הקריירה שלהם. "חיפשו איך להיחשף באופן גלובלי לכיוונים אסטרטגיים מבחינתנו ואחד השותפים בחברה הציע לשלוח עובד למעבדת החדשנות של פולקסווגן על מנת שיחווה את הלקוח, שיכיר את תהליכי העבודה שלו מבפנים ויידע מה הכי יעניין אותו", מסבירה אביטל מנגד, מנהלת משאבי אנוש בחברת Cymotive. לדבריה, הראייה העסקית וה-HRית של החברה משתלבות באופן הדוק. "אנחנו אולי לא החברה שהעובד ימצא בה את המילקי הכי שווים במקרר, אבל בהחלט חברה שמסתכלת על פיתוח קריירה במשקפת ארוכת טווח, נותנת הזדמנויות לעובדים להתנסות בתפקידים ובשליחויות כדי שיתמקצעו ויהיו מוכנים לשלב הבא שלהם בקריירה".

הרילוקיישן הקצר מאפשר לעובדים לטוס ליבשת אחרת לשלושה-ארבעה חודשים בלי שיצטרכו למכור או להשכיר את הדירה, להעביר את המשפחה ולשלוח מכולות עם מטען. העובדים מקבלים מימון, טיסות, דירה, רכב וכד' ויכולים לצרף לשליחות גם את בן או בת הזוג. "בנוסף, ברמה המקצועית זו מקפצה, זו התנסות מאוד משמעותית בעבודה צמודה ללקוח. הם נמצאים במשרד הלקוח וכשהם חוזרים הם מביאים איתם סל של דברים שלא היינו יכולים לדעת בדרכים אחרות", מסבירה מנגד.

עם זאת, אם לא היה עולה הצורך העסקי הם לא היו "נכנסים להרפתקה הזאת", היא אומרת. "השותפים שלנו חיבקו את זה כי הרבה פעמים הם לא יודעים לנסח בעצמם מה הצורך שלהם בסייבר סקיוריטי וכשמגיע מישהו שמומחה בזה - זה מאוד משמעותי מבחינתם".

רון פרוידנטל, עובד שנשלח לרילוקיישן קצר בשבדיה מסכם את המשמעות של ההתנסות עבורו: "רציתי לנסוע בשביל החוויה - לחיות ולעבוד בעיר אירופית בעלת אופי שונה מזה הישראל. תקופה קצרה כזו התאימה לי בצורה מושלמת - זו הזדמנות יפה לחוויה מיוחדת".