אנשי העיר: היזמים הפטריוטים של כיכר המדינה

תוכנית דומה הוכנה גם עבור רחוב ארלוזורוב, שבו יעבור הקו הסגול של הרכבת הקלה. התוכנית מסדירה את פעילותו המסחרית של הרחוב, ודואגת בין השאר למדרכות ראויות עבור הולכי הרגל ושבילי אופניים. התוכנית כבר הוצגה במפגשים עם הציבור והומלצה להפקדה בוועדה המקומית. דיון בוועדה המחוזית צפוי בהמשך השנה.

כיכר המדינה. מחירי הדירות עלו ב-25% בארבע שנים צילום: יריב כץ

בנוסף לכך מסמך מדיניות לרחוב נמיר נמצא בהכנה בימים אלה במטרה ליצור רחוב עירוני מעורב שימושים ופעיל, הכולל מרחב ציבורי ראוי להולכי רגל ורוכבי אופניים. במתחם סומייל, הנמצא בין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול, ז'בוטינסקי ובן סרוק, צפויות להיבנות כ-1,000 יחידות דיור, לצד מבנה ציבור וגני ילדים.

כחלק מתוכנית עיצוב ופיתוח כיכר המדינה, עתידים לקום בתחום הכיכר שלושה מגדלי מגורים ובהם כ-450 יחידות דיור, וביתר שטחי הכיכר פארק פתוח לציבור המוקף בשדרה, תוך שימור עצי הפיקוס והשקמה הוותיקים. התוכנית כוללת גם שטח ציבורי שיפותח ברצף עם הפארק. סביב הכיכר כבר נעשתה עבודת שיפור תשתיות.

"ההסתכלות על אזור כיכר המדינה חייבת להיעשות בהקשר הרחב, כחלק מהשתייכותו לרובע 4", מסבירה גילה גינסברג-הברון, אדריכלית בכירה במחלקת תכנון מרכז בעיריית תל אביב-יפו. "הרציונל שמנחה אותנו הוא יצירת תהליכי התחדשות המבטיחים את ההמשכיות של רקמת הבינוי הקיימת, תוך חיזוק שלד הרחובות העירוני - אבן גבירול, ארלוזורוב ונמיר - אשר יתנו את האקלים האורבני-מסחרי לאזור.

"דור הבניינים הוותיק, זה שהוקם אי-שם בין שנות ה-30 לשנות ה-60 של המאה שעברה, זוכה כעת להזדמנות להתחדשות. אלו בניינים שלא חודשו לאורך זמן רב, כשלכך צריך כמובן להוסיף את הצורך במיגון וחיזוק בפני רעידות אדמה. נוצר כעת מומנטום להתחדשות עירונית שנכון לגבי כלל עיר ונכון גם לגבי אזור כיכר המדינה. לנו בעירייה חשוב שתהליך ההתחדשות יבוצע באופן איכותי, כך שיישמר הקסם התל אביבי".

הפרויקט בקליי 18. לקבל מהעיר בניין – ולתת לה בחזרה הדמיה: אדריכל גל מרום

כיכר שיש לה עיר

אחד השחקנים הבולטים שפועלים באזור כיכר המדינה ואמורים להפוך את החזון של גינסבורג-הברון למציאות הוא אנשי העיר מקבוצת רוטשטיין. לחברה, המתמחה במיזמי התחדשות עירונית ומרכזת את פועלה בתל אביב, קרוב ל-10 פרויקטים רק סביב כיכר המדינה - בין היתר ברחובות רמז, משה שרת, דוד ילין, ז'בוטינסקי מוסינזון ומוזיר.

"במסגרת אישור תוכנית הרבעים קיבל רובע 4 זכויות רבות יותר מרובע 3, מה שבאופן טבעי מנקז אליו יותר פרויקטים", מסביר רון חן, מנכ"ל החברה, את המשיכה של יזמי ההתחדשות העירונית לאזור. "ברובע הזה גם המגרשים גדולים ומרווחים יותר, מה שמייצר מרחב תמרון רב יותר. אזור כיכר המדינה הוא לא רק סמל סטטוס, אלא מקום שפשוט נעים לגור בו. המיקום שלו אידיאלי, יש בו הרבה ריאות ירוקות, כשגם הדירות עצמן גדולות יותר ביחס למרבית אזורי העיר. מי שעובר לגור כאן לא בא לתקופת ביניים אלא לטווח ארוך. לפה מגיעים כדי להישאר".

את אקורד הפתיחה לפעילות אנשי העיר באזור סיפק הפרויקט ברחוב קליי 18, שכבר תפס את מקומו בהיסטוריה העירונית כמיזם ההריסה הראשון בתוכנית הרבעים. בחודש שעבר נהרס הבניין הוותיק על 13 דירותיו, כשבמקומו יוקם בניין חדיש ומזמין ובו 24 דירות.

"אם בעבר אנשים כיוונו למגורים במגדלים, הרי שבשנים האחרונות אנו מזהים רצון לחזור לתל אביב של פעם: לבניינים הנמוכים, לאינטראקציה עם השכנים ובעלי החנויות", מבהיר חן, "יש פה איזו התרפקות על העבר, נוסטלגיה שיש בה אפילו משהו קצת רומנטי. אנשים מסתכלים היום לא רק על מה שקורה בין ארבעת הקירות אצלם בבית. הם רוצים לא רק לגור בתל אביב אלא להיות תל אביביים - על כל המשתמע מכך".

רון חן. "חשוב לנו שמעבר לפרויקט תהיה גם אמירה" צילום: סטודיו החשמל

כדי לסייע לדיירים החדשים להשיג את מבוקשם, פיתחה אנשי העיר את מנהלת הקהילה. "הפוקוס הוא על המעגל של דירה-בניין-שכונה", מפרט חן. "אנחנו מרכזים עבור הדיירים את כלל השירותים הסביבתיים, מסדרים להם הנחות בבתי העסק הסמוכים לביתם ומעדכנים על הפעילויות המתרחשות באזור. זהו שירות ללא תשלום שניתן עוד בתחילת תקופת הבנייה וממשיך גם הרבה אחרי קבלת המפתחות".

כשחן מדבר על אג'נדה חברתית, הוא מתכוון בין השאר גם למיזם הקהילתי שמבטיחה אנשי העיר להרים לקראת כל הריסת מבנה. כך למשל, כשבוע לפני תחילת העבודות בקליי 18 הזמינה החברה כ-100 אומני רחוב שהשתלטו על הבניין והפכו אותו למוזיאון פופ-אפ - פרויקט שעל אף משך חייו הקצר - חמישה ימים בסך הכל - הפך לשיחת העיר ומשך אליו כ-22 אלף מבקרים. לדברי חן, "חשוב לנו שמעבר לפרויקט דיור תהיה פה גם אמירה. ייסדנו פה מסורת, ולפני כל הריסה נדאג לייצר מיזם בקונספט שונה".

מוזיאון הפופ-אפ בקליי 18. משך כ-22 אלף מבקרים צילום: טל אזולאי

כמו בשאר הארץ, גם אזור כיכר המדינה, אחד היקרים והמבוקשים בישראל, ידע בשנים האחרונות עליית מחירים של עשרות אחוזים. לפי אתר מדלן, מחירה הממוצע של דירה בסביבת כיכר המדינה היה באפריל האחרון כ-3.6 מיליון שקל - עלייה חדה לעומת 2014, אז היה המחיר הממוצע כ-2.75 מיליון שקל.

"האזור נמצא בתהליך התפתחות נרחב, ובעשור הבא הוא ישתנה לחלוטין", מסכם חן. "נכון, יהיו פה כמה שנים לא פשוטות בעקבות העבודות, אבל בהמשך הבניינים המודרניים יעלו את איכות החיים כאן ויעשו לסובב כיכר המדינה רק טוב. זה יהיה אזור תוסס יותר, אורבני יותר וחי יותר. מי שמחפש את החוויה התל אביבית במיטבה - יגיע לפה".