ככה רואים היום משחק

חברת SportVU הוקמה ב־2005 על ידי המדענים מיקי תמיר וגל עוז. תמיר, שעבד במרכז הגרעיני בשורק במשך עשור, פיתח מומחיות בזיהוי אופטי ועיבוד תמונות.

הטכנולוגיה שמניעה את החברה פותחה תחילה על ידיו באלביט מערכות, כדי לעקוב אחר מסלוליהם של טילים.

SportVU החלה לאסוף מספרים על ספורט דווקא בכדורגל הישראלי, כשהיא אוספת בשנייה אחת יותר מ־15 נקודות מידע על מיקום הכדור והשחקנים. האיסוף נעשה ב"רשת תלת־ממדית" של מצלמות ומעובדת על ידי תוכנה ואלגוריתם מיוחדים.

ב־2008 נרכשה החברה על ידי ענקית הסטטיסטיקות האמריקאית חברת STAT, ומ־2010 החלה לעבוד באיסוף הנתונים בכדורסל האמריקאי (25 נתונים בשנייה במשחק - מכדרורים ונגיעות בכדור, דרך תווי מסירות, מהירויות של שחקנים, אורך ריצות, מיקום כדור ושחקן ועוד). כיום המצלמות והתוכנה נמצאות בכל אולם ב־NBA ויש גם חברות מתחרות, אבל ב־2010 רק לחמש קבוצות, המתקדמות ביותר מבחינת ניתוח סטטיסטי, היתה גישה לטכנולוגיה הישראלית.

כך היא נהפכה לאחת מהחברות שאחראיות למהפכה האנליטית שעבר הכדורסל בשנים האחרונות. ועכשיו אותה חשיבה ישראלית מגיעה, דרך טכנולוגיה שונה וחברה שונה, Track160, לכדורגל האירופי. אחד מהמייסדים שלה הוא מיקי תמיר.

קבוצת באיירן מינכן חוגגת צילום: גטי אימג'ס

18 נקודות על שחקן

מה Track160 עושה? "המערכת מספקת פתרונות של ניתוחי ביצועים וניתוחים טקטיים למאמנים", אומר דורון הומינר, מנכ"ל החברה. "מה שמייחד אותנו זה שאנחנו עושים הכל דרך מצלמות סטנדרטיות המותקנות במגרש. הטכנולוגיה מבוססת Deep Learning ומאפשרת לנו לא רק לספק אינפורמציה אלא גם ניתוח של אותה אינפורמציה". החברה עובדת כבר במספר קבוצות וארצות.

המערכת של Track160 אינה עוסקת במכשירים כגון GPS או מדדי דופק שונים כדי לאסוף את ביצועי השחקנים. הכל נאסף, כאמור, בצורה לא ידנית ואוטומטית. "אנחנו מערכת אופטית שיש לה יכולות דיפ לרנינג (רשת עצבית מלאכותית ולמידת מכונה)", אומר הומינר. "אנחנו יכולים לזהות שחקנים לפי מבנה השלד שלהם, הנעליים, המספר, השיער וכדומה וכך להימנע מבלבולים. כמו כן אין מכשיר עליהם, מה ששחקנים לא תמיד אוהבים". הנתונים שאפשר לייצר ממשחק אחד הם רבים. "אנחנו מייצרים מאות מיליוני נקודות אינפורמציה במשחק אחד", אומר הומינר.

"המערכת שלנו נסמכת על אלגוריתם בעל יכולת זיהוי ומעקב אחר מערך המפרקים של גוף השחקן ותנועותיו, וכך היא מספקת רמת דיוק גבוהה ביחס למערכות אחרות הקיימות בשוק. בחישוב זריז, יש לנו 18 נקודות על שחקן שספקות מידע על כל תנועת הגוף שלו. יש 22 שחקנים בקבוצה, עוד שלושה שופטים, כדור ועוד — ואנחנו אוספים את הכל. אנחנו גם עושים מדידות של הביצועים הגופניים של השחקנים, האצה, מהירויות, ק"מ שרצים וכדומה, אבל מאחר שאנחנו גם יודעים למשל לאיפה פני השחקן פונות, אז יש כאן עניין שהוא הרבה מעבר איסוף נתונים פיזיולוגיים.

"עבור קבוצה למשל זה קריטי לדעת יותר על היכולות שלו למצוא את המסירה הנכונה, היכולות שלו בקבלת הכדור וההחלטות שהוא מקבל. אנחנו יכולים לדעת הרבה מאוד על המערך של הקבוצות, איך השחקנים משתפים פעולה, ואיך הם נעים במערך במשחק מסודר, משחק מעבר וכדומה. אלו נתונים שיכולים לייצר לקבוצה השותפה שלנו".

מדובר בביג דאטה, וזהו תחום שבכדורגל רק עכשיו מתחילים להבין. קבוצות בכירות משתמשות בחוקרים ומדעני ביג דאטה כדי לעלות על נתונים שיסייעו להן להשיג יתרון בתעשיית הכדורגל. למשל מעסיקים מומחים במציאת דאטה על חללים שנוצרים על המגרש או מחפשים נתונים שמלמדים על רמת ההתאמה של שחקן מסוים לקבוצה כדי שיסייעו בשוק העברות השחקנים.

"כמות עצומה של דאטה אינה שימושית כשלעצמה", אומר הומינר. "עם זאת, היא הופכת להיות בעלת ערך רב לאחר המרת הדאטה לנתונים חכמים המסייעים למאמנים לנהל את הפעילות היום־יומית על ידי קבלת החלטות מושכלות יותר וגם מהירות יותר. עם התוכנה שלנו, למשל, מאמן יכול לשבת על הספסל ולקבל תמונה מלאה על המערך של הקבוצה היריבה או על שיתוף הפעולה של שחקניו על המגרש. הוא גם יקבל תובנות שלנו על המשחק. והכל בזמן אמת. הסקאוט יכול לקבל נתונים על פני עונה שלמה וכן הלאה".

צילום מסך של Track160

מה מאמנים רוצים

רוב המערכות אוספות כיום מידע על ביצועי השחקנים (מהירויות ריצה, מרחק ריצה), אבל בעבודה של Track160 עם ליגות (יש הסכם רשמי עם הבונדסליגה) וקבוצות כדורגל (שרובן מעוניינות לשמור את המידע לעצמן, ולכן לא מעוניינות בפרסומו) עולה שנתונים כגון "זמן החזקת כדור" או מספר ספרינטים במשחק פחות קריטים כמו נתוני Packing. מה זה? כבר כמה שנים שעבור הקבוצות המתקדמות ביותר מבחינת ניתוח טקטי ואנליטי, Packing זה המדד האולטימטיבי.

המדד מראה את "מספר היריבים על המגרש שמבוטלים על ידי מסירה או כדרור מוצלח של שחקן", כלומר כמה שחקנים השחקן עובר במהלך או משחק או כמה השחקן קירב את קבוצתו לשער. בגלל הקורלציה הגבוהה בין Packing לניצחונות, מועדונים רבים מחפשים את הנתון הזה. ב־Track160 מביאים אותו לקבוצות. "הקבוצות מחפשות לראות את האפקטיביות של שחקן בפריצת הגנות ובהגנה בעצמו", אומר הומינר. "הן שמות על זה ערך גבוה במיוחד, ודיוק בנתונים הללו הוא משהו שאנחנו מציעים.

"המאמנים רוצים לדעת הרבה דברים על הריווח, על הריצה לשטחים, על כמה שטח כל שחקן מייצר לעצמו ולחברים לקבוצה, כמה חללים וזוויות הוא סוגר ליריבים ואיך הוא עושה זאת. זה ברמה הטקטית. ברמה הפיזיולוגית, יש לרבים מהם איש שאחראי על הביצועים הגופניים שיודע מה להסיק מכל המידע".

ב־Track160 מקווים גם לפנות גם לגופי השידור. "בעתיד הקרוב גופי שידור יוכלו לספר סיפורים חדשים ומעניינים לצופה בבית בעזרת פרמטרים חישוביים ודוגמאות גרפיות המביאות לידי ביטוי את הנתונים שיאספו על כל שחקן ועל כלל הקבוצה", אומר הומינר. "היום החזקה בכדור למשל לא מספרת את הסיפור של המשחק כמו packing, אז המידע הזה יכול להופיע על המסך בדיוק כמו נתונים שמופיעים היום ולא אומרים יותר מדי".

מאחר שמדובר בעלויות נמוכות יחסית, המערכת היא תכונה אוטומטית לחלוטין, ללא הפעלה ותיוג ידניים, ללא סנסורים לבישים וללא אופרציית התקנות מורכבת (המערכת ניידת ומאפשרת איסוף נתונים גם במגרש של היריב). ב־Track160 מאמינים שהפוטנציאל העסקי שלה גדול יותר משל SportVU, שהתאימה בעיקר לקבוצות ספורט מקצועניות עשירות. "שוק קבוצות העילית הוא מצומצם", אומר הומינר. "אנחנו יודעים לקחת את המוצר ולשנות את הפונקציונליות שלו, כך שמצד אחד יתאים לקבוצות־על ומצד שני לליגות חובבנים ולליגות סמי־מקצועיות, מוצר שעד כה אין להם בכלל. זו מערכת שמייצרת המון מידע - למאמנים ולסקאוטים, אבל גם לשדרים ולבטינג".

זו גם הגישה של גל עוז, שכיום ב־Pixellot, החברה הישראלית שמצלמת את האימונים והמשחקים של קבוצות כגון ריאל מדריד וברצלונה, וגם מספקת 40 אלף שעות צילום בחודש באירועים כגון משחקי כדורסל בבית ספר תיכון בארצות הברית ועד משחק חובבים במלזיה. מדובר על מערכת שמספקת המון שירותי וידאו, מלבד צילום גם עריכה אוטומטית של 12 ענפי ספורט שונים. ב־Track 160, שעובדים גם עם הציוד והסרטונים של Pixellot, גם כן מדברים על שני צדדים לעסק: מצד אחד נתונים מתקדמים לכולם, אבל גם ניתוח מתקדם וסקאוטינג מתקדם לכל קבוצה וקבוצה ואפילו יצירת אפשרויות אימון שנשמעות כמו מסרט עתידני.

"יכולת הזיהוי של כל מפרקי התנועה של גוף האדם מאפשרת שיחזור מלא של המשחק בעולמות של תלת־ממד וירטואליים (VR ו־AR) ויוצרת אימון וירטואלי משמעותי", אומר הומינר. "האפשרות של סימולציה ב־VR מזמנת תרגול וניתוח תהליכי קבלת החלטות גם למאמן וגם לשחקן על בסיס מידע ממשחק ממשי. זה אומר שלא רחוק היום ששחקן ייכנס למתחם אימון וירטואלי, ישים מסכה או משקפיים ויתאמן על התפקוד הטקטי שלו מול היריבה, כלומר מול דמויות שמגלמות את תפקיד היריבים הבאים שלו במערך שהם משחקים בו. ההכנה האולטימטיבית".