$
בארץ

החשב הכללי: מחיר למשתכן כבר עלתה לציבור 7.1 מיליארד שקל

על פי הדו"ח הכספי לשנת 2018 שפרסם רוני חזקיהו, היקף אובדן ההכנסות מהקרקעות ש"חולקו" במסגרת התוכנית נאמד ב-5.3 מיליארד שקל, עלות סבסוד הפיתוח של חלק מהפרויקטים נאמדת במיליארד שקל ועלות המענקים לרוכשים - ב-810 מיליון. עלויותיה הגבוהות של התוכנית הן אחת הסיבות לחריגה הגדולה בגירעון

עמרי מילמן 12:3002.07.19

עלות תוכנית מחיר למשתכן, נכון לסוף שנת 2018, נאמדת ביותר מ-7.1 מיליארד שקל; כך עולה מהדו"ח הכספי לשנת 2018 שמפרסם היום (ג') החשב הכללי, רוני חזקיהו. ההערכה היא כי בחודשים שחלפו מאז סוף השנה צמחה העלות ביותר מחצי מיליארד שקל.

 

שר האוצר משה כחלון שר האוצר משה כחלון צילום: צילום מסך שידור לע"מ

 

עיקר עלותה של תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, שזכתה לביקורות רבות על כך שהיא מחלקת "בחינם" לציבור מצומצם את הנכסים של כלל אזרחי ישראל - הקרקעות - נובע מאובדן ההכנסות מהקרקעות, שהיקפו מוערך על ידי האוצר ב-5.3 מיליארד שקל (נכון לסוף 2018). לכך יש להוסיף את סבסוד עלויות הפיתוח שניתן באזורים מסוימים ועלה למדינה כמיליארד שקל, כמו גם את המענקים לרוכשים – שהיקפם נאמד ב-810 מיליון שקל.

 

למעשה, הנתונים על אובדן ההכנסות ממסים מהווים הערכת חסר בלבד, והמצב רק הולך ומחמיר עם השנים; זאת, משום שמועצת מקרקעי ישראל (בראשה עומד שר האוצר כחלון) החליטה כבר ב-2015 כי את אובדן ההכנסות ייחשבו ביחס לשומות על הקרקע מיוני 2015, אז קיבעו, הלכה למעשה, את מחירי הקרקע. מאז עברו כבר ארבע שנים, במהלכן מחירי הקרקע עלו.

 

מאז תחילת 2019 ועד לתאריך בו דווחו הנתונים לחשב הכללי (סוף מרץ 2019, ע"מ) שולמו כבר 147 מיליון שקל של תוספות סבסוד ומענקי רוכשים נוספים; מאז, כמובן, הסכומים גדלו.

 

כחלון הרבה להכריז בשנים האחרונות על סיום הספסרות בקרקעות המדינה, ובכל שנה מתבהרת התמונה בכל הנוגע למחיר האמיתי של אותה הכרזה; מאחר ומדובר בנכסים של המדינה, כלומר של כלל הציבור, גם אובדן ההכנסות מושת על הציבור כולו.

 

החשב הכללי רוני חזקיהו החשב הכללי רוני חזקיהו צילום: עמית שעל

 

עלויותיה הגבוהות של התוכנית הן אחת הסיבות, לפי גורמים באוצר, לחריגה הגדולה מיעד הגירעון - שהגיע כבר ל-3.8%. למרות שהתוכנית טרם תוקצבה לשנים הבאות, לפי ההערכות באוצר היא לא תבוטל בקרוב, בוודאי אם כחלון יחזור למשרד האוצר לאחר הבחירות הקרובות.

 

החשש העולה מכך הוא כי הבור התקציבי הצפוי בשנים הבאות, שהיקפו עומד כבר על 20 מיליארד שקל (ויחייב קיצוצים והעלאות מסים), רק יגדל - משום שאינו לוקח בחשבון הוצאות ואובדן הכנסות ממחיר למשתכן, כמו גם תוכניות אחרות כמו תוכנית הצהרונים. היקף כלל התוכניות שאינן מתוקצבות, ומחיר למשתכן ביניהן, מוערך ב-6 מיליארד שקל סה"כ.

 

גורמים באוצר מסרו בתגובה: "כשאמרנו שהמדינה מספסרת בקרקע, בדיוק לזה היתה הכוונה. עלות הקרקע נקבעת על ידי הבעלים שלה, המדינה. המדינה יכולה להחליט על כל מחיר לקרקע, והמדיניות של המשרד בשנים האחרונות היא לא לספסר בקרקע. לא זו אף זו, הכנסות רמ"י בשנתיים האחרונות שברו שיאים, כך שהתפיסה אותה מפיצים, לפיה מחיר למשתכן פוגעת בהכנסות המדינה, מעולם לא הוכחה. גם לא בדו"ח הנוכחי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x