המאייר עידן ברזילי: "כדי לפענח דמות אני חייב קודם לבחור לה בגדים"

מה הדבר הראשון שאיירת?

תחפושות. "מגיל צעיר היתה לי עמדת עבודה בסלון והייתי מאייר בעיקר אנשים עם תלבושות שונות, לפעמים עם ראשים של חיות. התלבושות היו מתערבבות עם הגוף והדמויות היו הופכות להיות חלק מהתלבושת. בשלב מאוחר יותר לימדתי את עצמי לתפור והייתי תופר תלבושות ותחפושות למשפחה.

"עד היום מה שמושך אותי באיור זה עיצוב דמויות, ובעיניי חלק בלתי נפרד מהאופי שלהן זה הבגדים שהן לובשות. ברגע שהחלטתי על התלבושת, פענחתי כבר 50% מהאופי של הדמות".

"Still dancing" איור: עידן ברזילי

ממי אתה שואב השראה?

ריקרדו גואסקו (Guasco), צייר ומאייר איטלקי. "הוא משתמש בצורות גיאומטריות, משטחי צבע גדולים ופלטת צבעים חזקה במיוחד, ובדמויות שלו יש המון אופי ורגישות. פעמים רבות הוא יוצר דמויות ענקיות שמתפרסות על פני כל האיור, וזה משהו שאני אוהב לעשות בעצמי, קצת בהשראתו".

לוצה תות׳ (Tóth), במאית אנימציה מהונגריה. "סרטי האנימציה שלה נוגעים במיניות בצורה גרוטסקית והאסתטיקה שלה מרהיבה. בעבודות שלי אני נוטה לאייר תמונות וסיטואציות שמחות ואופטימיות — זה נחמד וכיף, אבל אני מנסה ללמוד מאמנים כמוה איך לאייר נושאים יותר מורכבים או כואבים".

פריים מהקליפ "בוקר יום שישי" של דניאלה ספקטור איור: עידן ברזילי

מה מעורר בך השראה?

אוכל עיראקי. "בשנה שעברה עבדתי על איור לתערוכה שהתעסקה בביטויים ישראליים שעשו עלייה מתרבויות אחרות, ומצאתי את עצמי מאייר את כל המאכלים של סבתא שלי שעלתה מעיראק. אני לא הטיפוס הכי אכלן שיש, אבל קובה אדומה זה המאכל האהוב עליי, והוא גם זה שהכתיב את הצבעוניות באיור. סיר הקובה נמצא במרכז הפריים ומשחרר אדים שמתפזרים לכיוון הדמות שנמצאת למעלה, לבושה בצבעי קובה סלק ונראית קצת כמו סיר קובה בעצמה".

לטאות. "עבדתי על סרט אנימציה קצר במסגרת הפרויקט של בית אבי־חי "פנים יום זיכרון", בהשראת סיפורו של יהודה קן־דרור, שנהרג במבצע קדש, ובין שלל הראיונות שעשינו לצורך כתיבת התסריט היה מרואיין אחד שסיפר שיהודה היה רודף אחרי לטאות. זה היה משהו מאוד שולי בסיפורים עליו, אבל בסוף קיבל מקום גדול בסרט, כי הלטאה שימשה אותנו כמטאפורה לחיבור של הדמות לטבע ולאדמה. זה גם הוסיף המון קלילות וכיף בתוך נושא כה טעון וכואב".

"ballet challenge no.3"" איור: עידן ברזילי

פרויקט שאתה גאה בו במיוחד?

"השנה יצרתי קליפ אנימציה, שייצא בקרוב, לשיר "בוקר יום שישי" של דניאלה ספקטור. היה מאוד מעניין לקחת שיר של יוצרת שאני מאוד אוהב ולבנות עליו רובד סיפורי נוסף עם הפרשנות הוויזואלית שלי. הייתי צריך לפעול ממקומות שאף לא נגעתי בהם, וזה הוביל אותי למסע מרתק.

זה מרגש במיוחד כי גם את המסע הזה אני אחשוף — בתערוכה שנקראת 'שיר מתעורר' במסגרת פסטיבל 'אאוטליין' בירושלים, פסטיבל שבוחן את היחסים שבין המילה הכתובה לדימוי האיורי".

מה אתה הכי אוהב לאייר?

ריקוד. "הדבר שהכי חשוב לי כשאני מאייר זה ליצור סיפור, ולשם כך אני צריך לייצר תנועה ודינמיות. אני תמיד חושב על התנוחה שהדמות היתה בה לפני, והתנוחה שהיא תהיה בה אחרי. כנראה זה משהו שהשתרש אצלי מלימודי האנימציה".

והכי פחות?

ערים. "אולי כי אני גר בעיר, ולכן באיור אני מנסה ללכת למקומות אחרים".