"יש חברות קנאביס שמעבירות הודעות מופרכות לבורסה, וזה ייגמר רע למשקיעים"

בועז וכטל (61) נחשב לאגדה בקרב מטופלי הקנאביס הרפואי, אך חברות הקנאביס — הן הישראליות והן הבינלאומיות — מתייחסות אליו בדחילו ורחימו, מחשש שיחשוף את שקרי התעשייה. הוא אקטיביסט שייסד את מפלגת עלה ירוק, וישב כנציג ציבור בוועדה הראשונה שדנה במדיקליזציה של הקנאביס ב־1995. באותה עת החל וכטל לפעול מול משרד הבריאות, כדי לאפשר לחולים נגישות לקנאביס רפואי. למרות היותו שותף־מייסד של שלוש חברות הנסחרות בבורסת סידני באוסטרליה, הוא נשאר אקטיביסט בנשמה, שמנסה לשנות את העולם — גם דרך עסקיו. 

הראיון עמו נערך במשרדי חברת רוטס טכנולוגיות חקלאיות, הנסחרת מ־2017 בבורסה המשנית באוסטרליה (ASX) לפי שווי של 4 מיליון דולר (ארה"ב), לאחר שגייסה בה 3.4 מיליון דולר (ארה"ב) בהנפקת 41% ממניותיה לפי שווי של 8.2 מיליון דולר (ארה"ב). וכטל מחזיק ב־6% ממניות רוטס, שאותה הקים ב־2012 עם ד"ר שרון דביר, המחזיק ב־3% מהמניות ומכהן כיו"ר ומנכ"ל החברה, ועם שותף אוסטרלי המחזיק ב־4%. שאר המניות מוחזקות כיום בידי הציבור. וכטל ייסד את החברה לאחר שרשם פטנטים בתחומי חימום וקירור שורשי צמחים ועיבוי מים מלחות באוויר להשקיה חקלאית.

הפכת מלוחם לגליזציה של קנאביס למגלה מים?

"אני עובד על טכנולוגיות חקלאיות כבר 20 שנה, ורוטס, שהיא 'בוגרת' החממה הטכנולוגית של המדען הראשי, עשתה הסבה מירקות לתמיכה בגידול קנאביס. החברה מתמקדת בשני תחומים: קירור וחימום שורשים להגדלת היבול החקלאי, ומערכת השקיה בעיבוי, שתאפשר גידולים חקלאיים על בסיס השקיה מלחות האוויר בלבד. התחלנו בשנה האחרונה בקירור וחימום שורשי קנאביס, וערכנו כמה הדגמות בארץ ובמדינת וושינגטון בארה"ב, שם הראינו כיצד חימום שורשים בשדה פתוח מגדיל יבול של שמונה זני קנאביס ב־40%–280%. תוצאות דומות, אם כי לא בערכים כה גבוהים, קיבלנו גם עם חימום וקירור שורשי ירקות ופרחים". 

בועז וכטל צילום: יאיר שגיא

"אפילו הגדלת היבול ב־1% שווה לחקלאי המון כסף"

משרד החקלאות מסבסד עד 30% מעלות המערכת של רוטס לחקלאים ישראלים המגדלים בזיליקום, במסגרת השקעה של 45 מיליון שקל במיכון חקלאי חדשני עד סוף 2019. החברה מוכרת מערכות מתחילת 2018, וסיכמה את השנה עם הכנסות של 305 אלף דולר והפסד של 2.8 מיליון דולר.

"רוטס עברה לקנאביס, כיוון שאפילו הגדלת היבול ב־1% שווה לחקלאי המון כסף. המערכת מזרימה מים חמים או קרים בצינורות הצמודים לשורשי הצמח בעומק האדמה, וכך אנו מייצבים את טמפרטורות השורש, שהן חשובות יותר מטמפרטורות העלווה. זה משפר את הטמעת חומרי המזון וגורם לצמח להניב יותר, ובאיכות טובה יותר. אנחנו גם מצליחים לקצר מחזורי גידול ולאפשר שתילה או זריעה מחוץ לעונה. בקנדה, לדוגמה, מזג האוויר מכתיב שכל הגידול החקלאי ייעשה Indoor (במבנה). זו שיטה יקרה מאוד, שסביר שנראה אותה פחות, שכן חלק הארי של הגידולים יתבצע בחממות או בשדות פתוחים במדינות חקלאיות, שעלויות ההקמה והייצור בהן נמוכות יותר. לגידול בתוך מבנים יהיה קשה להתחרות במחירי הקנאביס מהחממות או השדות הפתוחים, כמו בקליפורניה או בקולומביה, והמערכת שלנו מכוונת אליהן ומאפשרת הגדלת יבול גם בחממות וגם בשדות פתוחים.

"בחודש שעבר מכרנו שלוש מערכות קירור/חימום שורשים לחברות קנאביס בקליפורניה ובישראל ,תמורת כ־85 אלף דולר, ואנחנו בדרך לעוד עסקאות. בשל המעבר לקנאביס החברה צפויה להתפצל: זרוע אחת תעסוק בקנאביס, השנייה בירקות וצמחים והשלישית בהשקיה בעיבוי. ובניגוד לחברות בבורסת תל אביב, את הפעילות שלנו אפשר לבדוק על פי הדיווחים בבורסה האוסטרלית".

מפתיע שאתה מבקר את חברות הקנאביס הישראליות.

"חלקן מנסות להתייפות בהגזמה בפני המשקיעים, ומעבירות הודעות מופרכות לבורסה. בבורסה המקומית אין באמת אכיפה ובדיקה מעמיקה של ההודעות והחוזים — וזה ייגמר רע למשקיעים, ולצערי ישליך על כל התחום החשוב הזה. כולם שומעים קנאביס וחושבים על כיף ועל כסף, אבל יש כאן מרכיב רפואי משמעותי, שנותן מזור לאנשים, ויש המון דוגמאות שבעיניי גורמות לזילות התחום ומטעות משקיעים. למשל, פרסומים על חוזי רכישה עם חברות, ששמן, מיקומן המדויק או סכום העסקה אינם מצוינים. אז איך יידע המשקיע אם החברה קיימת בכלל? ואם היא קיימת, מה גודלה, מה יכולותיה? כך גם לגבי ההנחות המופרכות לגבי מחירים עתידיים והכנסות עתידיות, שחלקן לא יחזיקו מים. מי קבע שמחיר גרם קנאביס יהיה כזה או אחר בעוד 5 שנים?

"אנחנו נסחרים בבורסה האוסטרלית, שאליה הגעתי ב־2015 עם החברה MMJ Phytotech — חברת הקנאביס הראשונה שנסחרה שם. נסחרות שם כ־20 חברות קנאביס, ורמת הביטחון שיש לי שם בנוגע לאמינות ההודעות של החברות היא גדולה, כי אני רואה איך בודקים את הדיווחים שלנו ומה מחייבים אותנו לציין. אני חושש שרוב המשקיעים הישראלים יפסידו כסף על חברות הקנאביס הישראליות בטווח הארוך, בין היתר בשל אותן הודעות מפוקפקות. אבל אסור להכליל, כי יש חברות טובות, חלקן משמונה הוותיקות (תיקון עולם, בטר, קנדוק, פארמוקאן, שיח, שאיפה לחיים (bol), טבע אדיר ו־IMC חקלאות — צ"ג), שעושות דברים לגיטימיים וצפויות להגדיל הכנסות. באחרונה מדברים הרבה על שווי החברות, ואף שאני לא מומחה לכך — ולמרות המכפילים שאפשר להתווכח עליהם — אי אפשר להתווכח על הפעילות של החברות האמיתיות, שסביר שתגדל פי כמה וכמה בעתיד".

MMJ Phytotech, שאותה ייסד וכטל ב־2014 ואף שימש כשנה כמנכ"ל שלה, היא חברת קנאביס רפואי המתבססת על טכנולוגיה למתן קנאביס באמצעות מדבקה בצד הפנימי של הלחי, הרשומה באוניברסיטה העברית. וכטל מחזיק כיום ב־5.5% ממניות החברה, שנהפכה מאז לחברת אחזקות בתחום הקנאביס, נסחרת בשם MMJ Group Holdings בבורסה המשנית בסידני בשווי של 36.3 מיליון דולר (ארה"ב), ומחזיקה במניות מיעוט — בעיקר בחברות קנאביס קנדיות. ב־2016 הקים וכטל עם ד"ר מירי הלפרין משוויץ את חברת Cresopharma האוסטרלית, הפועלת משוויץ למיצוי CBD (חומר פעיל בקנאביס — צ"ג) ושילובו בתוספי מזון לבני אדם וחיות, ונסחרת גם היא באוסטרליה לפי שווי 45 מיליון דולר (ארה"ב). וכטל משמש ב־Creso כדירקטור ויו"ר ומחזיק ב־6%. החברה תחל בקרוב לגדל קנאביס רפואי בחוות שהקימה בקנדה, בקולומביה ועל 8 דונם בכפר הנגיד לטובת השוק המקומי. שווי האחזקות הציבוריות של וכטל נאמד כיום בכ־4.8 מיליון דולר.

לפעילות העיבוי של רוטס יש עתיד?

"בקליפורניה, למשל, יש רגולציה האוסרת לחפור בארות או לנתב מים מנחלים וערוצים, והיא גם אחת מהמדינות בארה"ב שמתמודדת עם בעיות מים קשות. זה שוק הקנאביס הגדול בעולם, ויש שם עניין רב בהשקיה בעיבוי, שיכולה להזרים מים לצמח 365 יום בשנה, גם אם אין מקור מים. אבל מעבר לעניין העסקי, מדובר בחזון להפצת טכנולוגיה לחקלאים עניים, ובמתן מענה למגבלת המים בחקלאות. אנחנו מכוונים גם לאו"ם ולבנק העולמי". 

איך הגעת לחיפוש פתרונות למים?

"קראתי על כך הרבה בתחילת שנות התשעים, ובזמן שיחות השלום עם סוריה יזמתי פתרון מים אזורי למזרח התיכון בתוכנית תעלת השלום. התוכנית דיברה על יבוא מים מטורקיה וחלוקתם בין סוריה, ישראל, ירדן והפלסטינים. זו היתה יוזמה אזרחית שלי, שאומצה בידי Freedom House — ארגון זכויות האדם הראשון בעולם שאותו הקימה אחרי מלחמת העולם השנייה אלינור רוזוולט, רעייתו של נשיא ארה"ב טדי רוזוולט. הבנתי שבעיית המים מאיימת על הסכמים פוליטיים בין ישראל לשכנותיה, והצגתי את התוכנית במכתב להנרי קיסינג'ר וג'ימי קרטר (מזכיר המדינה של ארה"ב ונשיא ארה"ב בשנות השבעים — צ"ג). שניהם עודדו אותי להמשיך, אבל עם הזמן הבנתי שאת בעיית המים אהיה חייב לפתור בדרך אחרת, לא אזורית. קראתי על מדען אמריקאי, ששאב מי ים קרים בהוואי והשקה 100 גידולים חקלאיים באמצעות עיבוי. זה היה מטורף ויקר להוציא מים קרים מעומק קילומטר בים, שלא לדבר על כך שאף חקלאי לא יסתכן בכך שחתך קטן בצינור יגרום להמלחת האדמה שלו בצורה שלא תאפשר יותר חקלאות עליה. המחשבות הובילו אותי לכמה פטנטים בתחום, כמו גם לפטנטים שנוצרו כתוצאה מכך בנושא חימום וקירור שורשים, שאיתם הלכתי לנטפים, חלוצת ההשקיה בטפטוף. הם עשו ניסוי לחימום שורשי מלפפונים בחממה, והגדילו את היבול ב־140%. אבל מדובר בארגון יהיר, או לפחות היה אז כזה, בלי הערכה לחדשנות מבחוץ. הם הציעו לי תמלוגים עד רף הכנסות מסוים, וחייבו אותי להעביר להם את הפטנטים. אמרתי תודה רבה, ואחרי שברחתי משם פגשתי, למזלי, את שרון דביר, ויחד ייסדנו את רוטס".

אבל זה עוד לא מתרומם. אתה לא מתחרט?

"היה קשה מאוד לסרב לנטפים, שהיתה 'אפל של החקלאות'. אבל לא הייתי מוכן לוותר על העבודה הקשה שהשקעתי. רוטס אמנם נרקמת עסקית עקב בצד אגודל, אבל אנחנו כבר מוכרים. הניסויים והוכחות ההיתכנות בחקלאות לוקחים המון זמן, בדומה לניסויים בתרופות. אנחנו בתהליך הדרגתי של כניסה ליותר שווקים, ומכאן גם המעבר לקנאביס, שהוא גידול יקר, ששווה למגדלים לשלב בו את המערכת שלנו".

וכטל בימי מפלגת עלה ירוק

"בהולנד חוויתי מהי מדיניות קנאביס פתוחה ומכילה"

וכטל, שסוגר עתה מעגל עם צעדיו הראשונים בקנאביס, מספר כי הכיר את הנושא בשנות השמונים. "אחרי שסיימתי תואר שני באוניברסיטת מרילנד, עברתי לניו יורק לנסות את מזלי. הכרתי אנשים שאמרו שיש להם פתרון לבעיית הסמים, שהיתה אז הבעיה מספר אחת בארה"ב. שמעתי מה הם עושים והחלטתי לעזוב הכל ולטפל במכורים אמריקאים בעזרת איבוגאין (צמח מאפריקה — צ"ג). הטיפול כלל את הטסתם לשבועיים להולנד, ושם ראיתי את נפלאות הקנאביס הרפואי בקרב מכורים חולי איידס וחוויתי מהי מדיניות קנאביס פתוחה ומכילה. חזרתי לישראל ב־1994 והתחלתי לקדם את הלגליזציה והמדיקליזציה של הצמח. ב־1999 הקמתי את מפלגת עלה ירוק, אחרי שהייתי עד לאנשים מן היישוב, שבסך הכל רצו לעשן קנאביס בבית, והמשטרה פרצה לבתיהם, אזקה אותם והחריבה את חייהם בשל 0.0001 גרם שתפסה אצלם. בחזון שלי, רשימת המפלגה לכנסת היתה כמו חלק מהתוכנית 'המעגל של דן שילון' בזמנה: צרכן סמים, זונה, וכל מי שבשוליים החברתיים — כדי שיהיה להם קול בכנסת. הרצתי את עלה ירוק בשלוש מערכות בחירות עד 2006.

"אחרי הרבה טרטורים הצלחתי לשכנע את משרד הבריאות לאפשר לחולים לגדל קנאביס רפואי בעצמם, וב־2007 ביקשתי מד"ר יהודה ברוך, האחראי בזמנו על הנושא במשרד הבריאות, לתת לאנשים בריאים רישיונות גידול עבור החולים. הכרתי במקרה את צחי כהן, המייסד והבעלים של תיקון עולם, שגידל קנאביס בקליפורניה, ויחד קיבלנו רישיון ראשון ל־50 צמחים, שגידלנו על גג בית אמו בצפת. אחר כך הבאתי למשרד הבריאות גם את יוחאי גלעד, המייסד והבעלים של בטר, ואת נרי לבנה, אחד משלושת מייסדי קנדוק פארמה — היחיד שהודה לי על העבודה ונתן לי כמה אחוזים בחברה שלו (וכטל מחזיק ב־4% מקנדוק —צ"ג). שלוש מתוך שמונה מגדלות הקנאביס הרפואי הקיימות התחילו ממני.

עזרת לכל התעשייה לצמוח, וחוץ מאחזקה קטנה במניות לא יצא לך דבר מזה?

"כשהתחלתי לא היה לי מושג שתפרוץ פה תעשייה. הרי לא היתה תעשיית קנאביס רפואי בשום מקום אחר בעולם. ב־2003 ההולנדים הקימו רשות ממשלתית לקנאביס רפואי, ובמשרד הבריאות הישראלי אמרו לי שעדיף לייבא מהולנד — עד שהצגתי להם את המחיר של ההולנדים, וגם האיכות שם לא היתה בשיאה. אגב, בתיקון עולם הבטיחו לי אחוזים שלא קיבלתי, אבל למדתי שאנשים שמביאים אנרגיה רעה לחיים — צריך לשחרר אותם. זה עדיף על בתי משפט. אני חנון קרבי כזה, אז המשכתי בחיי, ובמקביל פיתחתי את הטכנולוגיות".

מה אתה צופה לתעשיית הקנאביס?

"תמיד תהיה דרישה לקנאביס רפואי, ומי שיהיו לו יותר ידע, כסף, צוות, אדמות ואורך רוח, יצליח לגדל ולהוריד מחירים. ואז זה יהפוך למשחק של שחקנים גדולים, כמו עם כל גידול חקלאי אחר. יקומו חברות תרופות, קוסמטיקה ומזון, שינסו לנצל את היתרון השיווקי שכבר יש לצמח למכירת מוצריהן, ויהיה צורך ברגולציה מקצועית, שתדע לסייע לצרכנים להבדיל בין מה שמנסים למכור להם כתרופה לבין מה שבאמת תרופה. לגבי חברות הקנאביס, אין ספק שמרביתן לא יהיו במשחק בתוך 5–10 שנים. בקרוב, כשהיצוא יחל, אפשר יהיה לדעת מי עומדת מאחורי הכרזותיה ומי לא".

מה דעתך על טרנד גיוס הידוענים לחברות הקנאביס?

"היו ראשי משטרה, שעכשיו מצטרפים לתחום, שרדפו אותי בעלה ירוק, ופוליטיקאים צבועים למיניהם, שהתנגדו בזמנו לקנאביס הרפואי".