סונול רכשה 50% מחברת עמדות טעינה לרכב חשמלי

סונול נכנסת לשוק הרכב החשמלי: ל"כלכליסט" נודע כי סונול רכשה מחצית מחברת EVI העוסקת בהתקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים. להערכת גורמים בענף, שווי העסקה הוא כ־10 מיליון שקל.

EVI נחשבת לאחת החברות הגדולות בישראל להקמה ואספקה של עמדות טעינה לרכב חשמלי. החברה מספקת עמדות טעינה פרטיות, עמדות ציבוריות וגם עמדות לעסקים. במהלך השנים הקרובות צפויה סונול להשקיע סכום המוערך ב־8 מיליון שקל בהרחבת רשת עמדות הטעינה של EVI.

מנכ"ל סונול ניר גלילי ושר האנרגיה יובל שטייניץ צילום: תום מהרשק, אוהד צויגנברג

לדברי גורמים המעורים בעסקה, לאחר השלמתה במהלך השבועות הקרובים, תורחב רשת עמדות הטעינה של EVI גם לתחנות הדלק של סונול, שבהן יותקנו עמדות טעינה מהירות המסוגלות להטעין מכונית חשמלית בפרק זמן של פחות מחצי שעה. בחניוני בתים יוצבו עמדות טעינה רגילות המסוגלות להטעין סוללת מכונית חשמלית בתוך כשש עד שמונה שעות. עם לקוחות EVI נמנים גם יבואני רכב, כדוגמת צ'מפיון מוטורס ש־EVI מעניקה ללקוחותיה שירותי התקנת עמדות, וגם חברות כמו מיקרוסופט, שעמדות של EVI מותקנות במשרדיה בתל אביב.

העסקה בין סונול לחברת EVI אמורה לשרת את חברת האנרגיה לקראת פרסום תוצאות המכרז של משרד האנרגיה להקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי. באוגוסט האחרון חשף "כלכליסט" שהמשרד יפרסם ארבעה קולות קוראים להקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי עם רף שאפתני של הקמת 2,500 עמדות בתוך כשנתיים. לפי משרד האנרגיה, המחסור בתשתיות טעינת לרכב חשמלי הוא החסם העיקרי לחדירה האטית של מכוניות חשמליות לישראל.

בלי בנזין וסולר

לפי נתוני המשרד, מספר כלי הרכב החשמליים שנעים על הכבישים הוא פחות מאלף, ואילו מספר כלי הרכב ההיברידיים הוא בסביבות 100 אלף, וזאת מתוך צי רכב פרטי של כ־3 מיליון מכוניות. לפי תחזיות הממשלה, בשנת 2025 אמורים כרבע מכלי הרכב שיימכרו בישראל להיות מונעים בחשמל, כאשר התוכנית הגדולה של משרד האנרגיה היא לאסור מכירת מכוניות שמצוידות במנועי בנזין או דיזל משנת 2030 ואילך. ההערכה הממשלתית היא שכדי לספק את הביקוש יידרשו קרוב ל־150 אלף עמדות טעינה פרטיות ו־13 אלף עמדות טעינה ציבוריות.

מבחינת סונול, האפשרות להקים עמדות טעינה היא כרטיס כניסה לעולם החדש של הנעת כלי רכב. סונול התמודדה באחד הקולות הקוראים (מכרז של משרדי הממשלה), שעוסק בהקמת 60 עמדות טעינה אולטרה־מהירות (DC), שמיועדות להטענת כלי רכב בנסיעות בין־עירוניות. פרט לסונול השתתפו גם דור אלון ודלק ישראל. מי שבחרה להימנע מהמכרז היא חברת פז, תחת ההנחה שהשוק עוד לא בשל לקלוט כלי רכב חשמליים.

בקדנציה הממשלתית שרק הסתיימה הניח משרד האנרגיה תוכנית שאפתנית למהפכה בסל הדלקים של מדינת ישראל, משימוש בפחם, מזוט וסולר, על כלל המשמעויות הבריאותיות של שריפת דלקים מזהמים, לגז טבעי וחשמל. אם שר האנרגיה יובל שטייניץ יישאר בתפקידו, הסיכוי שתוכנית 2030 שלו תיכנס להילוך גבוה, עם איסור מכירת מכוניות בנזין ודיזל, היא יותר מסבירה. בינתיים המדינה תתחיל לרשת את הכבישים בעמדות טעינה או בתדלוק גז עבור כלי רכב כבדים. השיפור באיכות האוויר אמור להיות דרמטי, בוודאי במרכזי הערים שם התחבורה אחראית ליותר מ־85% מהזיהום.

מי שאמורים לתכנן קדימה הם שני בתי הזיקוק הקיימים, האשדודי של פז והחיפאי של בזן. בעולם האנרגיה עשר שנים הן טווח זמן סביר לתכנן ולהשקיע, תחת ההנחה שאת ההחלטה האם לשנות את תמהיל הפעילות תקבל בתוך שנתיים. אם כן, והפעילות של בתי הזיקוק תהפוך למוטת יצוא, ההצדקה להחזיק אותם בריכוזי אוכלוסייה תלך ותרד.

בית הזיקוק מכתיב

בפז טוענים שהמדינה רואה רחוק מדי, ולא יירשם שינוי דרמטי בשוק בעשור הקרוב. החברה טוענת שאם היא תיווכח שהשוק משתנה, היא תיכנס אליו בכל הכוח. בדיוק מאותה סיבה פז לא נכנסה בשנה שעברה לתחום תדלוק הרכב הכבד בגז טבעי, אף ששלוש מתחרותיה הישירות - דור אלון, דלק ישראל וסונול - דווקא רואות עתיד גם בגז ומכוניות חשמליות.

אולי בגלל שפז מחזיקה בית זיקוק שמייצר עבורה מוצרים לשיווק ומכירה ומכתיב את ההתנהגות העסקית. אולי כי ההנהלה בפז מאמינה שמשרד האנרגיה מקדים את זמנו.

מי שעוד יחשבו מסלול מחדש הם יבואני הרכב, ורשות המסים. זו הרוויחה עד היום כ־41 מיליארד שקל מהטלת מס על רכש מכוניות, דלק אגרות וחלפים. מעבר למכוניות חשמליות עלול לחתוך את ההכנסות בחצי, מה שמעורר שם תוכניות על מיסוי לפני קילומטרז' או מיסוי על טעינת רכב.