שיהיה בהצלחה: 4 מפלגות שונות ינהלו את מדיניות הדיור

עדיין לא ברור אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליח להרכיב ממשלה, אך אם זו תקום, הרי שהתמונה המצטיירת בתחום הדיור היא של ביזור עתידי של גופים וסמכויות, בניגוד מוחלט לריכוזיות שאליה הוביל ב־2015 שר האוצר משה כחלון על מנת לטפל במשבר הדיור. אחת התוצאות האפשריות המשמעותיות של ביזור זה היא פגיעה אפשרית במלאי הקרקעות המתוכננות, בעקבות מעבר מערכת התכנון למשרד הפנים.

בממשלה היוצאת החזיקה כולנו של כחלון במטה דיור רחב, שאיגד שורה של גופים: האגפים הרלוונטיים במשרדי האוצר והבינוי והשיכון, וכן את מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הרשות להתחדשות עירונית, דירה להשכיר, עמידר ועוד. לצד זאת הוקמה ועדה מיוחדת לקידום רפורמות בתחום הבנייה, גם כן בראשות כולנו. לצד אלה החזיק הליכוד בראשות ועדת הכנסת החשובה לענייני הדיור - ועדת הפנים.

מימין: משה כחלון, בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי ואביגדור ליברמן צילומים: עמית שאבי, עומר מסינגר, אוהד צויגנברג

ביום רביעי האחרון הודיע כחלון לאנשי מינהל התכנון ורמ"י על פירוק מטה הדיור. כעת צפויות הסמכויות שהחזיקה כולנו בתחום הדיור להתפצל בין ארבע מפלגות. כפי שנצפה מראש, וכנראה נסגר סופית בשבוע שעבר, שר הפנים אריה דרעי מש"ס יקבל לידיו את מערכת התכנון - את מינהל התכנון, גוף המטה האחראי על גיבוש מדיניות התכנון, ואת הוועדות הארציות והמחוזיות לתכנון ולבנייה. לכן גם ימנה דרעי יו"ר מטעמו למועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

רשות מקרקעי ישראל תצורף למשרד השיכון, שלאחר קדנציה נטולת כוח יחזור להיות משרד משמעותי. מהמגעים הקואליציוניים עולה שמשרד זה מיועד כנראה ליו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ', ועדת הפנים - למפלגת ישראל ביתנו, ואילו משרד האוצר יישאר בידי כחלון. בשורה התחתונה - ריכוז הסמכויות בדיור שממנו נהנה כחלון, יפוזר כעת בין ארבע מפלגות שונות, שאף אחת מהן אינה מפלגת השלטון.

חדשות רעות

עבוד שוק מורכב כמו שוק הדיור מדובר במצב לא בריא, בלשון המעטה. בשתי הממשלות שכיהנו לפני זו האחרונה, כמעט כל מהלך שניסה אחד השרים ליזום לצינון שוק זה טורפד על ידי שר אחר. את הדוגמה הכואבת ביותר חווה יאיר לפיד שכשר האוצר ניסה לאורך כמעט שנה לקדם את יוזמתו להעניק פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה, מהלך שטורפד בעיקר על ידי שר הבינוי והשיכון דאז אורי אריאל. בקדנציה שלפני כן ניסה שר השיכון מטעם ש"ס, אריאל אטיאס, לקדם גרסה מוקדמת למחיר למשתכן אך נתקל בהתנגדות חריפה מצד משרד האוצר.

משה כחלון, שועל פוליטי ותיק, הבין כשנכנס לתפקיד שר האוצר לפני ארבע שנים שבלי איגום הסמכויות זה לא יילך, ובנה לעצמו את ארגז הכלים המפורסם. גם אם לא כולם אוהבים את מה שעשה, אין מחלוקת על כך שכמעט כל מהלך שלו בתחום הדיור קודם במהירות. שיתוף פעולה כזה בין גופי הדיור השונים לא יחזור על עצמו בקדנציה הקרובה.

מדובר בחדשות רעות לא רק בגלל אוזלת היד שגילתה הממשלה במתן מענה למשבר הדיור עד שנת 2015, אלא גם משום שהעבודה לתיקון שוק הדיור טרם הסתיימה. בארבע השנים האחרונות נעשתה עבודה רבה בהגדלת היצע הקרקעות המתוכננות, שיש עכשיו בידי רשות מקרקעי ישראל. אך רמת המחירים עדיין גבוהה מדי לרוב האוכלוסיה, וללא מחיר למשתכן, רכישת דירה ראשונה נותרה משימה קשה מאוד לרוב העשירונים. שוק ההשכרה ארוכת הטווח עדיין בחיתוליו, וגם בהתחדשות העירונית עוד יש עבודה רבה.

גם לבית החדש־ישן של מערכת התכנון - משרד הפנים - צפויה להיות השפעה משמעותית על תפקודה. התשובה לשאלה אם מדובר בהשפעה חיובית או שלילית היא בעיני המתבונן.

כשהעביר כחלון את מערכת התכנון ממשרד הפנים לאוצר, הזהירו רבים מההשלכות השליליות שיהיו לכך על איכות התכנון. הטענה היתה שיש משרדים מאיצי פיתוח - האוצר, השיכון, התחבורה, יש משרדים בולמי פיתוח כמו המשרד להגנת הסביבה - ומערכת התכנון צריכה להיות במשרד נייטרלי כמו משרד הפנים ולדאוג לא רק למספרי הדירות אלא גם לאיכות התכנון.

היום ניתן לומר כי התחזית של אותם המבקרים היתה נכונה: מערכת התכנון אכן התגייסה בשנים האחרונות לטובת הגדלת התפוקה התכנונית, אף שניסתה לשמור על סטנדרט מינימלי של איכויות תכנוניות בדרך. מנגד, צריך לזכור את הסטגנציה של המערכת בשנותיה במשרד הפנים ואת העובדה שכאשר נדרשה להגדיל תפוקות בראשית משבר הדיור, היא לא הצליחה לעשות זאת.

התנגדות לבנייה נרחבת

ייתכן כי מה שמפספסים חסידי החזרתה של מערכת התכנון למשרד הפנים, הוא שאין מדובר במשרד כה נטול פניות כפי שהוא נראה במבט ראשון. המשרד אחראי בין היתר על יציבותן הפיננסיות של הרשויות המקומיות ולאינטרסים שלהן, כפרטים וכסקטור, יש השפעה רבה על מדיניות המשרד.

אלא שכיום, יותר מכל תקופה אחרת מאז המחאה של 2011, חזרו ראשי הערים כסקטור להתנגד לבנייה נרחבת למגורים בעריהם, בין השאר בגלל התנגדות התושבים והחשש שלהם מפגיעה ברמת השירות שהם מקבלים בשל הגדלת מספר התושבים. לכן, לאחר קרוב לעשור של עלייה שנתית בתפוקה התכנונית, עד לשיא של 140 אלף דירות מתוכננות ב־2018, ישנה סבירות גבוהה שתחת משרד הפנים נתחיל לראות את הגרף יורד.

עוד ניתן להמר כי להחזרת המערכת למשרד הפנים יהיו שני קורבנות מיידיים: הראשון הוא קונספט הסכמי הגג לבנייה מואצת של אלפי דירות ברשויות המקומיות, שאותו תקף כבר מספר פעמים מנכ"ל משרד הפנים מרדכי מרדכי. השני הוא המשך פעילות הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לבנייה), שאם לא תוארך הוראת השעה בעניינה – אמורה להתבטל בחודש אוגוסט.

בתחום תכנון התשתיות, ובפרט מערכות הסעת המונים, עלולה עליית כוחו של השלטון המקומי להתגלות ככאב ראש לא קטן. בעוד שתחת האוצר פעלה מערכת התכנון לפי האינטרס הלאומי, תחת משרד הפנים היא עלולה לחזור לימים שבהם לכל רשות היה וטו על תוואי הקווים, אם עברו ברחוב שאינו לרוחה.

בשלב זה, מדובר בחששות שלא ברור אם יתממשו. ייתכן כי במשרד הפנים יתאמצו דווקא להוכיח כי ביכולתם להוביל מדיניות תכנון לא פחות טובה מזו של האוצר. בכל מקרה, חובת ההוכחה תהיה על אנשיו.