שופט העליון מזוז: "לא נתערב בשכר הטרחה של נאמני מגה, יש גבול"

שופטי בית המשפט העליון לא מתכוונים להתערב בשכר הטרחה בהיקף 26 מיליון שקל שנפסק לשלושת הנאמנים של רשת מגה. כך הודיעו השופטים, מני מזוז, ענת ברון ויוסף אלרון, בתום דיון שהתקיים בפניהם. בערעור ביקשו הנאמנים לפתוח את ההחלטה ולבחון אותה מחדש בעתיד

הנאמנים אודי גינדס, גבי טרבלסי ואמיר ברטוב, ערערו על שכר הטרחה שנפסק להם וטענו שהוא נמוך מהשכר שראוי היה לשלם להם עבור עבודתם. במהלך הדיון ניכר כי השופטים אינם שותפים לתחושה זו אלא הם סבורים שהנאמנים קיבלו שכר גבוה, וזאת אף אם תקנות שכר הטרחה מאפשרות לכאורה לבעל התפקיד לדרוש סכום גבוה יותר. במקרה הזה טענו הנאמנים כי לפי התקנות מגיע להם 153 מיליון שקל.

"יש גבול!", אמר השופט מזוז לנאמנים בדיון. "אנחנו יודעים לספור, היתה פה עבודה אינטנסיבית שנמשכה 5 חודשים. בית המשפט אמר שזה לא סביר ולא צודק לדרוש את הסכומים שדרשתם. אפשר היה להוסיף עוד כמה שמות תואר לדבר הזה, אבל נחסוך בביטויים. גם חצי מהסכום שקיבלתם וגם רבע מהסכום, לא יהיה בו להוות תמריץ שלא להתמנות כבעל תפקיד. הסכום שנפסק רחוק מלהיות נמוך, ואפילו אם היה נפסק סכום נמוך משמעותית ממה שקיבלתם, אני לא הייתי רואה עילה להתערב".

בהמשך הדיון הנאמנים התעקשו כי אם לא יועלה שכרם, הרי שלא יהיה לבעלי תפקיד תמריץ לעסוק בתחום. הדברים הצליחו להרגיז את השופט מזוז: "לא אלמן ישראל, אני רוצה לראות בעלי תפקיד מוותרים על תיק כזה. אף אחד לא הכריח אף אחד להיות בעל תפקיד, ושאדוני לא יהלך אימים", אמר מזוז לנאמן גינדס. "אני עדיין רואה אנשים עומדים בתור להיות בעלי תפקיד".

בסופו של דבר הודיעו השופטים לנאמנים שאין בכוונתם להתערב בהחלטת השופט המחוזי אילן שילה ושאלו האם הנאמנים מוכנים למשוך את הערעור שהגישו או שהם עומדים על כך שיכתב פסק דין. הנאמנים ביקשו מספר דקות להתייעץ ולקבל החלטה.

מני מזוז, שופט בית המשפט העליון צילום: עמית שאבי

רשת מגה נקלעה להקפאת הליכים לפני שלוש וחצי שנים, בינואר 2016, והשלושה מונו כנאמנים. כחמישה חודשים לאחר מכן הצליחו למכור את הרשת ליינות ביתן, וגיבשו הסדר נושים מוצלח במסגרתו נפרע חלק ניכר מהחובות לנושים, כולל הנושים הרגילים שבדרך כלל לא מקבלים אגורה או שמקבלים החזר זעום ביותר.

מימין עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי צילומים: עמית שעל ,אוראל כהן

השופט שילה שטיפל בתיק מגה מתחילתו, הוחזר מהפנסיה שלו על מנת לדון בדרישת שכר הטרחה, כשזו הוגשה לפני כשנתיים. הוא שיבח את עבודת הנאמניםאך פסק שדרישתם לקבל 153 מיליון שקל אינה סבירה, חורגת באופן קיצוני מגבולות הטעם הטוב והסבירות. השופט שילה קבע שהנאמנים יקבלו 26 מיליון שקל, שכר טרחה שבפני עצמו ובהשוואה לתיקים אחרים הוא נכבד.

בערעור שהגישו הנאמנים על ההחלטה הם טענו שהחלטתו של השופט שילה רוקנה מתוכן את תקנה 8א לתקנות השכר שמאפשרת לבעל תפקיד שהחזיר שיעור גבוה מהחוב לנושים לקבל עד 15% מקופת הנושים.

עוד טענו כי החלטת בית המשפט המחוזי התעלמה גם ממטרות הליכי חדלות הפרעון, שמתבטאות בפרמטרים מדידים וברורים שניתנים להערכה ובהם תוצאות ההליך, שיקום להבדיל מפירוק, שיעור פרעון חוב נכבד לנושים ובכלל זה לנושים הרגילים, שמירת מקומות עבודה וביטחון תעסוקתי, וכן המורכבות והאתגרים שהיו כרוכים בהליך.

לטענת הנאמנים הם קיבלו לטיפולם תיק הפעלה של אחת החברות התפעוליות הגדולות במשק ותוצאת עבודתם היתה ביחס הפוך למורכבות התיק: הבראה תפעולית ופיננסית של רשת מגה וכן שיעור פירעון חוב משמעותי ביותר לכלל הנושים.

חילקו עד כה לנושים 730 מיליון שקל

לפי נתונים שהובאו בסיכומים שהגישו הנאמנים בחודש שעבר לבית המשפט העליון, הם חילקו עד כה לנושים 730 מיליון שקל, והנושים הרגילים כבר קיבלו 30% מהחוב כלפיהם ויקבלו בתום ההסדר, בשנת 2021, החזר של 55%.

כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) סיגל יעקבי התנגדה לערעור הנאמנים. לטענתה, השופט שילה טיפל בהליך ההקפאה וההסדר מתחילתו ובצמידות גבוהה מאוד וליווה את כל ההליכים הנזכרים בערעור מראשיתם והוא מודע וער לכל העובדות ולכל פועלם ומאמציהם של הנאמנים שנשאו פרי במסגרת ההליך.

הכ"נרית סיגל יעקבי צילום: אוהד צויגנברג

לדברי הכנ"רית בנייר עמדה שהגישה באמצעות עו"ד מיכל דלומי, ככלל בהליכים מסוג זה לא תמהר ערכאת הערעור להתערב בשכר הטרחה שנפסק לבעלי תפקיד, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. הכנ"רית מתייחסת לטעות חישובית שנטען כי נפלה בתחשיבים שהציג השופט שילה, לפיהם הוא קבע שהנושים הרגילים יקבלו 44% מהחוב כשבפועל נטען שיקבלו 55%, אך היא מציינת כי אין בטעות זו כדי להצדיק את הערעור. זאת מאחר שממילא השופט שילה לא קבע את השכר על פי תוצאות החישוב (שעמד על 58 מיליון שקל) וקבע שמדובר בסכום לא מידתי, לא סביר ולא צודק הגבוה מעל פי שניים מהמגיע לנאמנים.

עוד טענה הכנ"רית כי יש להשוות בין תיק זה לתיק הקפאת ההליכים של קלאבמרקט שקרסה ב-2005 ושכר הטרחה שנפסק שם לשלמה נס ולגבי טרבלסי היה דומה.

גם הנושים העיקריים בתיק: בנק הפועלים והחקלאים, הגישו ניירות עמדה. בנק הפועלים שאמור לשאת בשכר הטרחה מאחר שרוב החוב כלפיו הוא במעמד של נושה רגיל, התנגד לערעור הנאמנים. עו"ד רונן מטרי טען בשם הבנק כי עיקר עניינו של הערעור הוא בשכל ישר וכללי היגיון בסיסיים, בסבירות וכן בהיקף שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להכריע בבקשת שכר של בעל תפקיד.

התמיכה היחידה בדרישת הנאמנים הגיעה מכיוון מפתיע: החקלאים. אלו המיוצגים בידי עו"ד ליאור דגן, שהוביל את ההתנגדות לדרישת השכר בתחילת הדרך, טוענים כעת כי אם אכן יתגשמו התחזיות של הנאמנים ושיעור הפרעון לנושים רגילים יעמוד על 55%, "סבורים החקלאים כי יש מקום לצידוק להגדיל את השכר לו זכאים הנאמנים".

"צריך לומר ביושר ובהגינות כי בשים לב למורכבות התיק, היקף העבודה שהושקעה ותושקע על פני 5 שנות הסדר, הסיכונים הכרוכים בהפעלת החברה והתועלת לנושים, יש מקום וצידוק לפסוק שכר טרחה סופי בסכום גבוה יותר", כתבו החקלאים. דגן הציע שהמחלוקת תועבר להליך גישור.

עם זאת בפועל הצעתו להגדיל את שכר הטרחה כפופה לכך שגורמים נוספים ישתתפו במימון השכר ולמשל חברות ביטוח האשראי שקיבלו מהקופה 54 מיליון שקל.