מערכת בחירות סוערת: בלשכת עוה"ד רבים על זהות הנציג בוועדה לבחירת שופטים

ראש לשכת עורכי הדין הזמני, עו"ד אבי חימי, נלחם לטובת מינוי שופט העליון שפרש יורם דנציגר לנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. התעקשותו של חימי, שהיא כנראה גם המאבק המשמעותי הראשון שלו בתפקיד, מציתה קרבות בלשכה.

התומכים טוענים שדמות בכירה כדנציגר תסייע לטהר את דימוי הלשכה. מנגד, המתנגדים טוענים שדנציגר מזוהה כשופט, ונציגי הלשכה צריכים לדאוג לאינטרס של עורכי הדין ולמנות לשיפוט עורכי דין מהמגזר הפרטי. חימי תמך קודם במועמד דני אליגון, וייתכן ששינה את עמדתו לאחר שהתברר שאליגון פורש בקרוב מפעילות ציבורית בלשכה ולא יהווה כוח פוליטי.

מימין: עו"ד אבי חימי ושופט העליון לשעבר יורם דנציגר. התמיכה עברה מהפרקליט לשופט צילומים: ראובן קפוצ'ינסקי, אוהד צויגנברג

עו"ד אילן בומבך, המתמודד גם הוא לראשות הלשכה, מיהר לתקוף את חימי: "חוסר האמון של ראש לשכה זמני בעורכי הדין זועק. אתה לא מצליח למצוא אדם בעל שיעור קומה מקרב עורכי הדין שאתה צריך לקושש שופט מהעליון?".

דנציגר אינו זר לפעילות בלשכת עורכי הדין. ב־2007 הוא היה אמור להתמודד על ראשות הלשכה, אולם התוכניות השתבשו לאחר ששותפו דאז, עו"ד דורי קלגסבלד, שהיה אמור לנהל את המשרד הפרטי בעת שדנציגר יהיה שקוע בפעילות ציבורית, הסתבך בתאונת הדרכים הקשה בה נהרגו אם ובנה. קלגסבלד נשלח למאסר, ודנציגר הסיר את מועמדותו.

לכאורה כל הוויכוח על מועמדות דנציגר חסר תכלית מאחר שרשימת המועמדים נסגרה כבר בינואר, עם פרסום שלושת המתמודדים, עורכי הדין דני אליגון, אודי בר־עם ונידאל עוואדה. לפי כללי לשכת עורכי הדין, הצגת המועמדות מתאפשרת עד שבועיים לפני ישיבת המועצה הארצית לבחירת הנציג. הישיבה אמנם נדחתה בשלושה חודשים ל־29 באפריל, אך מקורות משפטיים הסבירו כי הדחייה נבעה מצו מניעה של בית המשפט, ואין משמעה פתיחה מחודשת של המרוץ לתפקיד. אם יש רצון להרחיב את מאגר המועמדים, הדבר מחייב דיון והחלטה מסודרת במועצה הארצית.

להערכת גורמים בלשכה, מטרתו של חימי בעת הזו היא לעכב את בחירת הנציג עד לאחר הבחירות לראשות הלשכה, שחימי מעריך כי הוא צפוי לנצח בהן. לדברי גורם משפטי, חימי אינו רוצה לכבול את עצמו ומעדיף לדחות את ההצבעה, אך אין לו רוב כרגע לדחות את ההצבעה, מאחר שהמתמודדים, ובעיקר אליגון ובר־עם, מעוניינים לקיים את הבחירה מיד.

על פי הערכה זו, הדרישה להציג מועמדויות נוספות בשלב הזה עשויה להביא לכך שבפועל הבחירה תתעכב עד אחרי שתוכרע זהותו של ראש הלשכה הבא. ואכן, חימי מסר ל"כלכליסט" כי הנושא של דנציגר יעלה לדיון בישיבה של המועצה הארצית ב־29 באפריל.

עו"ד דני אליגון. מפסיק לכהן כיו"ר מחוז דרום צילום: אוראל כהן

הישיבה הקרובה של המועצה צפויה להפוך לדיון סוער בשאלה אם ניתן להציג את מועמדותו של דנציגר בשלב הזה, אולם יש נושא אחר שבוער יותר, אך אינו זוכה לתשומת הלב של השחקנים המרכזיים: נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים עדיין מנהלים פרקטיקה פעילה בבתי משפט.

ביקורת משמעותית שנשמעה נגד ראש הלשכה הקודם אפי נוה היתה שהוא מונה לנציג בוועדה, אף שמשרדו מופיע בבתי משפט בפני עשרות שופטים בכל שבוע. אמנם נוה עצמו לא היה יכול לפי החוק להופיע בפני שופטים עם מינויו לוועדה, אולם החוק אינו מגביל את שותפיהם של חברי הוועדה לעשות זאת. גם מקורבים לנוה מודים שמצב כזה הוא בלתי ראוי, ויוצר חשש לניגוד עניינים ולהשפעה לא הוגנת על בית המשפט.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי כל שלושת המועמדים לוועדה, אליגון, בר־עם ואוועדה, מופיעים בבתי משפט: לאליגון יש משרד גדול בדרום שעוסק במשפט אזרחי, כך גם בר־עם, ואוועדה מייצג רשויות מקומיות. גם דנציגר, שעוד אינו מועמד רשמי, מנהל כיום גישורים ובוררויות ופועל מתוך משרד מטרי מאירי.

הלשכה לא רואה את עצמה מחויבת לקיים דיון בעניין, ייתכן גם על רקע העובדה שפניות בנושא זה לשרת המשפטים אילת שקד נדחו בחודשים האחרונים. כך למשל עו"ד ערן גולן, לשעבר חבר ועד מרכזי וחבר בוועדת האתיקה בלשכה, ביקש מהשרה שקד לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולדון בצורך להתקין כללי ניגוד עניינים חדשים שימנעו לא רק מנציג הלשכה להופיע בפני שופטים, אלא גם משותפיו ועובדים שכירים שלו. ראש אשכול חקיקה במשרד המשפטים, עו"ד מורן שניידר־רוזנבלום, השיבה לו כי לאחר הבחירות לכנסת תוקם ועדה חדשה לבחירת שופטים ולכן אין טעם לפעול בעת הזו.