אריה בר: "הפתרונות למשבר הדיור לא מצויים בבנייה החדשה"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

אריה בר מכיר את שוק הנדל"ן הישראלי לא מהיום. מי שמשמש כיום המנכ"ל של מגדל טופ נדל"ן, חברה יזמית מובילה המתמקדת בפרויקטים של התחדשות עירונית, לא מתרכז בפרויקטים שלו בלבד, ומקפיד להביע את דעתו על הנעשה בתחום הדיור ברמה הלאומית. אולם בשונה מעמיתיו לתחום, לבר – מנכ"ל משרד השיכון בממשלת שמיר – יש ניסיון ו"קבלות", והוא יודע על מה הוא מדבר.

בר נולד בעיראק ב-1944 ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 6. הוא גדל במעברה בבאר שבע, ולאחר מכן בדירה קטנטנה בשכונה ג' בעיר. בהיותו בן 13 בלבד התייצב בפתח הצריף בו שכנה שלוחת אגף השיכון במשרד העבודה, והציע את עצמו לעבודה כשליח על אופניים. גם הוא לא שיער כי יישאר במשרד הממשלתי, שלימים יהפוך למשרד הבינוי והשיכון, עוד עשורים רבים אחר כך. מלבד משרד השיכון ינהל אחר כך בר משרדים וגופים נוספים, בהם משרדי התחבורה והפנים, חברת נתיבי איילון ועוד.

בשנותיו במגזר הציבורי היה בר אחראי לכמה מהפרויקטים הלאומיים החשובים בתולדות המדינה, ובהם הקמת אלעד, צור יגאל ומכבים-רעות, וסלילת כביש 444. עם זאת, לעיקר תהילתו זכה בשנותיו במשרד השיכון תחת השר אריאל שרון, אז פעל להקמתן יש מאין כמעט של מאות אלפי יחידות דיור בזמן קצר לעולי ברית המועצות.

אריה בר. "למי מפריע שיהודי קונה דירות ומשכיר אותן?"

ממרום ניסיונו, בר סבור כי הפוליטיקאים המתמודדים עם משבר הדיור בשני העשורים האחרונים טרם השכילו להבין כי הפתרונות כבר הותוו עבורם ומונחים מתחת לאפם: "שרי האוצר והבינוי והשיכון חשים כל הזמן צורך 'להמציא את הגלגל'", הוא אומר. "כך היה עם תוכנית מע"מ אפס של יאיר לפיד וכך גם עם תוכנית מחיר למשתכן והרעיון לסבסד קרקעות מדינה כדי להגדיל את היצע הדירות החדשות.

"אני לא מבין למה צריך את כל זה. הרי אנחנו בתקופת שמיר מצאנו פתרונות דיור בהליכי חקיקה מהירים למאות אלפי עולים. לא סיבסדנו שום קרקע אלא נתנו מענקים לרכישת דירה קיימת. מה שעניין אותנו אז היה להגדיל למקסימום את פתרונות הדיור במשק, אבל בשונה מהיום, לא ראינו בבנייה חדשה את חזות הכל. כשהמדינה שמה את יהבה על בנייה חדשה, יכול לעבור עשור מרגע התכנון עד שמתחילים לבנות.

"אנחנו, לעומת זאת, השקענו בדיור מוגן לקשישים – אלפי יחידות דיור קטנות, בעלויות נמוכות מאוד, על שטחים 'חומים' שלא מצריכים תשלום אגרות והיטלים וכבר כוללים תשתיות ציבוריות. כך שיחררנו כמות גדולה של דירות יד שנייה לשוק, בלי לסבסד שום דבר".

בר לא מבין מדוע לא פועלת הממשלה בדומה גם כיום: "היום זה צריך להיות יותר קל כי בניגוד לאז, המימון אפילו לא צריך להיות ממשלתי – יש חברות מאכלסות כמו עמיגור, עמידר, שקמונה ופרזות. הן אלה שידאגו להיבטי המימון, התכנון, הבנייה, וכמובן טיפול ואחריות לאוכלוסיה הבוגרת בתחומי הבריאות והפנאי, במקום הנטל על הרשות המקומית".

שר האוצר, משה כחלון. "בניגוד לפולטיקאים, אנחנו נישאר פה גם אחר כך" צילום: אבי מועלם

הסוד הוא בפיזור

השבוע פורסם כי על אף ההכרזות על חיובן של "דירות רפאים" בכפל ארנונה, המדינה הצליחה לאתר רק חלק קטן מאותן דירות ריקות – בעיקר בירושלים, תל אביב ונתניה. בעיני בר, מדובר באבסורד: "הממשלה פשוט לא מבינה ששוק דירות היד שנייה הוא המנוע של ענף הדיור. ברגע שפגעו בו, פגעו בשוק החופשי כולו. תראה היום את השפל במספר התחלות הבנייה. אף אחד כמעט לא מדבר על זה, אבל הבצורת בשוק החופשי פוגעת לא רק בקבלנים וברוכשים אלא בעוד עשרות אלפי עסקים קטנים שנלווים לענף הבנייה, כמו עסקי אלומיניום, ריהוט ומיגון. בסופו של דבר הפגיעה הרבה יותר נרחבת ממה שמקובל לחשוב".

לצד שחרורן לשוק של דירות יד שנייה בערי המרכז, בר הוא מהקולות הבולטים בעד בנייה באזורי הפריפריה ופיזור האוכלוסייה לשם. תפישה זו היא שהובילה אותו לדחוף לקמתן של שכונות "בנה ביתך" בזמנו במשרד השיכון. לטעמו, יש בכך משום צדק חברתי: "מי שהולך לבנות בית פרטי זה אנשים עם כסף, ובאמת הפרויקטים האלה לא מסובסדים בשקל. זוהי אוכלוסייה חזקה שעוזרת להרים את הערים החלשות יותר, שלא לדבר על החשיבות הביטחונית של פיזור אוכלוסייה במדינה קטנה כמו שלנו.

"אני אנטי מוחלט כלפי בנייה על קרקעות מדינה בתוך גוש דן ובעד בנייה על קרקעות פרטיים בלבד בניגוד לפוליטיקאים, אנחנו, הציבור, נהיה פה תמיד. אין סיבה שבתל אביב וברמת השרון ייבנו עוד 70-60 אלף דירות לבנייה חדשה, אחרי שבנינו כבישי רוחב נהדרים שמחברים אותנו למרכז ומזרח הארץ וכבישים אורך שמקצרים את הדרך לצפון ולדרום כמו כבישים 4 ו-6 וכביש 444".

בנייה בעפולה. אוכלוסיית מחיר למשתכן מושכת את ערי הפריפריה עוד מטה צילום: גיל נחושתן

סבסוד של פעם

בר שופע ביקורת גם על מדיניות הממשלה היוצאת נגד משקיעי הנדל"ן, שבראשה העלאת מס הרכישה: "גם בממשלת שמיר אגף התקציבים באוצר ביקש שנעצור רכישות של משקיעים. השר שרון ואני התנגדנו לזה כבר אז – למי מפריע שיהודי קונה 10-5 דירות ומשכיר אותן? כך אנחנו קושרים את גורלו של אותם יהודים לישראל לפני שהם הולכים להשקיע בקנדה או בגרמניה. כחלון נלחם במשקיעים כדי להוריד את הביקוש וכך להוריד מחירים, אבל ברור שאם השוק החופשי לא מתפקד באותו זמן, אז אין בזה כל תועלת. מישהו פה לא מבין את שוק הדיור.

"מדינה צריכה שיהיה לה כיוון, מדיניות ויעדים. העובדה שבראש העין ובבאר שבע נבנות כיום עשרות אלפי דירות במחיר למשתכן על קרקעות מדינה – זה אומללות לשמה. מביאים לערים אוכלוסייה חלשה כלכלית, חסרי דירה, שמטבע הדברים מדללים את השירותים הציבוריים – פשוט כי הם צורכים פחות. יש לזה השפעות הרסניות. כשאנחנו סיבסדנו קרקע זה היה במתכונת מצומצמת מאוד, ודאי שלא הגענו לממדים של היום, וזה היה רק לתושבי המקום – בדיוק כי לא רצינו להחליש אזורים שלמים.

"מספיק לנסוע כיום באתרי הבנייה החדשים בראש העין ולראות את שלטי ההשכרה על המרפסות של מאות דירות כדי להבין עד כמה גדול הנזק של מחיר למשתכן לשכונה ולעיר. אני שומע עכשיו שיש מי שמדבר על להמשיך את התוכנית במתכונת כזאת או אחרת. אבל אני אומר – הציבור הפסיק לרכוש דירות בשוק החופשי, וקבלנים ויזמים שהשקיעו את כל מרצם וממונם נתקעו על אלפי דירות ועלולים לפשוט את הרגל. אז מה עשינו בכל זה?"