סן אנטוניו של המזרח: הפייבוריטית לגמר ה–NBA

בשבוע האחרון של העונה הרגילה מליקה אנדרוז מ־ESPN הביאה את הסיפור הגדול של הקיץ: יאניס אדטוקומבו, הכוכב הגדול של מילווקי באקס ואולי ה־MVP של העונה, דחה את ההצעה של לברון ג'יימס להצטרף לצוות של “Space Jam 2”, סרט ההמשך להרפתקאת הקולנוע של מייקל ג'ורדן עם באגס באני. מדוע יאניס ויתר על הזדמנות כזו? ובכן, בשביל לככב בסרט לצד לברון ג'יימס וכוכבי NBA אחרים, שלא לדבר על כמה כוכבים הוליוודיים, אדטוקומבו היה צריך לוותר על שבועיים עבודה בקיץ. וזה לא משהו שהוא רוצה לעשות.

אדטוקומבו (24) סיים את העונה הרגילה עם 27.7 נקודות למשחק, 12.5 ריבאונדים ו־5.9 אסיסטים, אחת העונות הטובות בהיסטוריה של המשחק. הוא הרוויח את הפרסום והשתתפות בסרט שצפוי להיות שובר קופות בקיץ 2021. אולם, כל העניין הזה של פרסום וכוכבות לא כל כך מעניין אותו. "אני לא אוהב להיות בהוליווד", אמר אדטוקומבו לאנדרוז. "אני לא אוהב את כל הדרמה. אני רק מנסה להיות אני". 

משמאל: כוכב הבאקס יאניס אדטוקומבו וחבריו לקבוצה. נראים בלתי ניתנים לעצירה צילום: אי.אף.פי

"מי "שהוא זה השחקן הכי טוב במזרח ואחד האנשים החמודים והאותנטים ב־NBA ואולי בספורט העולמי. תחושה זו זכתה לחיזוק לפני כחודש, כשהאולסטאר של מילווקי נפגש עם אוהדים צעירים של הקבוצה, בהם ילדה בת 11 שבמשך כל השנה ציירה אותו במגוון צורות ומהלכים. "תודה רבה לך. זה מדהים", אמר אדטוקומבו כשקיבל את הציורים ממנה, "את עשית את כל זה? תודה". אדטוקומבו חיבק, הילדה בכתה והווידיאו הפך ליותר ויראלי מכל דאנק של השחקן. זה גם היה האירוע שגרם לטלפון של מארק לאסרי, בעלי מילווקי, לרטוט יותר מכל ביצוע על הפרקט. "זה יאניס", אמר לאסרי בפודקאסט של הווארד בק. "הוא פשוט בחור אדיר וצנוע ומעניק. בחור נחמד. היו כמה וכמה בעלי קבוצות שאמרו לי 'אתה בר־מזל. הלוואי עליי בחור כזה בקבוצה'. הוא מיוחד".

גלגול של טים דאנקן

אדטוקומבו צפוי להיות הכוכב הגדול ביותר של ה־NBA בשנים הקרובות, עם או בלי קשר לפלייאוף העונה. רק שבניגוד לשחקנים אחרים הוא לא הולך לעשות מזה ביג דיל. מבחינתו, הוא קודם כל שחקן כדורסל ואחר כך חבר לקבוצה. כל עניין הפרסום והכסף משניים לחלוטין עבור הילד שגדל בשכונת ספוליה באתונה, לצד מהגרים רבים, ונאלץ למכור שעונים מזויפים, משקפי שמש ובגדים לתיירים כדי שיהיה לו מה לאכול. "לפעמים לא הצלחנו למכור את הבגדים", סיפר בראיון ל”ניו יורק טיימס”, "ואז המקרר שלנו היה ריק".

אדטוקומבו מתנהל ומרגיש כמו טים דאנקן, כוכב העבר הגדול של סן אנטוניו ספרס — קבוצה משוק קטן שלא היה אכפת לו מה חושבים עליו אחרים והתמקד בייצור האווירה האידיאלית לו ולחבריו לקבוצה. לימינו של אדטוקומבו עומד מייק בודנהולצר, לשעבר עוזר מאמן של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו, שמסייע לו להפוך את מילווקי לסן אנטוניו של המזרח. "אנחנו צריכים ליהנות", אמר אדטוקומבו למגזין "האתלטיק", "אנחנו עובדים אבל אנחנו לא מגיעים לכאן בתחושה של אה, עוד יום, עוד אימון. אנחנו צריכים להיות שמחים ומאושרים כאן. אנחנו צריכים ליהנות זה מזה. אנחנו נהנים לשחק טוב זה עם זה. אנחנו הולכים לארוחות ערב בלילה שלפני המשחק, אנחנו הולכים לארוחות ערב אחרי המשחק. זה משהו שהמאמן ישמח שאנחנו עושים. הוא יגיד לנו שאנחנו תמיד צריכים לשמור זה על זה".

בודנהולצר יודע שארוחות ערב מביאות אליפויות: חבורה של חברים רעבים שמשחקים אחד עבור השני. דאנקן היה קובע ארוחות ערב עם חבריו בסן אנטוניו. אחרי שהפסידו סדרת גמר למיאמי של לברון ג'יימס בעונת 2012/3, דאנקן קיים ארוחת ערב שהאנשים שהיו בה מדברים עליה עד היום כמה שהוביל לכך שספרס חזרו בשנה הבאה וזכו באליפות על חשבון ג'יימס.

אנדטוקומבו בפעולה צילום: רויטרס

בודנהולצר מוצא דמיון לדאנקן באדטוקומבו: כוכב צנוע ורעב שמנסה לשתף את חבריו בהכל. ואדטוקומבו הוא אכן אחד ממוסרי האסיסטים לשלוש הטובים ביותר בליגה, בעיקר בגלל שכשהוא נכנס לצבע הוא מושך שלושה שחקנים, מה שמפנה את חבריו לקבוצה על השלוש (הוא גם מסייע להם בחסימות השחקנים), והוא עשוי להיות גם ה־MVP הראשון מאז האקים אולאג'ואן שזוכה בתואר שחקן ההגנה של השנה.

הנתונים שלו מדהימים: הוא רשם העונה את העונה השלישית ברציפות שלו עם יותר מ־1,800 נקודות, 700 ריבאונדים ו־300 אסיסטים. רק שני שחקנים בהיסטוריה של הליגה רשמו רצף ארוך יותר מזה: אוסקר רוברטסון (ארבע עונות עם יותר מ־1,800, 700 ריבאונדים ו־300 אסיסטים בין 1960 ל־1964) ולארי בירד (ארבע עונות בין 1982 ל-1986).

המאמץ שלו, בהגנה ובהתקפה, מידבק. אבל מעל לכל, ההתנהגות שלו איפשרה למילווקי להיות הקבוצה הכי טובה ב־NBA העונה. והוא מסרב לקחת קרדיט על כך.

"האנשים בארנה באו לראות את מילווקי, לא את אדטוקומבו", אמר לעיתונאים אחרי משחק של מילווקי בברוקלין. חבריו לקבוצה צחקו על הפרגון. "לא, הם לא" אמרו לו. "הם באו לראות אותך".

אל תהיו תחת

אדטוקומבו לא מתראיין הרבה. "אני לא מבין למה צעירים מכניסים כל כך הרבה הפרעות לחיים שלהם", אמר אדטוקומבו ל”אתלטיק”. "הם במגזין ‘סלאם’ ו’GQ’. פשוט תישאר במסלול שלך, ותעשה את העבודה". אדטוקומבו אף פעם לא מבקר את שחקניו לקבוצה, הוא הראשון להגיע לאימון והאחרון שעוזב. הוא מבין שהוא חלק מקבוצה ורק איתה הוא יצליח.

הקבוצה נבנתה כדי שיהיו בה "כמה שפחות אנשים תחת", לפי קריס מידלטון, מהשחקנים המובילים בקבוצה. "אם יש בעיה עם מישהו, אנחנו באים ומדברים איתו", אמר מידלטון ל”אתלטיק”. "אנחנו לא עושים כלום מול התקשורת, הכל בחדר ההלבשה".

הג'נרל מנג'ר הצעיר של הבאקס ג'ון הורסט בנה את הקבוצה במחשבה על גובה ואישיות. נראה גם שהוא וקודמו ג'ון האמונד אוהבים במיוחד שחקנים שמרגישים את הצורך להוכיח את עצמם. מלבד העובדה שאדטוקומבו נבחר במקום ה־15 בדראפט (בעיקר בגלל שאף אחד לא האמין שהוא אמיתי), השחקנים המובילים של מילווקי נבחרו במקומות בין 46-17. רק ברוק לופז נבחר בעשירייה הראשונה. כל השאר נכנסו לליגה כשחקנים שצריכים להוכיח שהם טובים מספיק לליגה.

זה מסביר הרבה מהפסיכולוגיה של הקבוצה, מהכימיה שהם פיתחו. כימיה טובה בהרבה מזו שיש בבוסטון, למשל, שם החמישייה הראשונה מורכבת בעיקר משחקנים שנבחרו במקום ה־1 או במקום ה־3 בדראפט. אדם סילבר, הקומישנר של ה־NBA, אמר בכנס ב־MIT מוקדם יותר השנה ששחקנים עצובים וסובלים מחרדות. אין ב־NBA של היום את האחווה שצריך בשביל קבוצות מוצלחות.

הורסט, כך נראה, ראה את זה ככשל שוק ובנה קבוצה שבנויה משחקנים עם אישיות שמתאימה לאחווה הנדרשת מקבוצה אלופה. "בקבוצה יש שחקנים שאנחנו חושבים שיכולים לפתח אינטראקציות ואחווה ביניהם. כימיה קיימת בליגה, גם אחווה. זה יתרון עבורנו".

לאסרי אמר לבק שהוא היה צריך לפטר אנשים ולזרוק שחקנים מהקבוצה שלא הפגינו התלהבות ואת הרצון להיות חלק מהבאקס. "למען האמת, פיטרתי אנשים מהארגון בגלל שהם לא הפגינו התלהבות לעבוד עבור הפרנצ'ייז עם אולם חדש ומגרש אימונים חדש. עם סופרסטאר כמו אדטוקומבו ומאמן כמו בונדהולצר. אם אתה לא יכול להתרגש מזה, להתעורר בבוקר ולרצות להיות חלק מזה, אתה לא שייך לכאן. זה הפילטר הראשוני לצוות שלנו ולשחקנים שלנו".

ועדיין, הבאקס ניצחו סדרת פלייאוף בפעם האחרונה ב־2001, כאשר אדטוקומבו היה בן שש. העונה ניצחו יותר מ־60 משחקים בפעם הראשונה ב־38 שנים. הם בנו תרבות טובה תחת המאמן מסן אנטוניו, אבל כדי להיות סן אנטוניו הם צריכים לנצח - ולא רק במשך עונה אחת מופלאה, היסטורית. כל הקבוצות שרשמו יותר מאשר 45 ניצחונות עם יתרון של 10 או יותר, זכו באליפות.

מדובר בשבע קבוצות בלבד לאורך כל ההיסטוריה של המשחק. שבע, ומילווקי העונה (אף על פי שצריך להזכיר שהיה לה את לוח המשחקים הקל ביותר בשש השנים האחרונות, כך על פי מדד הקושי של ESPN). וכל זה נעשה כאשר אדטוקומבו משחק רק 33 דקות למשחק, בעיקר מתוך מחשבה שהוא צריך להגיע לפלייאוף "טרי" ומוכן לקרב. וזה ככל הנראה יהיה חתיכת קרב.