אושרה הצעת החוק להרחבת הממשלה וביטול המגבלה על מספר השרים

השלמת החקיקה לביטול מגבלת מספר השרים חיונית לממשלה לנוכח הכוונה שנחשפהב"כלכליסט" להרחיב את מספר השרים ל-26 שרים לא כולל ראש הממשלה וכן למנות למעלה מ-9 סגני שרים.

האורכה שניתנה לנתניהו למסירת הודעה על הצלחתו להרכיב את הממשלה תסתיים ביום שלישי ה-28 במאי. בינתיים המו"מ בין הצדדים תקוע בשל הדרישות של המפלגות המועמדות להיות שותפות בקואליציה.

נתניהו וליברמן. קיימים חילוקי דעות בין הצדדים צילומים: אלכס קולומויסקי

רה"מ בנימין נתניהו מתח הבוקר ביקורת על התנהגות המפלגות ואמר כי "לצערי מפלגות עדיין נמצאות על צמרות העצים. אני מקווה שבקרוב נוריד אותם לקרקע המציאות כדי שנוכל להוביל את המדינה להישגים חדשים".

היקף הדרישות התקציביות של המפלגות נע בסביבות 10-15 מיליארד שקלים. נוסף על כך, החרדים וישראל ביתנו חלוקים על חקיקת חוק הגיוס, ואיתו איחוד מפלגות הימין שמסרב לוותר על תיק המשפטים עבור בצלאל סמוטריץ.

החוק שאושר בממשלה בא לבטל את המגבלות הקבועות בחוק על מספר השרים - 18 ומספר סגני השרים-4. הממשלה צפויה לדון בהצעת החוק כבר ביום ראשון הקרוב.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" רה"מ בנימין נתניהו מבקש להקים ממשלה גדולה עם 26 שרים (בנוסף לרה"מ) ולפחות 8 סגני שרים.

יצויין כי הממשלה היוצאת תבקש לחוקק את החוק לביטול המגבלה במספר השרים וסגניהם עוד בטרם תוקם הממשלה החדשה בתחילת חודש יוני 2019.

הממשלה מציינת כי "לתיקון המוצע, כשלעצמו, אין עלות תקציבית, שכן הדבר תלוי במספר השרים וסגני השרים שימונו בפועל. יצוין, כי ככל שמספר השרים וסגני השרים יהיה דומה למספרם בממשלה ה-34, לא תהיה עלות תקציבית נוספת ללשכות השרים וסגני השרים ביחס למצב בממשלה זו. בממשלה היוצאת כיהנו רה"מ -21 שרים, ועוד 9 סגני שרים. כעת, יש כוונה להגדיל את מספר השרים ב-5 לפחות שמשמעותו תוספת של 22.5-32.5 מיליון שקלים בשנה או 90-130 מיליון שקלים בקדנציה.

עם זאת, בהתאם להערכת אגף התקציבים במשרד האוצר, העלות התקציבית של לשכת שר עומדת על כ-4.5 עד 6.5 מיליון שקלים חדשים בשנה, והעלות התקציבית של לשכת סגן שר היא כ-2 מיליון שקלים חדשים בשנה. הערכה זו מתייחסת לעלות לשכת השר או סגן השר בלבד. ככל שמדובר בשר הממונה על משרד, קיימות כמובן עלויות נוספות בגין המשרד, שהיקפן מושפע מתחומי והיקף פעילות המשרד. בתחילת 2018 אישרה הממשלה הצעה לצמצם את משרדי הממשלה מ-29 ל-17 אבל ההצעה לא יושמה. צמצום משרדי הממשלה בהבשלה מלאה יביא לחיסכון של 800 מיליון שקלים בשנה

יצויין שהמגבלות על מספר השרים וסגניהם נקבעו בשנת 2014 בעקבות דרישתו של יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד במסגרת תיקון מס' 1 לחוק-היסוד, ואולם כשנה לאחר מכן, נקבע במסגרת הוראת שעה כי הן לא יחולו על הממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. זאת, בשל האילוצים הפוליטיים שהיו כרוכים בהקמת הממשלה ה-34, אשר בגינם לא ניתן היה עדיין ליישם את ההסדרים שנקבעו בתיקון מס' 1, ונוכח הצורך לתת את הייצוג המתחייב ‏לחברות הקואליציה ולקיים ממשלה יציבה. ‏

כעת, מוצע כאמור לתקן הוראות אלו בחוק-היסוד ולבטל, דרך קבע, את המגבלות על מספר השרים ומספר ‏סגני השרים, בדומה למצב שקדם לתיקון מס' 1 ואשר נהג בפועל לאורך רוב שנותיה של המדינה.

הממשלה הסבירה את הצורך בביטול מגבלת מספר השרים כי ‏"במשטר הפרלמנטרי הרב-מפלגתי הנוהג בישראל, ממשלות ישראל היו מאז ומעולם ממשלות ‏קואליציוניות, כאשר הקמת ממשלה קואליציונית כאמור מצריכה פעמים רבות שיתוף מספר רב של ‏סיעות בקואליציה. במצב דברים זה, ועל אף היתרונות הגלומים בקיומה של ממשלה קטנה, ‏קיים קושי משמעותי לכונן ממשלה כאמור הלכה למעשה ולהבטיח יציבות שלטונית לאורך זמן. משכך, האיזון בין השיקולים התומכים בקיומה של ממשלה קטנה לבין הקשיים המעשיים לכונן ‏ממשלה כאמור ולהבטיח באמצעותה יציבות שלטונית, מוביל למסקנה כי מוטב להותיר ‏גמישות ביחס למספר המרבי של השרים וסגני השרים ולא לקבוע בחקיקת-היסוד מגבלות נוקשות בנושא ‏זה. ‏ודוק: ההסדר המוצע אינו מחייב כינון ממשלה גדולה, אלא מותיר את האפשרות גם לכינון ממשלה קטנה. הוא יאפשר לשפר את הגמישות במלאכת הרכבת ‏הממשלה ולחזק את היציבות שלטונית, אשר גם בה גלומים יתרונות. בנוסף, ביטול המגבלות האמורות ‏בדרך קבע יביא לכך שההסדר המוצע יוחל על כל ממשלה עתידית וימנע מצב שבו ההסדר החוקתי נקבע בשים לב ‏לסיטואציה פוליטית נתונה".