שירי ניקסון לעידן טראמפ: האלבום הגנוז של מרווין גיי רואה אור

אילו לא היה נורה למוות בידי אביו יום לפני יום הולדתו ה־45, היה מרווין גיי חוגג החודש 80. לכבוד יום הולדתו, הדפיס הדואר האמריקאי בול עם דיוקנו של "נסיך הסול", וחברת התקליטים שלו, מוטאון, הוציאה אלבום גנוז שלו, שמעורר התרגשות גדולה. "You're the Man" הוא אלבום חדש בניחוח וינטג' משכר, שיוצא 47 שנה לאחר הקלטתו ו־35 שנה לאחר מותו של גיי.

"You're the Man" אמור היה להיות הפולו־אפ ל"What's Going On" - אחד האלבומים הקלאסיים של שנות השבעים, שמככב בכל רשימה של האלבומים הגדולים בכל הזמנים. "What's Going On" יצא ב־1971, והיה אלבום האולפן ה־11 של גיי, שכבר היה אז כוכב ענק. האלבום היווה יריית פתיחה לסבנטיז, בכך שהוא נפרד מהילולת החופש של הסיקסטיז והחל לעסוק בנושאים אקטואליים מעוררי חרדה. זה אלבום קונספט על חייל שחזר ממלחמת וייטנאם ומוצא את ארצו מתפוררת.

גיי, שנה לפני מותו. כוכב סול רומנטי שנהפך לזמר מחאה צילומים: אי.פי

ממחאה לסקס

כשגיי הקליט ב־1970 את הסינגל "What's Going On", בהשראת מקרה של אלימות משטרתית, מייסד מוטאון בארי גורדי סירב להוציא אותו מחשש שהוא פוליטי מדי עבור הרדיו. בתגובה החליט גיי לשבות מהקלטה עד שהסינגל ישוחרר. גורדי לבסוף התרצה, והשיר הגיע לפסגת מצעד האר נ' בי.

האלבום עצמו סימל שורה של מהפכות: זה היה אלבום מחאה חברתי מפיו של זמר שזוהה בעיקר עם סול רומנטי; אלבום אישי שהאמן נטל בו חירות אמנותית בחברת מוטאון הריכוזית; ובעיקר סמל לשינוי שעבר על תעשיית המוזיקה כולה: המעבר מתעשייה של סינגלים לתעשייה של אלבומים.

"What's Going On" היה הצלחה מסחרית וביקורתית אדירה, וסידר לגיי חוזה חדש עם מוטאון בסכום של מיליון דולר - החוזה השמן ביותר לאמן שחור עד אז. גיי נכנס לאולפן ועבד בחריצות על מספר פרויקטים במקביל, ובקיץ 1972 הוציא את הסינגל "You're the Man", שנכתב בהקשר של הבחירות לנשיאות ארצות הברית שהתקיימו באותה השנה. בשיר מוקיע גיי את הנשיא המכהן, ריצ'רד ניקסון, ושואל את המועמד הדמוקרטי ג'ורג' מקגוורן, איך הוא מתכוון לתקן את אמריקה. גיי היה חשדן כלפי כל המועמדים וכלפי השלטון באופן כללי.

גיי תכנן שזה יהיה שיר הנושא לאלבומו הבא, שאמור היה להיות עוד יותר פוליטי מ"What's Going On", אך הסינגל נכשל. גיי האשים בכך את גורדי השמרן, בטענה כי מוטאון לא קידמו את הסינגל. וללא תמיכת חברת התקליטים שלו, הוא נאלץ לגנוז את האלבום. במקומו הוא הוציא בסוף 1972 פסקול לסרט הבלקספלויטיישן "Trouble Man", ושנה לאחר מכן את "Let's Get It On" המצליח, שבו התרכז בסקס במקום בפוליטיקה.

עתה, לראשונה, רואה אור האלבום השלם שגיי תכנן להוציא. אף שהוא משווק כאלבום גנוז, סדר השירים וכנראה גם רשימת השירים נסגרו רק עכשיו. חלק מהשירים אף עברו שיפוץ בידי המפיק של איימי ויינהאוס, סלאם רמי. מרבית שירי האלבום יצאו במשך השנים באוספים שונים, בגרסאות אלו ואחרות, אך רק עכשיו יוצאים כאלבום שלם.

עטיפת האלבום. חלק מהשירים ראו אור, אך לא כאלבום שלם צילום: kkt

מבולבל, אך מצוין

באופן טבעי, "You're the Man" לא נשמע כמו אלבום שלם ומגובש כמו קודמו, אלא כאסופת שירים די מבולבלת. לצד שירים פוליטיים שגיי כתב בעצמו ושנשמעים רלוונטיים בעידן טראמפ לא פחות מאשר בימי ניקסון, מופיעים שירים שכותבי מוטאון אחרים כתבו בשבילו, בדיוק כמו שגורדי חשב שצריך להיות. מיותר כמעט לציין שגם אלה וגם אלה מעולים.

"You're the Man" מסמל את השינוי שעבר אז גיי, כמו רבים מהמוזיקאים השחורים בני דורו, מסול ל־Fאנק, אבל מכיל גם בלדות סול גדולות כמו "Symphony", ורגעים רגועים יפהפיים כמו "Where Are We Going?". זה אולי לא האלבום הגנוז הגדול שמנסים למכור לנו, אבל הוא אסופה נהדרת של מרווין גיי בשיא פריחתו.