אריה בר נגד מדיניות האוצר: "מקדמים הסכמי גג – וזונחים את הערים הקטנות"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

ראשי הרשויות מגבירים את הטון במחלוקת מול המדינה בעניין הסכמי הגג, כשבאחרונה הפך מרכז השלטון המקומי למוביל המאבק. צוות שהוקם שם באחרונה בראשות ראש העיר ראש העין, שלום בן משה, ניתח כמה הסכמי גג וסימן דפוס חוזר: המדינה לא עומדת במחויבויותיה כלפי השלטון המקומי. לאור הניתוח גיבשו ראשי הרשויות מסמך דרישות לאוצר, שלפיו אם אלה לא ייענו – לא ייבנו השכונות החדשות.

"לא ייתכן שהמדינה לא מקיימת את חלקה בהתחייבויות כלפי הרשויות המקומיות", אמר השבוע בראיון חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין. "הסכמי גג זה לא רק רשות מקומית שבונה עוד ועוד יחידות דיור. זה גם תשתיות, מוסדות חינוך, תעשיות ופארקים". 

הסכמי הגג הם כלי שמפעילה המדינה מ-2013 בכדי להאיץ הקמת שכונות חדשות על ידי יצירת מנגנונים משותפים לרשות המקומית ולממשלה – שהיתה אמורה להעמיד תקציבים לפתח את התשתיות הנדרשות לטובת הגדלת מספר יחידות הדיור. עד היום נחתמו 30 הסכמי גג, המחייבים בנייה של כ-350 אלף יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות.

יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. "הסכמי גג זה לא רק יחידות דיור" צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

במסמך הדרישות לאוצר טוענים ראשי הערים כי קיים חוסר תיאום בין משרדי האוצר והחינוך בנוגע להקמת מוסדות החינוך והגדלת מספר כיתות הלימוד. לדבריהם, היעדר תיאום בין הפקידות בשני המשרדים גורם לעיכובים ולהיעדר תקציבים לבינוי – שהכרחי לגידול במספר התושבים ולקליטת השכונות החדשות. הם טוענים כי קושי נוסף הוא מחסור בפיתוח מקורות הכנסה לערים שחתמו על הסכמי הגג - כלומר העובדה שהסכמים לא כוללים התייחסות לפיתוח מרכזי תעסוקה ותעשייה, ובכך עלולים להכניס את העיר למצב גירעוני.

ראשי הערים דורשים העברות תקציב להקמת מוסדות חינוך באופן מיידי ועל בסיס ההתחייבויות שכלולות כבר בתקציב המדינה ל-2019; וכן את הגדלת בסיס התקציב לרשויות שלא יכולות לפתח אזורי תעסוקה ומסחר. כל זאת בנוסף למקצה שיפורים שעליו ימליצו ראשי הערים לקראת חתימה על הסכמים עתידיים, כתנאי להמשך יישום הסכמים קיימים.

שר האוצר, משה כחלון. ריכז את כלל הגורמים בתחום הדיור תחת ידיו צילום: יאיר שגיא

לא רוצים לשמוע

אריה בר, מנכ"ל משרד השיכון בראשית שנות ה-90 תחת השר דאז אריאל שרון, אומר כי מחאת ראשי הרשויות מוצדקת ומלמדת כי הסכמי הגג נחלו "כישלון חרוץ", כלשונו: "עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, משה כחלון הקים את קבינט הדיור וריכז בידיו את כל הגופים שעוסקים בתחום השיכון – מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל ועוד. זה כמובן לא עזר לו כי הוא שכח את הדבר הכי חשוב – לרתום את הרשויות המקומיות. זוהי טעות קשה שאני פשוט לא מבין איך נעשתה. הרי כל מי שמבין בתחום יודע שבלי הרשויות המקומיות אי-אפשר לקדם שום דבר".

בהתייחסו לגורמים למצבו העגום של שוק הדיור, בר מצביע על סדרי העדיפויות של הממשלה היוצאת: "ההתרכזות בתוכנית מחיר למשתכן הביאה להזנחה פושעת של נושאים קריטיים לכל רשות מקומית, כמו מוקדי תעסוקה, חינוך ותחבורה. אחד הדברים היותר חמורים בעיני זה שלאורך כל הדרך, כחלון והפקידות הבכירה באוצר לא רצו להקשיב לאלו שבעבר פתרו בעיות שיכון במדינת ישראל. הם חשבו שהם יודעים הכל. זה היה חטא ההיבריס שלהם, שעכשיו הציבור הישראלי כולו משלם עליו".

בר לא מסתיר את העובדה שראה עצמו ראוי להשתתף בקבלת ההחלטות. ואמנם, כמי ששימש גם מנכ"ל משרדי הפנים והתחבורה וניצח על הקמת עשרות אלפי דירות תוך זמן קצר עבור עולי ברית המועצות, יש לו ניסיון מוכח בהגדלה מהירה של היצע הדיור והדבקתו לביקוש משתולל.

"מה זה עוזר שיש מאות אלפי דירות בתכנון אם אף אחת מהן לא החלה להיבנות? בתקופתנו בנינו דירה בעשרה חודשים ולא בחמש שנים כמו היום. על הדרך חיזקנו ערים חלשות ודאגנו לפיתוח אזורי. איך עשינו את זה? פשוט מאוד: רתמנו את ראשי הרשויות באמצעות כך שסיפקנו להם פתרונות כוללים. לא הורדנו עליהם מלמעלה אלפי תושבים חדשים בלי לדאוג לכל מה שמסביב.

לפזר את הביצים

כיום הסכמי הגג נחתמים בין הרשות המקומית לבין משרד הבינוי והשיכון, או רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) באישור ושיתוף משרד האוצר. לטענת מרכז השלטון המקומי, לא ייתכן שמשרדי התחבורה והחינוך אינם צד להסכמים – שכן הם מחויבים למטלות תקציביות, אולם בהיעדר שותפות בתהליך הסכמי הגג הם מתנערים ממחויבויותיהם. במרכז השלטון המקומי מבקשים אפוא כי תוקם מינהלת הסכמי גג שתאחד את כל הגורמים הממשלתיים הנדרשים למימוש ההסכמים.

לדברי בר, הדרת משרדי הלוויין הרלוונטיים לתחום הדיור וריכוז הסמכויות בידי משרד האוצר היא זו שגרמה ליתר המשרדים לשבת על הגדר: "החזרתם של מינהל התכנון למשרד הפנים ושל רמ"י למשרד הבינוי והשיכון לא יספיקו, כמו גם עוד צעדים מעין אלה. יש להבטיח תקצוב למשרדי השיכון, החינוך, התחבורה ושאר המשרדים תומכי התכנון והבנייה בערים השונות. הדבר חייב להיעשות בחקיקה, שמטיבה היא שונה מהחלטות ממשלה שאותן ניתן לשנות בכל עת והן נתונות לגחמותיהם של פקידי האוצר".

אריה בר. הפקידות באוצר חטאה בהיבריס צילום: מגדל טופ נדל"ן

בשנתיים האחרונות איימו ראשי הערים של קרית גת, הרצליה, ראש העין ויבנה כי יפרשו מהסכמי הגג, בטענה כי מדובר במנגנון ששוחק את העיר ולא מסייע לה להתפתח. "אי-אפשר לשים את כל הביצים על ערים בודדות", אומר בר. "המדינה ריכזה את כל הבנייה במקומות שיש בהם קרקעות של רמ"י, במקום לסבסד פיתוח בקרקעות פרטיות. הרי הבנייה בשוק החופשי היא זו שמאזנת בסופו של דבר את ההתערבות הממשלתית בשוק. הממשלה הזניחה את הקרקע הפרטית, והנה – היזמים לא בונים שם והמחירים עולים בהתאם.

מה עשו החכמים באוצר? אחרי שלא היו מספיק נרשמים להגרלות במקומות מסוימים, הם פתחו אותן גם לבעלי דירה. מה שיצא מזה זה שעוזרים למי שכבר יש בבעלותו דירה. זו שגיאה חמורה. זה גם לא צודק וגם מגדיל לשווא את הגירעון הממשלתי".

בר, כיום מנכ"ל החברה היזמית מגדל טופ נדל"ן, מזכיר גם את המיליארדים שהוציאה המדינה בשנים האחרונות, אשר לא הצליחו, לטענתו, להשיג כמעט דבר: "את ההצלחה שלנו בשנות ה-90 עשינו עם סבסוד נמוך בהרבה מזה שניתן כיום. בנינו מאות אלפי דירות תוך מתן סבסוד לקבלנים שבונים דירות במועדים קצרים שנקבעו על ידי המדינה. יתרה מכך, באמצעות התכנון והבנייה חיזקנו ערים ויישובים בפריפריה, בנינו יישובים חדשים לאורך כביש 444 בסמוך לקו הירוק, ומועצות מקומיות כמו שדרות, נתיבות ואופקים הפכו לערים. לכן אני אומר לקובעי המדינות: לא בושה ללמוד מניסיון העבר. לפחות תקשיבו לנו".