הצעה: יימשכו הטיסות משדה דב תוך כדי הבנייה

עיריית תל אביב מבקשת לאפשר את המשך הטיסות האזרחיות משדה דב גם לאחר תחילת העבודות לבניית השכונה החדשה שאמורה לקום על חורבותיו. כך עולה מחומר שהגיע לידי "כלכליסט" ויוצג לוועדה המקומית של תל אביב בישיבה שתתקיים ב-29 במאי.

הצעת העירייה מנוגדת להחלטה של צוות שרים שבראשו עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקבע בשנה שעברה כי ביולי השנה (2019) הטיסות האזרחיות יופסקו והשדה יפונה. לאחר הדיון בוועדה המקומית, ההצעה של עיריית תל אביב תעבור לוועדה המחוזית לתכנון ובניה, במסגרת הליכי ההתנגדויות לתוכנית הבניה של רובע שדה דב.

הדמיה של תוכנית הבנייה שדה דב

מי שעומד מאחורי הצעת העירייה הוא ראש העיר רון חולדאי, שמצהיר מעל כל במה כי הוא מתנגד לפינוי השדה. ביוני 2016 אף הציג לממשלה תוכנית חלופית על פיה שטח השכונה החדשה יצומצם וכך גם כמות יחידות הדיור בה, וזאת כדי לאפשר את המשך פעילות השדה. כך שההתנגדות שניסחה העירייה מתאימה לקו הזה. חולדאי טען לא פעם כי אפשר להפוך את שדה דב לשדה בינ"ל.

לעומת זאת מיטל להבי, סגנית ראש העיר אומרת כי: "אפשר בהחלט להצדיק ולתמוך בצורך בשדה דב לחיים באילת ולקדם בינוי כמוצע. אלא ששדה דב הופך לשדה תעופה בינלאומי שממנו ממריאים כבר היום לאירופה ועתידים להרחיב בשיטת הסלמי הטיסות ליעדים בכל העולם. שדה בינלאומי יחייב שימוש במטוסים גדולים רועשים ומזהמים שיפגעו עוד יותר באיכות החיים של תושבי צפון מערב תל אביב.

כל עוד אין התחייבות ברורה להגבלת השדה לטיסות פנים ארציות בלבד והבטחה לתכנון העתקת מנחת המטוסים לים, אין מקום להשארתו של שדה דב במיקומו הנוכחי לאור הידיעה שמדובר בשדה בינלאומי צומח."

תל אביב מבקשת אישור חריג לבניית מגדלים לצד שדה התעופה

ב-30 באפריל השנה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הפקידה להתנגדויות את תוכנית המתאר לרובע שדה דב, כעת יש תקופה של 3 חודשים במהלכן הציבור וגופים הנוגעים לעניין יכולים להגיש התנגדות לתוכנית או לבקש שינויים בסעיפים מסוימים בה. תוכנית המתאר לרובע שדה דב תאפשר בניה של 16 אלף יח"ד, ב-3 מתחמי משנה. בכל אחד מהמתחמים תקודם תוכנית מפורטת נפרדת, שלאחר אישורה אפשר יהיה להוציא היתרי בניה לתחילת עבודות. התוכנית המפורטת למתחם הראשון שמכונה אשכול כבר מקודמת במקביל בותמ"ל.

על פי החומר שהופץ לחברי הוועדה המקומית, מהנדס העיר תל אביב, אודי כרמלי, יבקש בהתנגדות העירייה להוסיף לתוכנית המתאר סעיף שיאפשר את המשך פעילות שדה דב תוך כדי ביצוע עבודות פיתוח. יתרה מכך, על פי הבקשה השדה ימשיך לפעול אפילו כאשר יוצאו היתרי בניה.

בהתנגדות נטען כי עדיין לא נמצאה חלופה לשדה התעופה ולכן יש לתקן את התוכנית כך ש"תתאפשר המשך פעילות שדה התעופה תוך כדי ביצוע עבודות תשתיות ופיתוח והוצאת היתרי בניה למתחם 1 אשכול למעט 2 מגדלים". העירייה מסבירה כי לעמדתה יש לדחות הוצאת היתרי בניה ל-2 מגדלים עד אשר ימצא פתרון חלופי לשדה דב משום שאלה מגדלים בני 40-39 קומות החורגים ממגבלות הבניה לגובה שחלות באזור השדה.

אלא שהתוכנית למתחם אשכול כוללת לפחות עוד 7 מגדלים שיתנשאו אל מעבר למגבלות הבניה. הפתרון לכך על פי העירייה הוא אישור חריג מרת"א (רשות התעופה האזרחית) לבניה לרום מעבר לגובה המותר בסביבת שדה תעופה.

רון חולדאי. הצעת עיריית תל אביב תעלה למדינה מעל ל-4 מיליארד שקל צילום: עמית שעל, יובל חן

הצעת עיריית תל אביב תעלה למדינה מעל ל-4 מיליארד שקל

הבעיה היא שעיכוב נוסף בפינוי שדה התעופה עלול לסבך את המדינה מול מנהלי הגוש הגדול - 5 עו"ד שמונו על ידי בית המשפט כדי לייצג את מאות בעלי הקרקע הפרטיים בשטח השדה שמוכנה גם הגוש הגדול. ב-2007 המדינה חתמה עימם על הסכם במסגרתו התחייבה לפנות את שדה התעופה כדי לאפשר בניה למגורים. כחלק מההסכמות מנהלי הגוש הגדול נתנו למדינה 50% מזכויות הבניה שלהם בשטח, שווי הנתח הזה מוערך היום בכ-4 מיליארד שקל.

בנוסף מנהלי הגוש הגדול ויתרו על דמי שימוש במקרקעין שבבעלותם, כך השדה פועל מבלי שהמדינה משלמת "שכר דירה" לבעל הקרקע. הערכות הן כי עלות שנתית של דמי השימוש עשויים להגיע לכ-150 מיליון שקל. מנהלי הגוש הגודל מאיימים כי יתבעו תשלומי דמי שימוש משנת 2000 ועד עתה, סכום המגיע לכ-2.8 מיליארד שקל בהערכה זהירה.

בעקבות דחייה חוזרת ונשנית של מועד פינוי שדה התעופה, מנהלי הגוש הגדול עתרו לבית משפט השלום בבקשה לבטל את ההסכם עם המדינה. ההחלטה על הפינוי ביולי השנה גרמה להקפאה של ההליך, כך שדחייה נוספת במועד הפינוי תאפשר להם לטעון כי המדינה לא עומדת בהתחייבותה ולא פינתה את השדה בפרק זמן סביר כפי שסוכם עימה. לכך יש להוסיף כי צה"ל כבר השלים את ההכנות לפינוי השטח הצבאי. בעבר נקשר פינוי השדה האזרחי בפינוי השטח הצבאי, אם צה"ל יפנה במועד, גם הנימוק הזה יישמט.

פקיד בכיר בממשלה אומר ל"כלכליסט" כי ראש העיר תל אביב נוקט בשיטת "הפריץ או הכלב" – כלומר מבקש לדחות את פינוי השדה, כל פעם מעט עד שבסופו של דבר התוכנית תתמוסס, וזאת כאשר כל החלופות שהוא מציע הינן בלוף לא בדוק".

עו"ד רחל זכאי אחת ממנהלי הגוש הגודל אומרת ל"כלכליסט" כי "לא ניתן לבנות את המתחם הראשון כששדה התעופה ממשיך לפעול, משום מגבלות הבניה הקשות שהשדה מטיל על המתחם. תכנון המתחם נעשה על בסיס ההנחה שאין שדה תעופה.. המתחם כפי שתוכנן לא יכול לצאת לפועל אם תתקבל ההתנגדות של תל אביב. המטרה של חולדאי ברורה והיא למנוע את קידום ויישום התכנית לעוד כמה שנים. זו הרי השיטה בכל הנוגע לשדה דב, דחייה אחרי דחיה״.

"אם שדה התעופה לא יפונה ב-1 ביולי זו זו הפרה רבתי של ההסכם איתנו. הפרה מוחלטת שתגי המחיר שלה יוצגו מיד. אין מה לדבר עוד על נתינת 50% מהזכויות למדינה, תביעה לדמי שימוש גם על העבר, וכמובן על כל יום שעובר,ופיצויים נוספים על התנהלות המדינה שלא בתום לב.ממשלה צריכה לדעת לקיים הסכמים ולעמוד מאחורי החלטות שלה".

תגובת עיריית תל אביב-יפו: "פינוי שדה דב ללא חלופה ראויה יביא לחיסול התעופה האזרחית הפנימית במדינת ישראל, יפגע קשות במטרופולין תל אביב-יפו וכן בערי הפריפריה. נתב"ג אינו יכול להוות חלופה ראויה לשדה דב וכך גם סבורים כל אנשי המקצוע שעוסקים בנושא. העירייה תכבד את ההחלטות בנושא שיתקבלו על ידי ממשלת ישראל, אך עם זאת בכוונתה להמשיך לפעול לשכנע בנחיצות השדה.

"הזכות להגיש התנגדות עומדת לעירייה כגורם המעוניין בכל תכנית באשר היא. בכל מקרה, לא מדובר בניסיון לעכב את הליכי מימוש התכנית או את פינוי השדה, ומטבע הדברים במסגרת הליכי אישור תכניות ניתן לשקול חלופות תכנוניות ראויות המאזנות בין האינטרסים השונים הקיימים דרך קבע בתכניות בכלל, ובתכניות בסדר גודל כמו תכנית המתאר למתחם שדה דב בפרט".