משחק וידאו חדש מסייע לאבחון מוקדם של דמנציה ואלצהיימר
חוקרים בכל העולם מנסים למצוא דרכים לטפל במחלות הללו, שפוגעות בבני האוכלוסיה המבוגרת ומקשות על משפחותיהם. פרויקט מציאות מדומה חביב הצליח לספק מידע מחקרי בהיקף עצום, על ידי מיפוי של התנהלות השחקן בתוך סירה וירטואלית
משחק וידאו חדש עומד במרכזו של פרויקט נרחב לשיפור האבחון של מחלות כדמנציה ואלצהיימר, אשר מובל בידי חוקרים מאוניברסיטת לונדון ואוניברסיטת מזרח אנגליה.
- אליפות העולם בפורטנייט: יותר מ-1,200 איש הודחו בגלל צ'יטים, 3 מיליון דולר למנצח
- מאכזבה לתהילה: משחק הווידאו שיעזור לשקם את קתדרלת נוטרדאם
- מיקרוסופט תהפוך את המלחמה למשחק מחשב עבור צבא ארה"ב
דמנציה נחשבת כאחת המחלות הקשות למבוגרים, במסגרתה מאבד החולה את יכולותיו הקוגניטיביות, ולרוב פוגעת בבעלי סיכון גנטי. חוקרים בכל העולם מנסים לזהות אותה ולקדם טכניקות לטיפול, אך בשלב זה נותרה המחלה חשוכת מרפא וישנו חוסר עצום במידע רפואי זמין למחקר. החוקרים חברו לחברת דויטשה טלקום, וביחד השיקו את Sea Hero Quest, משחק מציאות מדומה שממפה תגובות, התמצאות במרחב וזיכרון אצל המשתתפים - כולם פרמטרים להשפעת המחלה.
התוצאות מוינו בין אלה שהיו בעלי נטייה גנטית מובהקת למחלה ואלה שלא. התוצאות הראו באופן חד משמעי שניתן לזהות בקרב האוכלוסייה אנשים שהינם בעלי סיכון לפתח אותה בהמשך חייהם. במקרים מסוימים, הסימפטומים ניתנים לזיהוי אפילו בגיל 19. הסיבה לכך היא שאלה בעלי סיכון גבוה יותר לפתח מחלות כמו אלצהיימר הראו גם נטייה לבחור בדרכים פחות יעילות לנווט ספינה קטנה באפליקציה בין נקודת ההתחלה ולבין הסיום.
יתרה מזאת, גם דפוס התנועות שהציגו משתמשים בעלי סיכון גבוה הוכח כשונה מזה של משתמשים ללא סיכון גנטי. עבור החוקרים המידע שנאסף חסך אלפי שעות מחקר. שתי דקות שימוש באפליקציה חסכו כחמש שעות מחקר במעבדה. התוצאה תאפשר לסייע בפיתוח דרכי טיפול חדשות ומותאמות אישית לכל חולה.
מיליונים משתתפים במחקר
המחקר נחשב לגדול ביותר מסוגו; ההנחה של החוקרים היתה שניתן להשתמש בכישורי ניווט במרחב כדי לזהות נטייה לדמנציה והתוצאות הראו זאת חד משמעית. כ-3.4 מיליון אנשים השתתפו במחקר וכל מה שהצטרכו לעשות היה להוריד את האפליקציה ולשחק בה. לאחר מכן החוקרים צימצמו את טווח הנחקרים לכ-27 אלף בני 50 עד 75 - קבוצת הסיכון העיקרית בקרב כל אוכלוסיה.
בסופו של המחקר הצליבו את התוצאות עם קבוצת ביקורת של כ-60 נחקרים - מחציתם בעלי נטייה גנטית ומחציתם ללא. ההצלבה של הנתונים הצביעה ישירות על ההבדל בניווט בין אוכלוסיה בסיכון וכזו שאינה. כעת יוכלו החוקרים להשתמש במידע כדי לזהות הרבה יותר מוקדם את סימני המחלה ולסייע למי שנפגע בעזרת טיפולים מונעים ואולי בהמשך אף לפתח טיפולים חדשים.