זריקת עידוד של 150 מיליון שקל למחקר ביג דאטה באוניברסיטאות

הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) תשקיע בארבע השנים הקרובות 150 מיליון שקל בקידום המחקר במדעי הנתונים (ביג דאטה) באוניברסיטאות. יחד עם החלק שהאוניברסיטאות יידרשו להשלים מכספן, יגיע היקף ההשקעה בתחום ל־200 מיליון שקל או 50 מיליון שקל בשנה. המרכיב המרכזי בתוכנית של ות"ת הוא מכרז להקמת שלושה מכוני מחקר ראשונים באוניברסיטאות בתחומי הביג דאטה.

מדע הנתונים הוא מדע רב־תחומי העושה שימוש, בין היתר, במדעי המחשב, סטטיסטיקה ומתמטיקה שימושית. הוא הפך לתחום מרכזי במחקר ובכלכלה בשל שתי התפתחויות מרכזיות שמתרשות בשנים האחרונות. אחת מהן היא היווצרות מאגרי נתונים גדולים מאוד בידי ממשלות וחברות ענק, כאלה שכיום ניתן להפיק מהם הרבה יותר תובנות משאפשר להשיג באמצעות תוכנות מחשב סטנדרטיות, והשנייה היא התפתחות הבינה המלאכותית שאותה ניתן לנצל לניתוח מאגרי המידע העצומים למטרות מחקר ולהפקת רווחים כלכליים. כרגע הנתונים הללו מהווים משאב כמעט לא מנוצל, שיש חוקרים אשר משווים אותו למכרות לפני תחילת הכרייה.

יו"ר הות"ת, יפה זילברשץ צילום: אוראל כהן

כיוון נוסף שבו עשוי מדע הנתונים להביא תועלת בשנים הקרובות הוא במתן זריקת עידוד למדעי החברה, לאחר בשנים האחרונות ההתקדמות הרבה במדעי המחשב ובהנדסה גרמה במידה רבה לנסיגה במעמדם. אבל כיוון שחלק גדול ממאגרי המידע הענקיים שנוצרו עוסקים בנושאים חברתיים, יש במדע הנתונים גם אפשרויות לפריצות דרך במחקר כמותי במדעי החברה.

בדיקה שערכה ות"ת העלתה שבישראל פועלים רק 200 חוקרים במדעי הנתונים, אם כי חלקם נחשבים מובילים בתחומם בעולם. בעקבות זאת, הוגדר מדע הנתונים, במסגרת התוכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה של ות"ת, כאחד משלושת תחומי הדגל שלהם תעניק הוועדה לתכנון ולתקצוב תקציבים מוגברים בשנים הקרובות. זאת, יחד עם מחקר הקוונטום והרפואה המותאמת אישית. לאחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה 16 מסלולי לימוד לתואר בנושאי מדעי הנתונים, 8 לתואר ראשון ו־8 לתואר שני.

בנוסף להשקעה של ות"ת בנושא בהיקף 150 מיליון שקל, היא תבקש מהאוניברסיטאות מאצ'ינג בשווי של עוד 40 מיליון שקל. את תוכנית ההשקעה הכינה ועדה בראשות חתן פרס ישראל הפרופ' לסטטיסטיקה יואב בנימיני. במרכז התוכנית הוצאת מכרז להקמת שלושה מרכזי גג במוסדות להשכלה גבוהה לחקר הביג דאטה.

מרכזי המחקר יתבקשו לעסוק בין היתר בפיתוח תוכנות בינה מלאכותית למחקר נתונים, פיתוח תוכנות להנגשתם למחקר של מאגרי מידע שבידי הממשלה, איסוף וארגון של בסיסי מתונים, ועוד. התקווה היא שבאמצעות הקמתם ניתן יהיה ליצור לישראל יתרון יחסי בתחום המתפתח במהירות, כפי שיש לה בענפי מחשב אחרים.

נושא נוסף שמוגדר כיעד של מכוני המחקר הוא אתיקה ומוסר של מדעי הנתונים, שכן התקדמות המדע החדש כוללת סכנות הולכות וגדלות לפגיעה בפרטיות.

היבטים אחרים של התוכנית כוללים הקמת מערך ארצי לתיאום מחקר הנתונים, שאחת ממטרותיו תהיה יצירת הקשר היישומי בין האקדמיה לתעשייה והקצאת כספים ייחודיים למענקי מחקר בתחומים אלה לחוקרים, דוקטורנטים ומסטרנטים.

דוגמה ליישום אפשרי של שילוב מדעי החברה בחקר הנתונים — אחת ממטרות התוכנית — היא ניתוח של נתוני משרד הרווחה על מקבלי קצבאות כדי לאתר אוכלוסיות בסיכון להידרדרות כלכלית ולהעניק להן סיוע מונע בדרכים שונות. דוגמה אחרת מתחום הבריאות היא הצלבה בין תוצאות בדיקות דם לתוצאות בדיקות גנטיות כדי לאתר אוכלוסיות בסיכון למחלות ולהעניק גם להן טיפול מוקדם.

יו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ אמרה בתגובה כי "התוכנית הלאומית למדעי הנתונים תקדם מחקר חדשני ופורץ דרך באוניברסיטאות שישפיע ישירות על איכות החיים של האזרחים במדינה. מדעי הנתונים טומנים בחובם פוטנציאל חדשנות ופריצת דרך לא רק במדעים המדויקים אלא גם במדעי החברה והרוח".