המאמן מהחצר האחורית של הכדורסל
ניק נרס למד איך לאמן בליגה שולית באירופה, והיה צריך שיקימו קבוצת כדורסל באיווה במיוחד בשבילו כדי לקבל צ'אנס לדבר עם אנשי NBA. כיום הוא מחזיק בחוזה של 10 מיליון דולר בטורונטו ומקבל מסאז' באמצע המשחק מאחד הראפרים המפורסמים בעולם
לפני כמעט שלושה עשורים, ב-1990, מונה ניק נרס לתפקיד מאמן-שחקן של דרבי סטורם, קבוצת כדורסל בליגה הבריטית (BBL). הוא היה בן 22 בלבד. המשחק הראשון שלו כמאמן התקיים באולם כמעט נטוש במזרח לונדון, בדוקלנדס, חלק עתיק מנמל לונדון. זה היה אירוע מאוד שולי.
"הכרוז של המשחק הגיע למרכז המגרש כדי להציג את הקבוצה, ואז גילה שהמיקרופון שלו לא עובד" סיפר נרס בראיון ל-iNews Canada. "אז הוא פשוט זרק אותו והתחיל לצעוק את שמות השחקנים בכל הכוח. אני זוכר שפניתי לאחד מהבחורים לצידי על הספסל ואמרתי לו 'ברוכים הבאים לביג טיים!'".
- מי רוצה אותך בכלל? הדילמה של בוסטון עם קיירי אירווינג
- הפוינט סנטר הראשון מסוגו
- דמיאן לילארד. מנהיג. חזק
ניק נרס מקבל מסז' מדרייק צילום: רויטרס
כמה שנים עברו מאז, וב-2019 ניק נרס קיבל מסז' מדרייק, אחד הראפרים המפורסמים בעולם, בזמן משחק. הפרצופים שהוא עושה על הספסל הפכו אותו לאחד מהמאמנים המזוהים ביותר ברחבי האינטרנט והקבוצה שלו - טורונטו ראפטורס - עלתה לגמר ה-NBA הראשון בהיסטוריה שלה, בו תתמודד מול אחת מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה, גולדן סטייט ווריירס. עכשיו הוא באמת בביג טיים.
נרס, יליד איווה, היה שחקן קולג'ים מוכשר באוניברסיטת נורת'רן אייווה והחל את קריירת האימון שלו כעוזר מאמן בקבוצת הקולג'ים, בגיל 21. את התפקיד בדרבי עשה שנה, ואז חזר לאיווה לאמן באוניברסיטה הקטנה והפרטית בדה מוין. הוא היה מאמן הקולג'ים הצעיר ביותר בארה"ב, אבל אף אחד לא ממש הכיר אותו - והוא חזר לאמן 11 שנה באירופה - בעיקר ב-BBL.
כצעיר שבקושי יצא מגבולות איווה ב-20 שנות חייו הראשונות, הניסיון שצבר בקבוצות כגון בירמינגהאם בולטס, לונדון טאוורס, מנ'צסטר ג'איינטס וברייטון ברס סייע לו להפוך למאמן שהוא היום: מאמן NBA בכיר. הוא התמודד עם קשיים לא נורמליים, עם מקצוענים שרבים מהם היו מבוגרים ממנו - וגם עם לא מעט דמויות משונות ומוזרות בעולם הכדורסל הבתולי בבריטניה.
כך, כמו שהביטלס היו צריכים לנגן שעות על גבי שעות - ביחד - במועדונים שוליים בהמבורג, לפני שחזרו לבריטניה והפכו ללהקה הגדולה בכל הזמנים, נרס ניצל את העובדה שהיה ב"חצר האחורית" של הכדורסל העולמי כדי לעבוד על יכולות האימון שלו. "שאלו אותי מה עשית בבריטניה כל הזמן הזה", אמר נרס בפודקאסט של אדריאן ווז'נרובסקי. "ובכן, הייתי צעיר, למדתי, חייתי כדורסל 24/7. אהבתי את זה שם. הייתי ילד צעיר שלא עזב את איווה והנה אני באירופה, מטייל בעולם ומבלה הרבה זמן בניסיונות להבין את המשחק, לנסות לנצח משחקים בכל מיני סיטואציות משונות. הייתי חייב את זה".
גאון התקפי ופוליטי
ב-2007 חזר נרס לאיווה, וגילה שבנו אולם חדש בדה מוין. מתוך הבנה שאת האולם צריך למלא עם תוכן ספורטיבי, הוא התחיל לעשות טלפונים לאנשים שהוא מכיר כדי שירימו בעיר קבוצת ליגת פיתוח, שאותה הוא יאמן. הוא הצליח בלוביניג שעשה לעצמו, ובין השנים 2011-2007 אימן את איווה אנרג'י, קבוצה שהפכה לאחת מקבוצות הפיתוח הפופולריות ביותר בצפון אמריקה, ואף שברה כמה שיאי צפייה. אחת מהסיבות לפופולריות שלה היתה סגנון המשחק המודרני שניק נרס הנחיל לה: סגנון התקפי שמבוסס על תנועת כדור וזריקות משלוש.
נרס פיתח באנרג'י תדמית של "גאון התקפי", ומשך את עיניו של דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס - שהביא אותו לריו גרנד ואלי וייפרס, קבוצת הבת של הרוקטס. "העבודה באנרג'י היתה המפתח לקריירה שלי", סיפר נרס לדה מוין רג'יסטר. "היא איפשרה לי לחזור לארה"ב וסיפקה לי קשר ל-NBA. השגתי גם כמה קשרים עם שחקנים ומשרדים. למדתי את הטרמינולוגיה של ה-NBA והבנתי איך לאמן סוגי שחקנים. זה היה מאוד חשוב לקבלת התפקיד בליגה". ואולם, ייתכן שדווקא תקופתו כמאמן בבירמינגהאם ב-1997 הרשימה מישהו שנתן לו את תפקידו כמאמן טורונטו ראפטורס. מסאיי יוג'ירי, נשיא הכדורסל של טורונטו ומי שמינה את נרס לתפקיד עוזר המאמן של הראפטורס ב-2013, ולאחר מכן לתפקיד המאמן הראשי ב-2018, התמודד נגד בירמינגהאם של נרס כשחקן דרבי.
אגב, עוד לפני הגעתו ל-NBA, הוא היה עוזר מאמן נבחרת בריטניה בכדורסל באולימפיאדה ואף פגש את המלכה אליזבת והנסיך פיליפ, שחשב שהוא חבר בנבחרת מרימי המשקולות. "זה הוריד אותי חזרה לכדור הארץ מההיי", אומר נרס.
ניק נרס במסיבת עיתונאים צילום: רויטרס
אחד מהאבות המייסדים של הענף בבריטניה
בניגוד למאמנים שהיו שחקני NBA או אף פעם לא עזבו את חופי ארה"ב, נרס היה ממש צריך לעבוד קשה כדי למצוא מקום לשחק בו כדורסל בתחילת דרכו של הענף בבריטניה. הוא התמודד לא פעם עם קבוצות שפשטו רגל ועם שחקנים ששיחקו בחינם עד שעזבו למקום שמשלם להם. הסנטר שלו בדרבי היה גם נהג המיניבוס של הקבוצה; והוא היה צריך לשלם 80 פני כדי להשתמש בסל צדדי במרכז קהילתי בשביל השחקנים שלו. "ה-80 פני האלה הרגו אותי", הסביר לסקיי ניוז. "הייתי צריך להוריד את הסל מהקיר ולמצוא עמוד גבוה מספיק כדי לשים אותו עליו בשביל אימון זריקות", סיפר.
נרס, בין השאר, גם היה צריך לדבר עם ספונסרים ואפילו למכור כרטיסים. הוא התקדם רבות מאז, כאמור, וכיום מקבל משכורת של 10 מיליון דולר בשנה באחד מארגוני הספורט המסודרים והמארגונים ביותר בצפון אמריקה. לפי וינס מקאולאי, מנכ"ל הלונדון ליונס, "הידע שניק השיג באימון בבריטניה סייע לו במקומות ובתחומים רבים שה-NBA לא היה יכול לסייע לו בהם".
עם השנים הפך נרס למאמן מבוקש באי הבריטי, ואף עבד גם בבלגיה. "עבדתי על מלאכת האימון שם, בגלל זה נשארתי בבריטניה הרבה זמן", הסביר נרס, שיצר קשר עם חברה גרמנית בשם "פונטל" כדי להשיג וידאו של משחקי NBA. הוא היה צופה בעיקר במשחקים של שיקגו בולס כדי ללמוד את התקפת המשולש. "הייתי רעב לכדורסל והייתי יכול לראות את המשחקים האלה 100 פעמים". הוא גם היה יושב עם השחקנים עד אמצע הלילה כדי לראות את אחת מהקבוצות הטובות בכל הזמנים, זו של מייקל ג'ורדן. "הקבוצה החליטה לחקות אותם באימונים ובמשחקים", הסביר נרס. "זה לא עבד כל כך טוב, אבל לפחות היתה שיטה שהשחקנים חשבו שהיא כייפית".
עיקר עבודתו של נרס בעונה הרגילה של ה-NBA היא להפוך את שיטת המשחק לכייפית ויעילה, במקביל להורדת עומסים מקוואי לנארד הכוכב; בשתי משימות הוא עמד בהצלחה כבירה. בפלייאוף הוא שינה את התפקוד שלו כדי לעשות הרבה יותר התאמות ליריבות ולמצות את הפוטנציאל של קוואי לנארד - וגם בזה הוא הצליח מעבר למצופה. בגמר המזרח הוא הסביר את הטקטיקה שלו נגד מילווקי באקס כ"למסור את המסירה הנוספת בהתקפה ולהישאר קרוב אליהם כמה שיותר לאורך המשחק".
בגמר נגד גולדן סטייט - מקסימום שבעה משחקים נגד הקבוצה הכי טובה בעולם בשנים האחרונות - הוא יצטרך מנטרה שונה. אולי הוא יחזור לסלוגן שאימץ בכשאימן באוסטנדה הבלגית והשחקנים לבשו על חולצתם לאורך העונה: OPAAT, כלומר, One Possession At A Time: להפוך כל התקפה לנפרדת מהאחרות. ככה עושים את זה בביג טיים.
