כך נלמד ילדים את שפת הצרכנות הנבונה

בתהליך רכישת שפה ילדים לומדים הברות, מילים, מושגים, משפטים, קריאה, כתיבה, ניסוח וכן הלאה. תהליך זה נמשך לאורך תקופה ארוכה למדי ובעצם בכל שלב בחיים נמשכת הלמידה ונמשך השיפור בשפה. בתהליך רכישת שפה (בין אם מדובר בשפת אם או שפה זרה) ישנו מתווה ברור ללמידה ולגורמים השונים בתהליך ברור שיש לקחת חלק בכך.  

ההורים יודעים שכדי ללמד את הילד שפה עליהם לדבר עם הילד בשפה זו, לתרגל מילים, להסביר מושגים. כך גם מערכת החינוך הערוכה ללמד את הילד עברית, לשון, ספרות בהקשר של השפה העברית וגם שפות נוספות כמו אנגלית וערבית.

ד"ר טלי תאני הררי - המרכז האקדמי פרס צילום: אסף בר שי

גם "צרכנות נבונה" היא שפה, חשובה למדי, אשר כוללת מילים ומושגים המהווים בסיס להתנהלות אחראית ולהתמודדות עם אתגרים רבים בסביבה התקשורתית החדשה, כמו גם להעצמתם של הילדים. רכישת "שפת" הצרכנות הנבונה, כמו כל שפה אחרת, מבוססת על תהליך ממושך הכולל שלבים רבים ומותאם בכל שלב ליכולות הקוגניטיביות (ויכולות התפתחותיות נוספות) של הילדים. על התהליך להתחיל בגילאים מאוד צעירים וללוות את הילדים לאורך זמן ממושך, כך שיוכלו ללמוד את המילים והמושגים באופן הראוי ולבסס את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם על שפה זו.

כך למשל, כדי להבין את המושג "מיתוג" הדרך מתחילה בהכרות על המושג ומהותו, ממשיכה בהבנת ההקשרים שבין המושגים "מיתוג" ו-"מותג" לבין מושגים אחרים כמו כסף, מהלך פרסומי, חנות, מחיר ועד ליכולת לייצר אינטגרציה בין המושגים השונים ולבסס תהליך קבלת החלטות נבון בהקשר המיתוגי.

תהליך הרכישה של "שפת" הצרכנות הנבונה אינו מתרחש בסביבה סטרילית. להיפך, בסביבתם של הצעירים גירויים בלתי פוסקים המעבירים מסרים שונים לגמרי ואף סותרים את עיקרי השפה. הסביבה התקשורתית במאה ה-21 עמוסה במסרים חומרניים, מסרים הפונים אל הצעירים במטרה לקדם מותגים דרך כיף, הנאה ומקובלות חברתית.

מסרים שרובם ככולם מקשרים בין אושר והצלחה לבין צריכה של מותגים. מסרים אלה מגיעים אל הילדים באמצעות אמצעי תקשורת רבים ומגוונים, חלקם אישיים מאוד (הטלפון הסלולרי) וללא פיקוח משמעותי של ההורים. זאת ועוד, לחצים חברתיים מתווספים למסרים אלה והופכים את האתגר שברכישת "שפת" הצרכנות הנבונה לאתגר קשה מאוד להשגה.

ההורים, להם התפקיד החשוב והמרכזי ביותר בהקניית "שפת" הצרכנות הנבונה, לעיתים קרובות מבולבלים בעצמם. ההורים גדלו בסביבה תקשורתית שונה למדי ומנסים להבין בעצמם כיצד נכון להתמודד עם סביבה זו. הורים רבים חוששים: פוחדים לשוחח עם ילדיהם על כסף מחשש ששיחות מסוג זה יהפכו את הילדים לחומרניים; חוששים לקנות לילדיהם קופה כיוון שזו עלולה להעביר לילדים מסר שגוי אודות כסף; נענים בחיוב לבקשות רכישה של הילדים כי אין להם כוח וזמן להסביר אודות התנהלות צרכנית נבונה; או - מסבירים מושגים מתוך "שפת" הצרכנות הנבונה באופן הראוי, אולם במקביל מציגים דוגמא אישית הפוכה שאינה תומכת במסרים שהועברו ואף סותרת את ההסברים על תכנון, חסכון, ביקורתיות ועוד.

נוכח המצב, ברור כי הקניית "שפה" חשובה זו לילדים צריכה להיות מוגדרת כמשימה לאומית. משימה לאומית זו צריכה לצייד את הילדים במיומנויות הנדרשות במאה ה- 21, כך שיוכלו להתמודד טוב יותר עם הסביבה התקשורתית בה הם גדלים ועם המסרים הרבים המעודדים לחומרנות וצריכה.

משימה חשובה זו צריכה לכלול את כל הגורמים החינוכיים הרלוונטיים לחינוך הילדים (חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי) ובגילאים השונים (גילאי גן, גילאי בתי ספר יסודי וגילאי על יסודי). על מנת להצליח במשימה לאומית חשובה זו יש צורך בגיבושה של תוכנית ארוכת טווח, תכנית שתלווה את הילדים עד להתבגרותם. התכנית צריכה לכלול מספר שלבים להטמעתה במסגרות החינוכיות השונות, כולל תחום לימודי ההוראה. לשם כך נדרשת קבלת החלטה לאומית אסטרטגית המכירה ב"שפת" הצרכנות הנבונה כשפה חיונית להעצמתם של הילדים ולהפיכתם לאזרחים בוגרים אחראיים.

בנוסף לגורמים החינוכיים, נכון יהיה לגייס למשימה לאומית זו גורמים חשובים נוספים. כאן ניתן לציין משרדי ממשלה רלוונטיים (למשל, משרד האוצר), רגולטורים שונים (כמו הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין) שראוי שייקחו חלק לא רק בפיקוח על התכנים ובאכיפה של החוקים והתקנות אלא גם בפעילות יזומה לחיזוקה של "שפת" הצרכנות הנבונה.

למשימה לאומית זו צריכים להתגייס גם גורמי הרווחה, הנאלצים לעיתים קרובות להתמודד עם ההשלכות של התנהלות צרכנית לא נבונה, התנהלות שהפכה משפחות נורמטיביות לחלוטין למשפחות הנדרשות לסיוע כלכלי של גורמי הרווחה. במקרים אלה חשוב לא רק לסייע כלכלית אלא בעיקר לסייע בהקניית "שפת" הצרכנות הנבונה כדי לעזור למשפחות אלה לצאת מהמצוקות וללמוד להתנהל באופן אחראי.

גם מפרסמים ומשווקים אחראיים ראוי שיצטרפו וייקחו חלק במשימה לאומית זו. הירתמות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהגדרת קוד אתי עדכני המתייחס להיבטים הנוגעים ל"שפת" הצרכנות הנבונה ויותר מכך בפעילות יזומה למען חיזוקה של "שפת" הצרכנות הנבונה של הילדים הצעירים, למשל במסגרת קמפיין משותף.

הגיע הזמן לקחת אחריות על עתידם של הילדים ולפעול למען ההכרה ב"שפת" הצרכנות הנבונה כשפה שהיא חובה עבור ילדינו!!! "שפת" הצרכנות הנבונה עתידה להפוך את הילדים למבוגרים אחראיים ולאזרחים בעלי חוסן ויכולת התמודדות עם אתגרי המאה ה- 21 וזו שאיפה חשובה מספיק כדי שכל הגורמים יתגייסו יחד וייקחו חלק במשימה לאומית זו.

ד"ר טלי תאני-הררי היא מומחית להתנהגות צרכנים צעירים וראש תכנית MBA, בית הספר למנהל עסקים, המרכז האקדמי פרס