החרדים אשמים? קריאת השכמה למחקר החברתי בישראל

הנה שני נתונים שחשוב לדעת: בין השנים 2011 ל-2014 עלה שיעור השימוש בסמים בקרב תלמידי כיתות י' באוכלוסיה היהודית-חילונית ב-60%. בדיוק באותן השנים, מפלגת יש עתיד החזיקה בתיקי האוצר, החינוך והבריאות. מסקנה: יש עתיד אשמה בהידרדרות בני הנוער לסמים.

כך, ואף למטה מכך, נראה מחקרו של פרופ' דן בן דוד שפורסם לאחרונה ב"כלכליסט", הטוען כי לאור הגידול בכוחן של המפלגות החרדיות בטווח של 42 שנה (קחו נשימה), אין מספיק מיטות בבתי החולים, מערכת החינוך בישראל הפכה לאחת הגרועות בעולם, הצפיפות בכבישים עולה, וקיימת ירידה באנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות. 

מתנדבים בזק"א בפעולה צילום: זק"א

עוד לפני שנוכיח את טענותיו, חשוב לדבר על הסכנה שבהעלותן. פרופ' בן דוד מאשים ביודעין חברה גדולה של אזרחים - בעוני, סבל, כשלים, מחלות ואף מוות של אנשים רבים, לא פחות. זאת, מבלי להסתמך על אף הקשר מלבד זה הנסיבתי.

להעלות אישום שכזה בפומבי, בשם מחקר אקדמי, הוא רעל חברתי מסוכן שעלול לגרום לפילוג בתוך העם. ואם לשפוט על פי הטוקבקים, נדמה שהתהליך הזה כבר החל.

כעת נזכיר שתי עובדות. האחת: שר הבריאות יעקב ליצמן דורש במו"מ הקואליציוני הנוכחי 5 מיליארד שקל להבראת מערכת הבריאות, פי 5 יותר מכלל התקציבים המופנים לציבור החרדי כולו. להגיד על אדם כזה שבגללו מערכת הבריאות קורסת זו בושה למחקר האקדמי.

עובדה שנייה: עמותות הבריאות החרדיות, המעניקות שירותי בריאות לכלל הציבור חינם אין כסף, חוסכות מיליארדי שקלים בשנה למערכת ומצילות חיי אדם. ביניהן: יד שרה, עזר מציון, עזרה למרפא, איחוד הצלה, מתנת חיים וזק"א, והרשימה עוד ארוכה. חלקן אף זכו בפרסים שונים, ושתיים מהן אף מוכרות באו"ם. עמותות אלו הוקמו על ידי אנשים שלדברי החוקר הנכבד סדרי העדיפויות שלהן הוא "שונה".

טיעונים נסיבתיים בלבד

ונעבור לליבת טיעוניו. ראשית, פרופ' בן דוד משווה את שלושת העשורים הראשונים למדינה, לארבעת האחרונים; בעוד שבשלושה הראשונים נרשם במדינה זינוק אדיר של 600% בגודל האוכלוסייה, מ-600 אלף איש ל-3.6 מיליון, בארבעת העשורים שבאו אחריהם גדלה אוכלוסיית ישראל פי שניים בלבד.

שנית, פרופ' בן דוד מתייחס למשתנה אחד בלבד: העלייה במספר הקולות למפלגות חרדיות. שימו לב: לא אחוזים - אלא קולות. אולם, במהלך השנים הללו התרחשו שינויים נוספים. הנה רשימה קצרה: עליית יהודי בריה"מ, עליית יהודי אתיופיה, סיום המלחמה הקרה, שלושה הסכמי שלום והתנתקות אחת, עליית שוק ההייטק, קריסת המערכת הקיבוצית. וזו רשימה חלקית בלבד. החוקר הנכבד לא היה מעז להאשים את עולי בריה"מ או אתיופיה בקריסת מערכת הבריאות, על אף שהוא מודע למכלול ההשלכות של השתלבות אוכלוסיות גדולות על המשק כולו.

והחשוב ביותר: כדי לתקן את כל הליקויים, לכאורה, אליהם מתייחס המחקר, יש צורך במיליארדי שקלים ואולי אף בעשרות מיליארדים. היכן נמצא כל הכסף הזה? את זה המחקר מעדיף שלא לספר לנו.

מחקרו השערורייתי של פרופ' בן דוד צריך להוות קריאת השכמה הן לחוקרים העוסקים בתחום, והן לנו, הציבור; עלינו לצרוך באופן ביקורתי מאוד מחקרים מעין אלה.

רוני קרביץ הוא חוקר ומרצה בתחום הכלכלה היהודית. יהודה אייזיקוביץ הוא רכז IDEALIST - מאגר המומחים החרדים לתקשורת מבית 'אנו - עושים שינוי'.