נתניהו ימהר לתקן את חוק יסוד הממשלה: רוצה יותר שרים

ראש הממשלה בנימין נתניהו יקים את הממשלה הבאה ועל אף שכבר היו לו סיכומים קודמים, הרי שזה לא יהיה כל כך פשוט. המשימה הראשונה של נתניהו היא שינוי חוק יסוד הממשלה, המגביל את מספר שרי הממשלה.

עם הקמתה של הממשלה ב־2013, יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד (כיום בכחול לבן) אילץ את נתניהו להסכים לתיקון חוק יסוד הממשלה במסגרתו יוגבל מספר השרים ל־18 ־ לא כולל ראש הממשלה ־ ואילו מספר סגני השרים יוגבל לארבעה בלבד. הגבלה זו לא חלה במקרה של קואליציה המונה למעלה מ־70 חברי כנסת.

ב־13 במאי 2015, ערב הקמתה של הממשלה היוצאת, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הוראת שעה זמנית, המבטלת את הגבלת מספר השרים וסגני השרים למשך תקופת כהונה של הכנסת ה־20 בלבד.

התרגיל לא יעבוד פעם נוספת עקב עתירה צפויה לבג"צ בטענה שלא ניתן לחוקק הוראת שעה שמטרתה זהה בכל כנסת מחדש. לכן עם כינון הכנסת ה־21 הקואליציה תידרש לחוקק חוק יסוד שמבטל את ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים ־ ויהיה עליה לעשות זאת עד סוף מאי, המועד האחרון שבו יוכל נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה. החקיקה תבוצע בהליך מזורז, עוד לפני הצגת הממשלה החדשה בכנסת ומאחר שמדובר בחוק יסוד, אזי כל 65 ח"כי הקואליציה החדשה ידרשו לתמוך בו.

סמוטריץ' ידרוש את תיק החינוך - אך כנראה יתבדה

בינתיים נמשכים הקרבות על חלוקת התיקים בקואליציה ובמיוחד בליכוד. ח"כ בצלאל סמוטריץ יו"ר האיחוד הלאומי, שמהווה חלק מאיחוד מפלגות הימין, דורש לקבל את תיק המשפטים. סמוטריץ הודיע שיגיש הצעת חוק שלפיה תוחזר חסינותם של חברי הכנסת, כך שאם ירצו להגיש כתב אישום נגד רה"מ נתניהו יהיה צורך בהשגת רוב בוועדת הכנסת, שבה לקואליציה יש רוב באופן קבוע, וגם במליאת הכנסת ־ שגם בה יש לקואליציה רוב. נתניהו מתלבט, אך נראה שיעניק את המשרה למקורבו שר התיירות יריב לוין, שיהיה חבר בצוות המו"מ הקואליציוני מטעמו. בליכוד אומרים כי ניתן יהיה להציע לסמוטריץ את תיק ביטחון הפנים, או את תיק השיכון או החקלאות, שני האחרונים היו בידו של אורי אריאל, קודמו של סמוטריץ', בשתי הממשלות הקודמות.

יריב לוין, רפי פרץ, מירי רגב צילום: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

לתיק ביטחון הפנים פוזלים שרת התרבות מירי רגב, שר הקליטה יואב גלנט, ויו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר.

בכירי הליכוד חוששים שנתניהו ייתן את התיקים הטובים לשותפים הקואליציוניים: אביגדור ליברמן לביטחון, ובנוסף תיק הקליטה לעודד פורר; משה כחלון לאוצר, ותיק הכלכלה לאלי כהן; רפי פרץ לחינוך. אריה דרעי צפוי להישאר שר הפנים והפריפריה, וידרוש את תיק הדתות לח"כ איציק כהן או למשולם נהרי; ש"ס תדרוש משרת סגן שר במשרד הקליטה או האוצר.

יעקב ליצמן יישאר סגן שר הבריאות, משה גפני יו"ר ועדת הכספים, ואורי מקלב צפוי להתמנות כסגן שר החינוך. ביהדות התורה מבקשים למנות את סגן שר החינוך היוצא ח"כ מאיר פרוש כסגן שר לאור העלייה במספר המנדטים. באיחוד מפלגות הימין ידרשו גם הם משרת סגן שר, לפי המפתח בממשלה היוצאת שבה למפלגה בעלת חמישה מנדטים היו שני שרים וסגן שר.

שרי הליכוד ממתינים להשתדרג לתיקים נחשקים

בתוך הליכוד, מירי רגב וגילה גמליאל רצו את תיק החינוך, אך רגב צפויה לקבל את ביטחון הפנים וגמליאל את תיק התרבות; גלעד ארדן צפוי לעזוב את התיק לביטחון פנים לטובת התחבורה, ישראל כ"ץ צפוי להיות שר חוץ במשרה קבועה; יואב גלנט, אם לא יקבל את ביטחון הפנים, יהיה שר החקלאות ־ אם התיק לא ימסר לסמוטריץ. שרי הליכוד שלא צפויים להשתדרג הם חיים כץ במשרד הרווחה, אופיר אקוניס שיישאר במדע וטכנולוגיה, יובל שטינייץ באנרגיה, צחי הנגבי במשרד לשיתוף פעולה איזורי, וזאב אלקין במשרד להגנת הסביבה. אלקין יפרד מתיק ירושלים ומורשת עבור אחד השרים החדשים.

נתניהו צפוי למנות שישה שרים חדשים: ניר ברקת, גדעון סער שעשוי לכהן כשר התיירות, אמיר אוחנה לתקשורת, אבי דיכטר למשרד ההסברה והמודיעין, דודי אמסלם למשרד לשיוויון חברתי וציפי חוטובלי לתפוצות.

בממשלה היוצאת, המשרדים הקטנים שהוקמו בגלל צורכים קואליציוניים הוחזקו על ידי שרים המכהנים במשרדים אחרים. שר התחבורה ישראל כ"ץ היה גם שר לענייני מודיעין, שר החינוך נפתלי בנט היה שר התפוצות, השר לביטחון פנים גלעד ארדן היה גם שר לנושאים אסטרטגיים והסברה. בממשלה החדשה ימונו שרים חדשים לעמוד בראש המשרדים. המשמעות: עוד תקציבים ועוד עלויות ללשכות השרים שיקלטו עובדים נוספים. רצוי היה לבטל את המשרדים הללו ולכלול אותם במשרדים הקיימים: התפוצות במשרד החוץ או החינוך, המודיעין במשרד הביטחון, וההסברה במשרד ראש הממשלה. אלא שנתניהו רוצה לצ'פר את כולם.

יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין שהסתכך אשתקד עם נתניהו על רקע התעקשותו של נתניהו לנאום בטקס הדלת המשואות, והשלים איתו, צפוי להישאר כיו"ר הכנסת. ח"כ דוד ביטן יחזור לכהן כיו"ר הקואליציה, וח"כ יואב קיש הפוזל לתיק הגנת הסביבה עשוי לכהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון.

העבודה נותרה עם חוב של 4 מיליון שקל

כעת מתברר שמפלגת העבודה בראשותו גם מסיימת את מערכת הבחירות עם גירעון של ארבעה מיליון שקל. תקציב הקמפיין שהוביל גבאי בעצמו היה 30.5 מיליון שקל - עלות גבוהה למפלגה שהסקרים ניבאו לה 10-8 מנדטים, וקיבלה פחות.

מספר המנדטים הנמוך מקנה למפלגה מימון בחירות של 18.6 מיליון שקל בלבד. כפי שנחשף ב"כלכליסט", היא קיבלה מענק של שלושה מיליון שקל מחברת הנדל"ן של המפלגה "בתי ארלוזורוב"; מימון של כ־4.7 מיליון שקל יכוסה מהמימון השוטף שהעבודה מקבלת עדיין בכנסת ה־20, עם 19 מנדטים. זה יותיר את המפלגה עם חוב של כארבעה מיליון שקל.

לנוכח ההחלטה להקדים את הפריימריס לראשות המפלגה ולקיימן בתוך 6-3 חודשים, תידרש מפלגת העבודה להקצות כשני מיליון שקל נוספים לפריימריס. המשמעות היא שני מיליון שקל הוצאות שיתווספו על ארבעה מיליון שקל גירעון.

לשם מימון הגירעון תיאלץ המפלגה לקחת הלוואה מהכנסת ולפרוס אותה לארבע שנות כהונה, מה שצפוי לגזול את מרבית כספי מימון המפלגות החודשי השוטף שעומד על 581 אלף שקל שתקבל מהכנסת.

עם פרישת גבאי יפוטרו רוב היועצים שאותם הביא למפלגה, ומנכ"ל המפלגה ציון סוקי ייאלץ לפרוש.

בסוף השבוע קיימה הנהלת מפלגת העבודה דיון בכיסוי הגירעון. בישיבה נדונו האפשרויות והצעדים לכיסוי הגירעון, כגון מעבר למשרדים קטנים יותר, צמצום התקשרויות עם ספקים ונותני שירות, סגירת סניפי מפלגה מסוימים וצעדים נוספים.

גבאי הודיע שהצעדים הללו יבוצעו "על מנת שמפלגת העבודה תמשיך להתנהל באחריות כלכלית, ולעמוד ביעד שהצבנו לעצמנו: לסגור את הגירעון בתוך שלוש שנים". מחליפו יישאר עם הגירעון, ומימונו עלול להביא לשיתוק בעבודת סניפי המפלגה.