רגע לפני כינון הממשלה: ממטירים הצעות חוק, מאמצים את המלצות ועדת הטייקונים
עוד לפני הצגת הקואליציה החדשה לנשיא ולפני שהממשלה החדשה תצא לדרכה, הח"כים ממהרים לנסות לעגן הצעות חוק שיתנו להם יותר כוח. בתוך כך הכנסת תתבקש לאשר את החוק הנורבגי המורחב ולעגן את הגדלת מספר השרים וסגני השרים
הממשלה החדשה טרם הוקמה עם זאת הכנסת ה־21 יוצאת לדרכה עם שלל חקיקות כלכליות. כך לדוגמה יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן הניח על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק שנועדו לעגן חלק מהמלצותיה של "ועדת הטייקונים" - ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי לטייקונים וללווים גדולים.
- הממשלה החדשה מבקשת לבטל את המגבלה על מספר השרים עוד לפני הקמתה
- ועדת הטייקונים בביקורת על בנק ישראל: "ליקויים משמעותיים בפיקוח"
- נתניהו ימהר לתקן את חוק יסוד הממשלה: רוצה יותר שרים
מרבית חברי ועדת החקירה נותרו מחוץ לכנסת, הח"כים שנותרו הם רועי פולקמן, יואב קיש השואף להתמנות כשר, בצלאל סמוטריץ' שימונה בקרוב לשר, ועיסאווי פריג'. ח"כ משה גפני שהיה חבר בוועדה לא הופיע לישיבותיה.
1. האם יכפו ועדה חסויה לפיקוח על הרגולטורים
בהצעת החוק הראשונה שלו מבקש פולקמן להקים ועדה פרלמנטרית לפיקוח על הרגולטורים, ובהם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, והממונה בבנק ישראל על פיקוח מערכות התשלומים.
הוועדה תהיה ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים של הכנסת, דיוניה יהיו חסויים והיא תוסמך לבקש מהרגולטורים למסור לה כל מידע ומסמך שברשותם, על אף הוראות סודיות הקבועות בחוקים פיננסיים שונים.
בקדנציה הקודמת של הכנסת ביקשו ח"כים בוועדת הטייקונים לחייב את בנק ישראל, הרגולטורים והבנקים למסור להם מידע חסוי אך האחרונים התנגדו. כעת מבקש פולקמן לעגן את הנושא בחקיקה, על אף שמשרד המשפטים ובנק ישראל צפויים להתנגד לה.
בהצעת החוק הוא מציע כי מספר החברים המרבי של הוועדה יעמוד על שישה, כדי לשמור על מעגל מצומצם של גורמים שייחשפו למידע רגיש וסודי שיימסר לוועדה. במקרים רגישים במיוחד תוכל הוועדה להקים ועדת משנה, שבה יהיו שלושה חברים לכל היותר. סמכויות הוועדה יהיו פיקוח על הממשלה ועל רשויות ציבוריות, בהן הרגולטורים של המערכת הפיננסית, וכמו כן דיון ביישום חיקוקים בנוגע למערכת הפיננסית.
פולקמן הסביר: "בהקמת הוועדה הפרלמנטרית האמורה אין כוונה להתערב בשיקול דעתם המקצועי של הרגולטורים או לערב שיקולים פוליטיים בשיקול דעתם המקצועי. הכוונה היא לאפשר לכנסת לבחון כיצד ממלאים הרגולטורים את התפקידים שהכנסת, בחקיקתה, הסמיכה אותם למלא".
2. נגיד בנק ישראל יפרסם מידע, תהיה פחות סודיות
הצעת החוק השניה של פולקמן מציעה להרחיב את סמכויותיו של נגיד בנק ישראל לפרסם ידיעה או מסמך אם לדעתו העניין הציבורי בידיעה מצדיק זאת.
פולקמן מסביר כי כיום, הוראות הסודיות מתירים גילוי של ידיעות או מסמכים רק במקרים מצומצמים: לפי פקודת הבנקאות ניתן לגלות מידע ומסמכים אם הנגיד ראה בכך צורך לצורכי תביעה פלילית, או אם המסמך או הידיעה התקבלו מתאגיד בנקאי - בהסכמתו; לפי חוק הפיקוח על הביטוח, הממונה על הביטוח רשאי לגלות ידיעה או מסמך רק לצורך הליך פלילי, או אם יש בכך צורך לשם דיון בוועדה המייעצת מכוח החוק.
הצעת החוק נועדה לאפשר פרסום שמות מועמדים לתפקידים של נושאי משרה בגופים שהמפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון והביטוח התנגדו למינויים או הורו לאחר המינוי על הפסקת כהונתם.
הצעת החוק הוגשה לאחר שהמפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדוה בר מסרה בנובמבר 2018 לוועדת הטייקונים כי בשנים האחרונות בנק ישראל מנע 80 מינויים בבנקים וביקש להזיז מתפקידם 15 נושאי משרה. הוועדה לא הצליחה לברר במי מדובר ולפיכך יזם פולקמן את הצעת החוק.
לפי הצעתו, אם הודיעו המפקח או הממונה על התנגדותם למינוי, הם יפרסמו הודעה הכוללת את שמו של המועמד שלמינויו התנגדו ואת העילה לכך. הוא הבהיר כי מדובר בעילה כללית - לדוגמה "ניגוד עניינים" - שלא תכלול פרטים אישיים או את הפרטים שהובילו למסקנה זו. על הצעת החוק הזו חתמו גם הח"כים שלמה קרעי וקטרין שטרית מהליכוד, ואלי אבידר מישראל ביתנו.
3. החוק לאי גביית עמלת פירעון מוקדם במשכנתה
ח"כ קרעי הגיש השבוע הצעת החוק קובעת כי הבנקים לא יוכלו לגבות עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות מעבר ל־12החודשים הראשונים מעת לקיחת המשכנתה. התיקון אמור לחול על כל פירעון מוקדם עתידי של משכנתה, כולל משכנתאות קיימות. קרעי יזם הצעת חוק דומה בקדנציה הקודמת בשיתוף עם חה"כ קיש, וזו עברה קריאה ראשונה אך לא קודמה לנוכח התנגדותו של בנק ישראל. קרעי וקיש יבקשו להחיל דין רציפות על הצעת החוק.
בנוסף, קרעי מתכוון להגיש הצעת חוק שתבטל את מגבלת שליש מגובה המשכנתה על הלוואה בריבית הפריים, והצעת חוק שתגדיל את תקופת הצינון של המפקח על הבנקים משנה לשלוש שנים בטרם יעבוד בגופים בנקאיים.
4. ממשלה חדשה, העמדות פנים קואליציוניות ישנות
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש בימים האחרונים משותפיו הקואליציוניים העתידים להפחית את רף התביעות התקציביות.
ליברמן מתעקש על פנסיית מינימום לקשישים שעלותה כ־2.5 מיליארד שקל בשנה, החרדים דורשים מאות מיליונים לישיבות, ואיחוד מפלגות הימין כ־2 מיליארד שקל לחוק החינוך הממלכתי דתי. אלא שגורמים בכנסת אומרים כי גם אם נתניהו ייכנע לחלק מהדרישות, הרי שבסופו של דבר כל הכספים הללו יקוצצו - בדיוק כמו בקדנציה הקודמת בכנסת.
בכנסת ה־20 נתניהו נכנע לדרישות שעלו לקופת המדינה 9 מיליארד שקל, אך תקציבים אלו הופחתו כמה פעמים במהלך הקדנציה. הדבר איפשר לסיעות להתגאות שקיבלו תקציבים - מבלי לחשוף שחלק גדול מהם כלל לא הגיעו ליעדם.
5. משרד המשפטים יבטל את ההגבלה על מספר השרים
הממשלה תבקש מהכנסת לאשר ביום ב' בקריאה ראשונה חוק המבטל את מגבלת מספר השרים בממשלה, ויחד איתו גם את החוק שזכה לשם "החוק הנורבגי הגדול".
כפי שנחשף ב"כלכליסט", ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להקים ממשלה גדולה שתמנה, בנוסף לתיקים שייקח לעצמו, 26 שרים ולפחות שמונה סגני שרים.
לטענת הממשלה, "לתיקון המוצע, כשלעצמו, אין עלות תקציבית, שכן הדבר תלוי במספר השרים וסגני השרים שימונו בפועל", אך דבר זה נכון רק אם מספר השרים וסגני השרים יהיה דומה למספרם בממשלה הקודמת. אלא שכעת יש כוונה להגדיל את מספר השרים בחמישה לפחות, כך שהמשמעות היא תוספת של 32.5-22.5 מיליון שקל בשנה, או 90-130 מיליון שקל בקדנציה.
המגבלות על מספר השרים וסגניהם נקבעו בשנת 2014 בעקבות דרישתו של יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד במסגרת תיקון מס' 1 לחוק היסוד. כשנה לאחר מכן, נקבע במסגרת הוראת שעה זמנית כי הן לא יחולו על הממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־20.
בתוך כך הממשלה מבקשת לאשר את החוק הנורבגי. החוק מיועד לאפשר לשרים ולסגניהם להתפטר מהכנסת כך שבמקומם ייכנסו לכנסת נציגים אחרים מהמפלגות שלהם. עלותו של החוק צפויה לעמוד על כ־100 מיליון שקל במהלך הקדנציה כולה, שאורכת ארבע שנים. זאת משום שבמסגרתו יתפטרו 25 שרים מהכנסת ויושבעו תחתם 25 חברי כנסת.
עלות לשכת ח"כ לשנה עומדת על כמיליון שקל. נוסף על כך תשקיע הכנסת כ־20 מיליון שקל לצורך הקמת קרוואנים זמניים לח"כים, עד להקמת קומה במשכן שם ניתן יהיה לאכלס את הח"כים החדשים.
6. הפרלמנט הישראלי מצוין! (יחסית למדינות אחרות)
"הפרלמנטיזם בעולם במשבר ואצלנו המצב טוב, יחסית לפרלמנטים בעולם", כך קובעת ד"ר שילה הטיס רולף בספרה החדש "תפקידו של חבר הכנסת - תפקיד ללא הגדרה", שיוצא לאור בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הטיס רולף בת ה־75 כתבה את הספר במשך שמונה שנים. בספרה היא משווה פרמטרים שונים כמו חוק ההסדרים, חוקי "עיזים" שמטרתם היחידה היא שניתן יהיה להוציאם, חלוקת כספים קואליציוניים ורמת הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. הטיס רולף משווה פרמטרים אלו לפרלמנטים זרים דוגמת צרפת וארה"ב, ומסקנתה היא שלכל מערכת חוקתית יש קשיים וחסרונות, ובאופן כללי המצב בישראל אינו גרוע כפי שנדמה.