ישראל מתייבשת: הוועדה לבדיקת תקלות ההתפלה לא עומדת בזמנים

ועדת הבדיקה לבחינת תפקודם של מתקני ההתפלה הפרטיים לא תעמוד במועד שנקבע לה להגשת מסקנותיה - שהיו אמורות להיות מוגשות עד סוף החודש. כך נודע ל"כלכליסט". ההערכות הן שיידרשו לוועדה עוד כמה חודשים כדי לסיים את עבודתה, אולם באופן רשמי אף אחד לא מוכן להתחייב למועד חדש.

על הקמת ועדת הבדיקה הורה במאי האחרון שר האנרגיה יובל שטייניץ, לאחר שבשלושה מתקני התפלה התגלו ממצאים המעלים חשש בנוגע לאיכות המים המסופקים לתושבים.

אף על פי שבשלושת המקרים רשות המים, שהיא הרגולטור האחראי, טענה בתוקף שלא היה חשש לבריאות הציבור, ועדת הבדיקה של משרד האנרגיה, בראשות מנכ"ל המשרד אודי אדירי, המשיכה בבדיקות וראיונות של גורמי מקצוע ושחקנים שונים בענף. עד היום היא קיימה ארבע ישיבות אך עדיין אין צפי לסיום הבדיקה.

מתקן ההתפלה בפלמחים צילום: עמית שעל

ממשרד האנרגיה אישרו כי יש עיכוב אך אמרו כי הוא יימשך רק כמה שבועות: "הוועדה מקיימת הליך מקיף שכולל ראיונות עם כלל המעורבים בנושא ובדיקות שונות, והליך זה צפוי להסתיים בשבועות הקרובים". בפועל חלק מהשחקנים בענף מדברים על ניסיון לגלגל את האחריות למהילת המינרלים בין הגופים השונים — חברת ההפעלה בשטח או הבעלים של המתקן לאורך השנים.

חשש למכרזים החדשים

השאלה היא איך תשפיע הדחייה בהגשת מסקנותיה של ועדת הבדיקה על אספקת מי השתייה בישראל ועל הקמת מתקני התפלה חדשים. "כלכליסט" חשף לפני שלושה שבועות כי בישורת האחרונה של המכרז להקמת מתקני ההתפלה החדשים נשרו ממנו ארבע מתוך שבע חברות שניגשו אליו במקור ונותרו שלוש — אלייד, האצ'יסון ו־IDE.

המציאות הזו העמידה את אגף החשב הכללי, שמנהל את המכרז שהיקפו כ־2.5 מיליארד שקל, בין הפטיש לסדן: מצד אחד המשק מלקק את הפצעים של חמש שנות בצורת, וגם אם החורף האחרון היה עתיר גשמים, משק המים והעלייה הטבעית באוכלוסייה מחייבים הקמה של עוד מתקני התפלה. מנגד, האצ'יסון ו־IDE, שתיים משלוש החברות שנותרו במירוץ, הן אלו שהחזיקו במתקן ההתפלה בשורק בעבר ובהווה (IDE מכרה את חלקה לדן קפיטל), ושתיהן נמצאות בלב בדיקת משרד האנרגיה.

החשב הכללי רוני חזקיהו אמר לפני כמה שבועות כי ככל שיימצא כי חברות התפלה פעלו בניגוד להוראות המדינה, הן ייענשו. לפיכך, החברות הללו עלולות להיפסל מהמכרז החדש. בסיטואציה הזאת עומד חזקיהו בפני שלוש אפשרויות בעייתיות: לבטל את המכרז ולצאת למכרז חדש, תוך הסתכנות באיחור באספקת המים למשק בעשור הבא; להישאר עם מציע בודד, מה בהכרח ישפיע על התמחור; או להתקדם עם המכרז כפי שהוא, תחת האפשרות ששתיים משלוש המתמודדות בו לכאורה הפרו את תנאי הזיכיון שלהן במתקן שורק.

מהילה של מינרלים

במתקן שורק, שהיה הראשון שבדקה הוועדה, התעורר חשש כי מישהו שיחק עם כמויות המינרלים שמוסיפים למים, במידה שאפשרה לבעלי המתקן לכאורה לחסוך בחשמל על הפעלת מתקני סינון, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. המתקן השני שם נתגלתה בעיה דומה אם כי בהיקף מצומצם יותר, הוא מתקן ההתפלה בפלמחים. המתקן השלישי שרשם בשבועות האחרונים בעיות תפעוליות הוא מתקן חדרה, שחברת המים מקורות טענה כי היא קיבלה ממנו מים רוויי סידן.