יום העצמאות הכלכלית של החרדים והערבים

נסו להיזכר בתקופה בה הייתם צעירים, אולי אחרי צבא, והתלבטתם מה לעשות עם חייכם. ללמוד משהו שמעניין אותי או משהו פרקטי? אולי קודם לצאת לשוק העבודה ולראות במה אני טוב ומה אני אוהב? אולי קורס מקצועי קצר? עכשיו תדמיינו שאתם מרקע קצת אחר, אולי גדלתם ביישוב ערבי קטן או בשכונה חרדית, וההיכרות שלכם עם שוק העבודה קלושה. הדוגמאות שראיתם בבית או בשכונה לא מדברות אליכם, ו"שוק העבודה" הוא מושג מסתורי, מאיים ולא נגיש. בעבר המשמעות הייתה שצעירים אלה היו לוקחים עבודה בשכר נמוך ליד הבית, או "שוחים עם הזרם" והולכים ללמוד מה שאבא הציע או מה שהאח הגדול למד.

תלמידים חרדים צילום: שאול גולן

בדיוק בשביל הצעירות והצעירים האלה הקים משרד העבודה והרווחה בשנים האחרונות עשרות מרכזי הכוון תעסוקתיים, או מרכזים לעצמאות כלכלית אם תרצו, המיועדים לאוכלוסיות היעד של המשרד: חרדים בדגש על גברים, ערבים בדגש על נשים, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות ועוד. 24 מהם מתמחים בשירות לאוכלוסייה הערבית ו-12 שמתמחים בשירות לאוכלוסייה החרדית.

במרכזים הללו הצעירים הם לא עוד מספר – אלא מקבלים שירות שפעם הם היו יכולים רק לחלום עליו. הם פוגשים רכז תעסוקתי ידידותי שמכיר את הביקושים והשכר בשוק העבודה, אך מכיר גם את הרקע שלהם ואת שפתם, ומשקיע זמן רב בלהכיר אותם אישית: מה הם עשו עד היום, איך היו ציוניהם בבית הספר, מהו הניסיון התעסוקתי שלהם; וגם שואל אותם על השאיפות והחלומות שלהם.

אך הרכז לא רק משקיע זמן – יש לו גם כלים מעשיים: צעירה ערבייה שמעוניינת ללמוד לימודים גבוהים אבל חסרה לה בגרות אחת? אין בעיה, נשלח אותה לקורס השלמה. צעיר חרדי שחולם על הייטק? נמצא לו לימודים לתואר הנדסאי תכנה ליד הבית, שיתאימו ללו"ז של הישיבה. כמובן שהשירות אינו מוגבל רק לצעירים: אם שיצאה משוק העבודה לפני 20 שנה ועכשיו הילדים עזבו את הקן? גם היא תוכל לקבל מימון לקורס מקצועי ממוקד ולצאת לשוק עם מקצוע חדש.

המספרים מדברים בעד עצמם: רק בשנה האחרונה, מרכזי ההכוון לחברה הערבית והחרדית העניקו שירות ל-26 אלף משתתפים חדשים. לא מדובר באנקדוטות – מדובר בלא פחות מנס התעסוקה של ישראל. בשנים האחרונות זינק שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של כלל האוכלוסייה, הגיע לכ-81% ועבר את הממוצע של מדינות ה-OECD; שיעור התעסוקה זינק בפרט בקרב אוכלוסיות שהיו בחלקן מחוץ לשוק העבודה: אם בשנת 2010 61.5% מהנשים החרדיות עבדו, ב-2017 שיעור זה זינק ל-74% - כמו שיעור התעסוקה של יהודיות לא חרדיות, וזו רק דוגמה.

הגידול בתעסוקה התרחש בכל המגדרים והמגזרים. נכון שבקרב גברים חרדים נרשמה בשנה האחרונה נסיגה – משיעור תעסוקה של 51% לשיעור של פחות מ-50%; אך יחד עם זאת יש לזכור ששיעור זה עמד על פחות מ-40% רק לפני שנים מועטות – כך שגם כאן נעשתה פריצת דרך משמעותית. תעסוקת גברים חרדים הוא אחד האתגרים העיקריים של זרוע העבודה, והסוגייה תקבל התייחסות מיוחדת במסגרת יישום דוח ועדת תעסוקה 2030 שיתמודד עם אתגרי התעסוקה של העשור הבא.

נוסף על כך, זרוע עבודה במשרד העבודה והרווחה אינה מתמקדת רק בסיוע בכניסה לשוק העבודה, אלא גם בקידום מקצועי, בניית מסלול קריירה ושיפור השכר. מיקוד שלא היה מתאפשר ללא ההצלחה חסרת התקדים בהגדלת שיעורי התעסוקה.

ביום העצמאות ה-71 של ישראל, כאשר אנו מביטים על שוק העבודה הישראלי אנחנו רואים שוק תוסס, שמצוי בתעסוקה מלאה ושהשכר בו עולה. אנחנו רואים מקומות עבודה מגוונים, שכבר לא נדיר לראות בהם עובדים יהודים וערבים, חילונים דתיים וחרדים עובדים זה לצד זה בכבוד הדדי. האתגרים שלפנינו הם משמעותיים – בראשם אתגר הפריון הנמוך במשק הישראלי – אך שוק העבודה והכלכלה הישראלית, הוכיחו בשנים האחרונות יכולת גבוהה בהתמודדות עם אתגרים לא פחותים - ובעבודה חכמה וממוקדת נוכל גם להם.

הכותב הוא ראש צוות חדשנות במה"ט, משרד העבודה והרווחה.