חברת החשמל עשויה לממן בעצמה את ירידת התעריף

בחברת החשמל חוששים כי היא תיאלץ לממן חלק מהירידה בתעריף החשמל מחודש ינואר האחרון בהיקף של כ־230 מיליון שקל. מדובר במימון של כאחוז בתעריף החשמל שהוכר על ידי הרגולטור שלה, רשות החשמל, בעת חישובי התעריף לתחילת השנה הנוכחית.

הסיבה למימון העצמי טמונה בתסבוכת משפטית שהחברה אינה צד ישיר בו. לפני כמה חודשים חתמה החברה על פשרה ולפיה תקבל כ־465 מיליון שקל פיצוי מקרטל אירופי שמכר לה ציוד במחיר מופקע. מדובר בחברות סימנס, כאלסטום ו־ABB, שמכרו בעשור הקודם ציוד קצה לחברת החשמל לצורך מערכת הולכת החשמל וחלוקתה (קרטל ה־GIS).

רשות החשמל, הרגולטור, קבעה כי יש להכיר בסכום הפשרה בחישובי התעריף, אף שבפועל הוא עדיין לא נכנס לקופת החברה. כדי לא להסתכן יותר מדי הכירה רשות החשמל במחצית סכום הפשרה בחישובי התעריף, מה שתרם לירידה של כאחוז בתחילת 2019. החלק השני אמור לקבל תרגום זהה בתחילת 2020.

בפברואר 2019 הגיש ארגון לובי 99 התנגדות משפטית לפשרה באמצעות עו"ד גלעד ברנע. העתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, תקפה את הפשרה משני נימוקים. הראשון הוא טענה שסכום הפשרה נמוך ביחס לתביעה המקורית, שהייתה בסך 2.3 מיליארד שקל. הנימוק השני היה שהקרטל קיבל הנחות מרשות התחרות ביכולתו להתמודד על מכרזים חדשים, ולכן דין הפשרה להיפסל.

אבל לפני כשבוע ביקשה המדינה ארכה של חצי שנה כדי להגיש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה לפשרה, תגובה שמחויבת המציאות בכל פשרה בתביעה ייצוגית. אתמול ציינה סגן נשיאת ביהמ"ש המחוזי לוד שבקשת המדינה תמוהה כי הרגולטור כבר הכיר בסכום התעריף, אבל התיר לה בכל זאת 3 חודשים נוספים להגיב, עד יולי.

מאחר שבשלב זה המדינה ביקשה וקיבלה ארכה לדון בפשרה, ולא ידוע מתי הכסף באמת ייכנס לקופת חברת החשמל בפועל, קיים חשש שירידת התעריף נקבעה ללא מסמרות משפטיות. "כלכליסט" פנה לרשות החשמל בנושא, וזו השיבה ש"הכסף בכל מקרה שייך לצרכנים וחזר אליהם. חברת החשמל הצהירה במכתב רשמי לרשות שמבחינתה הכסף אצלה בקופה, ולכן הסיכון על עלותו היא על חברת החשמל". במילים אחרות, החברה תישא בעלויות אם הכסף לא ייכנס לקופתה עוד השנה.