סונול חוזרת לשוק הגז ותנסה לפרק את הקרטל

כניסתה של סונול לשוק אמורה לטלטל את החברות הגדולות שפועלות בו: פז גז, אמישראגז וסופר גז, זאת תחת ההבנה שהגב הפיננסי של סונול – אחת משלושת חברות האנרגיה הגדולות במשק – ישמש כעוגן כלכלי לפיתוח הפעילות בתחום. מאחר וכלל השוק נשען הן על ייבוא מחו"ל (50%) והן על ייצור מקומי (50%) בסונול יודעים לספר שמשרד האנרגיה כבר נרתם לסייע עם הקצאות קבועות מראש של גז בישול שסונול אמורה לקבל הן מבתי הזיקוק והן מספקים זרים, וזאת כדי להשיג דריסת רגל יציבה בענף. עבור סונול הכניסה המחודשת לתחום מהווה הגדלה של העצמאות התפעולית שלה, זאת לאחר שבדצמבר 2017 "כלכליסט" חשף שסונול צמצמה את רכש הבנזין שלה מבית הזיקוק הצפוני בחיפה בזן והחלה לייבא בנזין באופן עצמאי ממקורות שונים מחו"ל.

דודי ויסמן צילום: עמית שעל

שוק ריכוזי במיוחד

לפי רשות ההגבלים היקף שוק הגפ"מ בישראל מגלגל מעל ל-2 מיליארד שקל, מתוכו כ-800 מיליון שקל בתחום הביתי. על פי הערכות משרד האוצר העלות העודפת, אותה סופגים כיום צרכני הגז הביתי בשל חוסר התחרות בתחום, מוערכת בקרוב ל-400 מיליון שקל בשנה. דו"ח רשות ההגבלים מ־2017 מצא כי גז בישול הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים בישראל, כאשר "מספר צרכני הגפ"מ בישראל עומד על כ־2.4 מיליון לקוחות, והוא משווק כמעט לכל משקי הבית במדינת ישראל לצרכי בישול והסקה". לצד זה, שוק הגז לבישול כבר תוייג בעבר כשוק קרטליסטי. כלומר כזה שנשלט על ידי מספר מצומצם של חברות גדולות, תוך כיפוף מחירים וחלוקה מלאכותית של אזורי עבודה. בעשור האחרון אף הוגשו מספר כתבי אישום נגד בכירים בענף. ההערכות בענף הן שהמחזור השנתי של כלל השחקנים מגיע לכשני מיליארד שקל, מתוכם כ־40% מפעולות שיווק גז בישול למגזר הביתי.

ברשות ההגבלים ציינו באותו דו"ח ש"מיעוט השחקנים בשוק המסוגלים להתרחב משמעותית. שלושת ספקי הגפ"מ הגדולים, מספקים כ־%75 מהכמות המיועדת ללקוחות ביתיים במערכות גז מרכזיות", זאת בסוג דלק שחציו מיוצר בישראל וחציו מיובא, ושמחירו בפתח בתי הזיקוק מפוקח. לפיכך, כניסת חברה חדשה לתחום עשויה להפחית משמעותית את ההוצאה של הלקוח הישראלי על גז, העומדת כיום לפי יו"ר הרשות מיכל הלפרין על כ־650 שקל בשנה לצרכי בישול ועד 5,000 שקל בשנה לצרכי הסקה.

מימין: שי עזרא, מנכ"ל סונול פלוס וניר גלילי, מנכ"ל סונול צילומים: עמית שעל

"נגדיל את התחרות בשוק"

סונול פלוס מתכוונת להתמקד בשנה הקרובה באספקה לצריכה ביתית, צרכי בישול, חימום מים או הסקה, תוך שימוש בצוברים (מיכלי גז ענקיים המשמשים בתים משותפים). בעשור הבא התכנית היא להרחיב את הפעילות גם לתדלוק רכב כבד בגז טבעי בכל אחד מ־250 תחנות הדלק שלה, כמו גם אספקת גז טבעי למפעלים ואף מכירת גז טבעי בתחנות החברה.

מי שיעמוד בראש החברה הוא שי עזרא, הפועל כ־20 שנה בתחום הגז והדלק. עזרא החזיק בעבר בחברת "גז פלוס" שפעלה בתחום וכיהן כמנכ"ל דור גז. ל"כלכליסט" נודע כי עזרא יחזיק 10% בחברה החדשה, כאשר סונול תחזיק בשאר. בשיחה עם "כלכליסט" טוען עזרא שסונול פלוס תגדיל את התחרות בשוק שנחשב למצומצם ובעל משפר שחקנים ענק שפועלים בו מזה שנים.

סונול השתייכה עד לפני כשלוש שנים לקבוצת עזריאלי, שניהלה תחתיה גם את חברת סופרגז. סופרגז כבר הוצעה למכירה, אולם המהלך לא הושלם והיא נותרה בבעלות קבוצת עזריאלי. מנגד, המהלך למכירת אחזקותיה בסונול לדודי ויסמן כן צלח, בעסקה המוערכת בכ־380 מיליון שקל. עתה סונול חוזרת לשוק גז הבישול עם כוונת התרחבות גם לשוק הגז הטבעי והרכב החשמלי. עבור סונול מדובר במנוע צמיחה חדש, למרות שהיא משתייכת לארבע חברות הדלק הגדולות שמחזיקות כ־85% מהענף (פז, דלק ישראל, סונול ודור אלון). לאחר המכירה לויסמן סונול נותרה מוגבלת יחסית למתחרות העיקריות וללא כיווני התפתחות חדשים. לדלק יש את סקטור הגז מעצם ההשתייכות לקבוצה שבשליטת יצחק תשובה, ואילו לפז יש את בית הזיקוק והאחזקות בתחנות כוח. לאחרונה רכשה סונול 50% מחברת EVI העוסקת בהתקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים. מנכ"ל החברה ניר גלילי סיכם כי: "סונול נכנסת לשוק הגפ"מ במטרה להוות מתחרה איכותית ברמת השירות וברמת המחיר. הכניסה לתחום היא חלק מהאסטרטגיית החברה להפוך לקבוצת אנרגיה שפועלת במגוון סקטורים".