החרדים החדשים: התנהגות מודרנית, מחשבה שמרנית

שיעור החרדים שמגדירים את עצמם כמודרניים באופן חלקי או מלא עומד על 40%, כך לפי מחקר חדש וראשון מסוגו של ד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומכללת אורנים.

למה הכוונה במודרניים? המחקר מתעכב בדיוק על הנקודה הזאת, ומנסה לפענח את המאפיינים של הקבוצה שמובילה שינוי במגזר החרדי ונחשבת לעתודת צמיחה של המשק הישראלי.

המחקר של כהנר הוא מחקר כמותי שמנתח תשובות של 1,000 חרדים ‑ מדגם גדול במיוחד ‑ על שאלות שנעות על הציר של שמרנות ‑ מודרניות. הוא מבוסס על סקר טלפוני שערך מכון "סקר כהלכה".

40% מהחרדים מגדירים את עצמם כמודרניים

לפי המחקר, החרדים המודרניים מתקרבים לחברה החילונית בנושאים מעשיים כמו תעסוקה, השכלה, דפוסי פנאי ושימוש באינטרנט. לעומת זאת, הם שומרים על ערכי החברה החרדית.

מבחינה התנהגותית, 77% מהגברים החרדים המודרניים עובדים לעומת 37% מהחרדים הקלאסיים או השמרניים. כ־60% מהמודרניים יעודדו את הילדים שלהם לרכוש השכלה אקדמאית לעומת 21% בלבד מהחרדים השמרניים. המשפחות שלהם כוללות פחות מחמישה ילדים לעומת 7‑8 ילדים בקרב הקלאסיים והשמרניים.

עם זאת, הם ממשיכים לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר ללא לימודי ליבה ולהצביע למפלגות החרדיות שנלחמות בהם. המחקר מציע שהסיבה לכך היא שאין להם עדיין מוסדות חינוך, ייצוג פוליטי או הנהגה רבנית משלהם.

מחוברים לישראליות

בסך הכל 40% מהחרדים מגדירים את עצמם כמודרניים (11%) או מודרניים חלקית (29%). זאת לעומת 32% שמגדירים את עצמם כקלאסיים ו־28% מגדירים את עצמם כשמרנים (ראו תרשים). כהנר מציינת שבסקר הקודם והיחיד שנערך בנושא ב־2014 היו רק כ־30% שנקטו עמדות מודרניות או מודרניות חלקית ורק 4% שנקטו עמדות מודרניות מובהקות.

"בעשור האחרון הקבוצות שגדלות הן הקבוצות שנעות לכיוון עבודה ושיח עם החברה הישראלית", אומרת כהנר. "אלה קבוצות שיכולות לשוחח עם החברה הישראלית, בעלי מקצועות חופשיים והשכלה גבוהה". על פי המחקר, 69% מהחרדים סבורים שהחברה החרדית הופכת לקצת או הרבה יותר פתוחה.

החרדים המודרניים גם רואים את עצמם כהרבה יותר "ישראלים". בעוד שרק 21% מהחרדים התייחסו לעצמם כישראלים בהגדרתם העצמית, 59% מהמודרניים עשו זאת. כהנר מונה מספר גורמים שגרמו לכך: הקיצוץ בקצבאות הילדים ב־2003, שאילץ חרדים לצאת לעבוד, המשבר הכלכלי העולמי ב־2008 שפגע בתרומות לישיבות, וחוק טל שיצר לחץ לגיוס חרדים. לעומת זאת, לדבריה, הגדלת הקצבאות לאברכים על ידי הממשלה היוצאת מעכבת את השתלבותם.

מאפיין מרכזי של החיבור למודרנית הוא השימוש באינטרנט. הפערים בנושא זה בין הקבוצות השונות גדולים מאוד. 75% מהחרדים השמרנים לא משתמשים באינטרנט אבל 74% מהמודרניים משתמשים ו־68% מהמודרניים חלקית. רק ל־16% מהחרדים יש טלפון לא כשר, כלומר ללא סינון של אתרים, אבל ל־45% מהמודרניים יש. ועוד בעניין הקשר עם העולם החיצון ‑ רק ל־22% מהנשים החרדיות יש רישיון נהיגה אבל ל־49% מהמודרניות יש.

עורכת המחקר ד"ר לי כהנר. "החרדים המודרניים יכולים לשוחח עם החברה הישראלית" צילום: שרון צור

חינוך בשני קולות

תנאי הכרחי להשתלבות של גברים חרדים בעבודות איכותיות הוא לימודים כלליים בבתי הספר היסודיים לבנים ובישיבות בגילאי תיכון. מנקודת מבט כלכלית, האכזבה הגדולה מממצאי המחקר היא ביחס של החרדים המודרניים ללימודי ליבה. רק 29% מהמודרניים ו־13% מהמודרניים חלקית בעד לימודים כלליים לבנים בבתי הספר היסודיים. זאת, למרות שכהנר נזהרה לא לקרוא להם במונח הסמלי "לימודי ליבה".

כהנר אומרת ששליחת ילדים למוסדות חינוך בלי לימודי ליבה מעידה על הסתירה הפנימית הגדולה בין הזהות החרדית לחיים המודרניים. הזהות החרדית היא עניין סוציולוגי לא פחות ואולי אף יותר מאשר דתי. "זה הבית שלהם", אומרת כהנר, "גם אם יש לך ביקורת על הבית שלך ואתה חי חיים קצת שונים, אתה לא כל כך מהר יוצא נגדו". לדבריה, "הבעיה היא שאין מספיק מוסדות חינוך חרדיים ברוח מודרנית ולכן הדור הבא שלהם מתחנך מודרני בבית ושמרני במוסדות".

נתון מעורר תקוה הוא ש־59% מהמודרניים ו־64% מהמודרניים חלקית יעודדו את ילדיהם לרכוש לימודים אקדמאים וגם 35% מהחרדים הקלאסיים ו־21% מהשמרנים. כהנר מסבירה ש"האקדמיה בתפיסה החרדית זה הפתח להשתלבות".

למען הסר ספק, רבים מההורים החרדים מבינים את הצורך בלימודים כלליים מוקדמים כדי להשתלב באקדמיה. את החסך הזה הם מקווים להשלים באמצעות חוגים בחשבון, מדעים ואנגלית אחר הצהריים. 36% מהחרדים שולחים את הילדים או ישלחו אותם לחוגים כאלה, כולל 43% מהמודרניים ו־53% מהמודרניים חלקית אבל רק 19% מהשמרנים.

אקדמיה? לא מעורבת

שיעור הגברים העובדים בקרב החרדים המודרניים עומד על 77% והוא יותר מכפול מבליבה החרדית (ראו תרשים). 71% מהמודרניים ו־66% מהמודרניים חלקית סבורים שחשוב שהחרדים ישתלבו בשוק העבודה הכללי לעומת כ־40% מהקלאסיים והשמרנים. בסך הכל 52% מהחרדים תומכים בכך וזה נתון מעודד.

צילום: יאיר שגיא

מערכת החינוך החרדית שמטילה את רוב האחריות להשתלבות בשוק העבודה על האקדמיה, מחריפה את חשיבות המחלוקת על לימודים בהפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה. לפי המחקר, 81% מהגברים החרדים ו־87% מהנשים לא מוכנים ללמוד במוסד מעורב. בקרב המודרניים, 30% מהנשים ו־44% מהגברים מוכנים ללמוד במוסד מעורב. המסקנה של כהנר היא שיש לשמור על המסגרות של לימודים נפרדים לתואר ראשון, כיוון שמדובר בעצם בהכשרה מקצועית, אך לעודד חרדים ללמוד באוניברסיטאות במעורב באמצעות מלגות. לדבריה המודל הכפול, עם הפרדה ובלעדיה, חיוני להמשך יצירת מעמד ביניים חרדי.

פחות מורות, יותר עקרות בית

המודל הקלאסי של חברת הלומדים החרדית (שרוב הגברים בה לומדים ולא עובדים) שהתגבש בשנות ה־50 של המאה הקודמת קבע שמחנכים את הבנות להיות מורות שיפרנסו את הבעל האברך. לכן רוב בתי הספר התיכוניים החרדיים הם סמינרים. התוצאה היא שאחת מכל שתי נשים חרדיות עוסקת בחינוך. אלא שהיום אין מספיק משרות הוראה וחרדיות רבות נאלצות להסתפק בחלקיקי משרות. בשנים האחרונות הפנייה למקצועות אחרים, כולל קצת עובדות בהייטק, נפוצה יותר ויותר.

לפי המחקר, ההבדל המשמעותי ביותר בתחום התעסוקה בין הנשים המודרניות לקלאסיות ולשמרניות הוא באחוז המורות. כ־40% מהמודרניות והמודרניות חלקית עוסקות בחינוך לעומת 51% מהקלאסיות ו־68% מהשמרניות. אחוז עקרות הבית גבוה יחסית בקרב החרדים המודרניים (28%) לעומת 11% בלבד אצל החרדים הקלאסיים.

גם בנושא הילדים יש פערים משמעותיים בין המודרניים לאחרים. מספר הילדים הממוצע לחרדית מודרנית בת 40 ומעלה עומד על 4.7. זאת לעומת 5.6 ילדים של מודרנית חלקית, 7.1 ילדים של חרדית קלאסית ו־8.2 ילדים לשמרנית.