זיהוי כישרונות זה מדע לא מדויק - אבל עדיין מדע
איך מזהים כישרונות כדורגל בצורה כמה שיותר אקדמאית? יש כמה דרכים לענות על השאלה הזאת. כתבה ראשונה בסדרה
המגזין המקצועי הנחשב Soccer and Society פרסם גיליון מיוחד שעוסק בזיהוי כישרונות ופיתוח שחקני ילדים ונוער במועדוני עלית בכדורגל האנגלי. בכל שבוע אביא כאן פרק אחד מהחוברת. התרגום יהיה חופשי לגמרי ואני ארשה לעצמי להוסיף מדי פעם קצת מהניסיון שלי באקדמיות של ארסנל וצ'לסי. אם אתם מאמנים ועוסקים בזיהוי שחקנים, וודאי אם אתם סקאוטים או מנהלי מחלקות ילדים ונוער, זהו תוכן שאתם תרצו לעקוב אחריו.
- הסיכויים לאלימות בזמן המונדיאל גבוהים. יותר מדי גבוהים
- בגוף אני מבין: בנוער של מכבי באר שבע מאמנים גם את המוח
- סטטיסטיקה זה טוב ויפה, אבל בסופו של דבר האדם הוא שקובע
הפרק הראשון שאביא כאן הוא ההקדמה שנכתבה על ידי ניק לבט, הסקאוט הראשי של התאחדות הכדורגל האנגלית. ניק מתאר את תפיסת העולם והעבודה שעושה ההתאחדות האנגלית בשנים האחרונות בנושא. לבט טוען כי כדי לזהות אלו כישורים יקבעו אם שחקן צעיר יהפוך למקצוען כשיגדל יש לזהות דווקא את הגורמים שקשה לנו למדוד. לפני שהוא מתחיל להסביר מה אלה, הוא מתעכב דווקא על ההטיות שיש לנו בתהליך הזיהוי (סקאוטינג) של שחקנים צעירים. ההטיות המרכזיות הן:
1. לאנשים שונים יש תפיסות שונות לגבי מה זה כישרון ואיך הוא מתפתח, כמו גם מה הם הכישורים שיש לחפש.
2. התפקידים על המגרש משתנים לאורך הזמן. כך שחקנים שמוכשרים היום באקדמיות לתפקידים מסוימים, ייתכן וימצאו את עצמם מתוסכלים כאשר יגלו, כשיגיעו לקבוצת הבוגרים, שהתפקידים שינו את המאפיינים והדרישות שלהם.
3. יש הבדל בין כישרון לביצועים. חשוב שכל בעלי התפקידים במועדון ידעו להגדיר מהו כישרון וכיצד הוא נראה ולא יתבלבלו עם ביצועים בפועל.
4. קריטי לשמור על תפיסה של ההכשרה לטווח ארוך ולא לקבל החלטה על שחקנים לפני או במהלך גיל ההתבגרות.
האקדמיות באנגליה מכשירות את המאמנים והסקאוטים שלהם לפי התפיסות האלה. האקדמיות מקיימות מפגשי עבודה משותפים למאמנים ולסקאוטים כדי שיחד ידונו בשאלה: מה אנחנו מחפשים. לכל אקדמיה יש תפיסת עולם מאורגנת ותרבות ארגונית וכל אקדמיה מחפשת אופי אחר של שחקן.
בחירת שחקנים לנבחרות הלאומיות- הן עבור גברים והן עבור נשים – מביאה איתה אתגרים נוספים. ההתאחדות לכדורגל בוחרת שחקנים בגילאי 15-21 משבעה שנתונים וגם לקבוצה הבוגרת. ההתאחדות עוקבת אחרי עשרות רבות של שחקנים לאורך כל השנה. כמו כל אקדמיה אחרת, גם לאלו האחראים על הסקאוטינג לנבחרות חשוב שתהיה פילוסופיה ארגונית משותפת. השחקנים המוזמנים לנבחרות צריכים להתאים ל-DNA של הנבחרת וצריכים להתאים לדרך בה אנו רוצים שישחקו את המשחק בעתיד. ניהול אקטיבי ומודע של התהליך החל מראשי הארגון ועד לאחרוני הסקאוטים הוא הכרחי. זאת ועוד, לנבחרת אין שחקנים משלה. השחקנים מושאלים מהמועדונים שלהם. זה מצריך שיתוף פעולה מעולה בין ההתאחדות למועדונים כמו גם שיתוף במידע.
אתגרים רבים נוספים עומדים בפני מאמני הנבחרות בגילאים השונים. כך לדוגמה, יש להשוות בין שחקנים שמשחקים באותה עמדה אבל משחקים לפי פילוסופיות משחק שונות. בנוסף, אוסף של שחקנים שמעולם לא שיחקו יחד, ותופסים את המשחק באופן שונה, צריכים כעת לשתף פעולה תחת תפיסה פילוסופית וארגונית שונה. כדורגל, אני מדגישה כאן את דבריו של לבט, הוא לא משחק שמשחקים רק עם הרגלים ומשחקים בכל מקום בדיוק אותו דבר. יש לו פילוסופיה ותפיסת עולם, וכל מועדון מייצר פילוסופיה ותפיסה ארגונית אחרת.
בשנה וחצי האחרונות, מוסיף לבט, ההתאחדות לכדורגל החלה לפתח שיטת עבודה חינוכית ומקצועית לתהליך זיהוי של שחקנים. קורסים מקוונים נפתחו לבעלי תפקידים שונים. קורס ברמה בסיסית נפתח למתנדבים ולקהל הרחב שאוהב כדורגל ומעוניין ללמוד יותר על זיהוי שחקנים. רמה 2 מיועדת לסקאוטים במועדונים. רמה 4 מיועדת לסקאוטים ראשיים של מועדוני עילית. בקורס זה מוצגים בפניהם תכנים של מנהיגות, משא ומתן ופיתוח אסטרטגיות לניהול מחלקה. שלב 5 מיועד למנהלים ספורטיביים (Technical Director באנגלית).
ההתאחדות גם מפתחת קורס מנטורינג לסקאוטים העובדים בקבוצות אתניות שונות כדי להרחיב את טווחי האיתור. בנוסף, ההתאחדות מקיימת כנסים וסדנאות עבודה באופן שוטף.
השלב הבא בתהליך זיהוי כישרונות הוא ההכרה בחשיבות של גורמי פסיכו-סוציאליים של הילד. המוח יכול להיות האיבר החשוב ביותר עבור צעיר באקדמיות, טוען לבט, ובעוד אנחנו מודדים אזורים אחרים בגוף ומודדים נתונים יבשים כמו מהירות ריצה, יש סכנה שאנו נותנים עדיפות למדדים שאנו יכולים למדוד רק מכיוון שאנחנו יכולים למדוד אותם. היכולת לגרום לסקאוט לזהות ולדווח על התנהגות של שחקן היא הכרחית לטווח הארוך. במקרים רבים מדי אנחנו עדיין מאמינים שהביצועים של השחקנים היום שווים לפוטנציאל שלהם בעתיד, למרות שזה, ככל הנראה, לא כך.