ראש הממשלה מציג: רף חדש של בינוניות

העזיבה של יואב הורוביץ את תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא הפתיעה איש. כל מי שמכיר את הנפשות הפועלות ואת הדינמיקה במשרד הזה מעיד כי הורוביץ משתוקק לעזוב את התפקיד כבר כמה חודשים, אף שמונה אליו במינוי קבוע רק לפני חודשיים, והוא פשוט המתין להרכבת ממשלה. כשהתברר שזו לא תקום, לא היתה לו סבלנות להמתין דקה נוספת, אפילו לא עבור הבוס בנימין נתניהו, שהזניק את הקריירה שלו, ובוודאי לא עוד חצי שנה. אתמול הוא הניח את המפתחות.

בנימין נתניהו צילום: זיו קורן

מה שכן הפתיע, אפילו קטגורים מושבעים של נתניהו, הוא החלטת ראש הממשלה למנות את רונן פרץ, פעיל פוליטי זוטר שמכהן כסגן מזכיר הממשלה, לממלא מקום בתפקיד הרם. הטיעון שלפיו ממלא מקום מנכ"ל אינו מנכ"ל, אינו מפחית מחומרת העניין, כי ממלא מקום מקבל את כלל הסמכויות, בוודאי במדינה שבה אין קבוע יותר מהזמני. פרץ יעמוד בראש ואמור לנהל סמנכ"לים בכירים, מקצוענים ומנוסים ממנו. אפילו עובדי המשרד הופתעו מהמינוי, שמסמן את ההידרדרות של המשרד ושל נתניהו עצמו.

אם בעבר נתניהו ביקש בסביבתו כמנכ”לים אנשים כמו איל גבאי עם רקורד מרשים במגזר הציבורי או הראל לוקר שנתפס כמי שאחראי לביצועים טובים, עכשיו הוא ממנה לתפקיד מקורב ונאמן נטול יכולות ניהוליות ולבטח חסר ניסיון בעיצוב מדיניות. כמו במשרד האוצר, מנכ"ל משרד רה”מ הוא מינוי "אישי", אבל תמיד היתה הקפדה על בחירת דמות מרשימה. נתניהו השליך לפח גם את המסורת הזו.

משרד ראש הממשלה ידע בעבר להתווכח עם פקידי האוצר על גיבוש תקציב המדינה ועל מדיניות כלכלית, חברתית ותחבורתית. המשרד הזה שימש כמרכז חשיבה ועבודת מטה ארוכת טווח. לפרץ – שעד השנה שעברה היה במשרד ראש הממשלה במשרת אמון, ושבשעתו עלו תהיות לגבי המכרז ממרץ 2018 שבו מונה לסגן מזכיר - אין כישורים כאלה. אתמול התברר כי עבור ראש ממשלה שפועל תחת איום של שלושה כתבי אישום, נאמנות עיוורת היא לא רק תנאי הכרחי אלא תנאי יחיד.

לנתניהו היו אופציות רבות וטובות יותר. פרופ' אבי שמחון, יו”ר המועצה הלאומת לכלכלה שמכיר היטב את משרד ראש הממשלה הוא דוגמה אחת מני רבות. אגב, גם שמחון הוכיח נאמנות איתנה וממושכת, אך ייתכן כי התואר פרופסור היה לו לרועץ. אגב, אילו מונה שמחון מן הסתם הוא היה משפיע יותר מהורוביץ, אשר חסרונו בגיבוש מדיניות המשרד לא צפוי להיות מורגש מכיוון שעסק בעיקר בפוליטיקה.