הממשלה היוצאת: התוצאות הקטנות של הרפורמות הגדולות

הממשלה היוצאת הובילה שורת רפורמות כדי לנסות להפחית את יוקר המחייה, כדוגמת רפורמת הקורנפלקס, הניסיון להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וגם הרפורמה בחברת החשמל אמורה מתישהו בעתיד להוזיל את התעריף לצרכן. לצד זאת היו ניסיונות לשפר את המצב במערכת הבריאות עם רפורמת קיצור התורים, ולקצר את ה"תורים" של הזוגות הצעירים לדירה באמצעות הקמת מטה הדיור במשרד האוצר. "כלכליסט" בחן את הרפורמות השונות, מי נכשלה, מי הצליחה, ומי עדיין יכולה ליהנות מהספק מכיוון שמוקדם עדיין לקבוע.

יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

רפורמת הקורנפלקס

מתי עברה: 2016

מי היוזם: משה כחלון ויעקב ליצמן

סטטוס: נכשלה

אחת הרפורמות המשמעותיות מבחינת יכולתן להשפיע על יוקר המחיה בישראל, היא רפורמת הקורנפלקס שנועדה להסיר חסמים על ייבוא מזון שאינו רגיש. את רפורמת הקורנפלקס קידמו שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן עוד בדיוני התקציב לשנים 2015–2016. הרפורמה חלה על מוצרים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז ומוצרים נוספים, והיא צפויה להביא להוזלת מחירים משמעותית בשוק המזון היבש.

אלא שרק במאי האחרון, שנה וחצי אחרי כניסתה לתוקף, החל פיילוט ליישומה. זאת לאחר כניסתו לתוקף של נוהל יבוא מקביל בכשרות הרבנות הראשית, לאחר שמנכ"ל הרבנות הראשית הרב משה דגן ונציגי משרד האוצר הגיעו להסכמות בדבר מסגרת פיילוט והמשאבים שיוקצו לטובתו.

הפיילוט אמור להסתיים מיד אחרי הבחירות, אולם אז יגלה הרגולטור כי הרפורמה לא הצליחה להשיג את מטרתה וכי יבואני המזון נאנקים תחת דרישות בלתי סבירות מצד הרבנות ומצד משרד הבריאות, בכל הנוגע למסמכים ובדיקות שעליהם להעביר את המוצרים בטרם ייכנסו לארץ. אפשר להעריך שכישלון הרפורמה במתכונתה הנוכחית, הוא שאפשר ליצרנים המקומיים להעלות מחירים בחודשים האחרונים, מתוך הבנה שאין חלופה זולה למותגים שלהם.

משה כחלון צילום: משה מילנר, לע"מ

הרפורמה להגברת התחרות בבנקים

מתי עברה: 2017

מי היוזם: משה כחלון

סטטוס: מוקדם לקבוע

עוד לפני כניסתו של כחלון למשרד האוצר הוא הכריז כי אחת מהתכניות המרכזיות שלו תהיה לשבור את הריכוזיות במערכת הבנקאית ולהגביר את התחרות בשוק האשראי. בהתאם למסקנות ועדה שהוקמה לבדיקת העניין בראשות דרור שטרום הוחלט להפריד את שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות – ישראכרט ולאומי קארד – מהבנקים הפועלים ולאומי בתקווה שיתחרו בבנקים באשראי אך גם במטרה שיהפכו בעצמם לבנקים ויתחרו על פיקדונות הציבור.

במקביל, הרפורמה כללה עוד צעדים מגבירי תחרות כמו הקמת מאגר נתוני אשראי שיכפה על פערי המידע בין נותני האשראי החוץ בנקאיים לבנקים המחזיקים בחשבונות העו"ש של הציבור, בניית מודל של בנקאות פתוחה שיאפשר גישה לשחקני פינטק למידע שקיים אצל הבנקים במטרה לייצר פלטפורמות להשוואת מחירים, וחיזוק השחקנים החוץ בנקאיים בין היתר דרך יצירת מקורות מימון חדשים והקלות רגולטוריות. במקביל גם עודד הפיקוח על הבנקים הקמת בנקים דיגיטליים וחדשים דרך הפחתת דרישות ההון מהם.

האם הרפורמה הצליחה? עוד מוקדם לקבוע שכן השלמת הפרדת חברות כרטיסי האשראי רק התרחשה. עם זאת, אין ספק שחברות כרטיסי האשראי בניגוד למצופה מהן לא מתכננות לבקש רישיון להקמת בנק בגלל העומס הרגולטורי הכרוך בכך, כך שהן צפויות להתחרות בעיקר בסגמנט האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים.

בעוד באשראי לעסקים קטנים התחרות צפויה להיטיב עם העסקים, החשש שבאשראי צרכני יווצר היצף אשראי שיגדיל את מינוף משקי הבית ויאפשר גישה לאשראי בעיקר לשכבות מוחלשות שעד כה היו מודרות ממנו שישלמו ריביות גבוהות יותר, דבר שעלול להגדיל את הסיכון המשקי. בינתיים מודל הבנקאות הפתוחה עוד לא מתרומם ואין חשש אמיתי להגמוניה של הבנקים אך מכיוון שמדובר ברפורמה שההשפעות שלה ארוכות טווח יש לבחון את הצלחתה או כשלונה רק בעוד כמה שנים.

רפורמת קיצור תורים

מתי עברה: 2017

מי היוזם: יעקב ליצמן ומשה כחלון

סטטוס: הצליחה חלקית

האם תוכנית קיצור תורים, שהפכה לתוכנית הדגל של משרד הבריאות, הצליחה? תלוי את מי שואלים. לפי התוצאות לשנת 2018 קופות החולים השקיעו כ־1.33 מיליארד שקל בתוכנית שגרמו לצניחה של כ־900 מיליון שקל בפרמיות של הביטוחים הפרטיים (שב"ן). עד כאן, תוצאות חלומיות: האזרחים שילמו פחות וקיבלו הרבה יותר.

יתרה מזו, לא רק שהאזרחים חסכו 900 מיליון שקל בפרמיות אלא שהקופות הגדילו את ההשקעה במטופל ב־433 מיליון שקל יותר מהחיסכון בשב"ן - שם היה אמור להתבצע "קיצור התור" (יותר פרוצדורות בפחות זמן).

אלא ששני שלישים (64.3%) מכספי התוכנית הגיעו בסופו של יום לבתי החולים הפרטיים - בראש ובראשונה לבית חולים אסותא רמת החייל - שקיבל 574 מיליון שקל המהווים 43% מכלל כספי התוכנית. והנה הנתון הכי לא מפתיע: כ־40% מכספי התוכנית נוצלו על ידי קופת חולים מכבי, הבעלים של אסותא רמת החייל.

במכתב מאוד חריג ששיגרה בינואר ד"ר אורלי וויינשטיין, מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים בתוך משרד הבריאות, למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, היא מסבירה מדוע "התוכנית אינה מממשת את מטרתה בקיצור זמני המתנה לתורים בבתי החולים הממשלתיים מלבד שינויים שבשוליים, זאת למרות השקעה משמעותית של מאות מיליוני שקלים ברכיב זה".

לדבריה, "חל בפועל חיבור של הסקטור הפרטי, השואף למיקסום רווחים, לתקציבי מדינה ציבוריים" דבר שמהווה תחרות לא הגונה" שכן בתי החולים הפרטיים "מבצעים גריפת שמנת על ידי מתן מענה לפרוצדורות הקלות ולאוכלוסיות הבריאות והחזקות".

אלא שמנכ"ל משרד הבריאות לא מתרגש מהביקורת ומסביר כי התוכנית גרמה לחיסכון של כמיליארד שקלים מהכיס הפרטי של האזרח הישראלי ושירותי בריאות נקנו מכסף ציבורי. יתרה מזו, הוא מדגיש כי בניגוד למציאות שלפני התוכנית, היא הוסיפה עוד 476 מיליון שקל לבתי חולים ציבוריים שללא התוכנית היו ממילא מגיעים למערכת הפרטית, אך בעקבות התוכנית הם הגיעו למערך הציבורי (בתי חולים ממשלתיים, של הכללית, הדסה, שערי צדק ולמרפאות).

לפיכך, אי אפשר לטעון כי התוכנית לא חיזקה את מערך האשפוז הציבורי. אגב, במשרד הבריאות מדגישים כי אסותא רמת החייל דווקא ניזוק מהתוכנית שכן למרות התוספת של כ־575 מיליון שקל, נרשמה ירידה של 617 מיליון שקל בפרמיות שהוא קיבל באותה תקופה.

יובל שטייניץ צילום: עמית שעל

הרפורמה בחברת החשמל

מתי עברה: 2018

מי היוזם: יובל שטייניץ, שי באב"ד,

יפתח רון טל

סטטוס: מוקדם לקבוע

הרפורמה הגדולה ביותר שנרשמה בזמן כהונת הממשלה האחרונה היא זו של חברת החשמל: אחרי 22 שנות דיונים, ויכוחים ואיומי שביתה מול הוועד, שר האנרגיה יובל שטייניץ הרוויח את מנכ"ל האוצר שי באב"ד כדינמו שהיה לו חשוב לגמור את זה יותר מכל הממשלות הקודמות. בפועל מדובר ברפורמה איטית וארוכת טווח שאת התוצאות שלה הצרכן ירגיש רק בעשור הבא: תעריף החשמל קובע עד לשנת 2026 כדי לממן פרישה של כ־3,000 איש בעלות של כ־6.5 מיליארד שקל; תחנות הכוח של החברה יימכרו לשוק הפרטי שתמיד יסתכל על החור שבגרוש ומה שיישאר בחברה יתרכז בשדרוג ההולכה והחלוקה.

זו לא רפורמה מושלמת, בעיקר לאחר שחלפו 22 שנה מאז הגשתה. מה בכל זאת טוב שם? הרפורמה עושה סדר במשק החשמל ומשקיעה את הכסף איפה שצריך. אם הכל ילך כשורה, בעוד כמה שנים נוכל לבחור ספק חשמל אחר, ולהוזיל את העלויות הדו חודשיות.

נפתלי בנט צילום: עידן ארבל

הרפורמה במתמטיקה

מתי עברה: 2015

מי היוזם: נפתלי בנט

סטטוס: הצליחה במתמטיקה,

נכשלה בחינוך

הדבר העיקרי שעניין את שר החינוך נפתלי בנט לאורך כל הקדנציה היה איך להיות שר ביטחון. אבל אם היה משהו שבכל זאת העסיק אותו בחינוך זה התוכנית להגדלת מספר הנבחנים במתמטיקה 5 יחידות. השר שהגיע לפוליטיקה מההייטק וידא שמערכת החינוך הלא מאוד מוצלחת של מדינת ישראל תספק מספיק כוח אדם לאומת ההייטק המונה היום 9% משוק העבודה.

בנט הכריז על התוכנית הלאומית לתגבור לימודי המתמטיקה ב־2015 כאשר מספר הנבחנים עמד על 11,300. הוא הציב לשנת 2019 יעד של 18 אלף. בקיץ 2018 חגג את העובדה שהיעד נחצה שנה מוקדם יותר. הצלחה נוספת: בארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה של 28% במספר הסטודנטים למדעי המחשב ומתמטיקה ועלייה של 8% במספר הסטודנטים להנדסה.

אלא שלמרות המספרים המרשימים בנט לא מבטיח בכך את עתידם של הבוגרים או של התעשייה עתירת הידע של ישראל. לכך דרושה רפורמה הרבה יותר מרחיקת לכת במערכת החינוך הישראלית שבנט כמעט לא עסק בה. רפורמה כזו צריכה לשים דגש על הקניית היכולת ללימוד עצמי, יצירתיות, יזמות וכן הקניית מיומנויות רכות כמו היכולת לעבוד בצוות. אלו המיומנויות ששוק העבודה העתידי ידרוש ויתקשה לקבל ממחשבים ורובוטים. את המהפכה הזו שמחייבת פרויקט לאומי ומהלך רחב היקף והסכמה עם ארגוני המורים הוא השאיר לשר הבא בתקווה שהחינוך באמת יעניין אותו. 

רפורמת הביטוח הסיעודי

מתי עברה: 2018

מי היוזם: דורית סלינגר ומשה כחלון

סטטוס: הצליחה חלקית

בתחילת 2018 לאחר מאבק קשה מול ההסתדרות והוועדים החזקים הצליחה הממונה על שוק ההון דאז דורית סלינגר בגיבוי שר האוצר כחלון לבטל את הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים במקומות העבודה. סלינגר היתה הממונה הראשונה לטפל בכשל הביטוחים הקבוצתיים שהבטיחו הגנה ביטוחית לחמש שנים בלבד שבסופן חברות הביטוח כלל לא היו מחויבות לחדש את הביטוח, בעוד המבוטחים רק הלכו והזדקנו ויכלו למצוא את עצמם ללא אלטרנטיבה אם הביטוח לא היה מתחדש.

סלינגר הבטיחה כי תייצר מודל לביטוחים סיעודיים ארוכי טווח אך בפועל חלק מהוועדים הגדולים לא הצליחו להשיג ביטוחים כאלה בתנאים טובים ואלו שכן חתמו על הסכמים ארוכי טווח עם חברות הביטוח מצאו את עצמם משלמים לעתים פי 2 ויותר מכמה ששילמו קודם לכן ובמיוחד המבוגרים שבהם לא בהכרח יכלו לעמוד בעלויות החדשות.

סלינגר הפנתה אז את המבוטחים בני ה־60 ומעלה לביטוח הסיעודי של קופות החולים ואיפשרה להם להצטרף אליו ללא חיתום רפואי אך הכיסוי שמציעות קופות החולים נמוך משמעותית ולא מהווה חלופה מלאה. במקביל הכריז כחלון על רפורמה בתחום הסיעוד תוך חיזוק שכבת הביטוח הסיעודי הממלכתי מבוסס ביטוח לאומי וביטול מבחני ההכנסה של ילדי המבוטחים. אלא שבפועל, שכבה זו עדיין מבוססת מבחני הכנסה ולכן מציעה כיסוי רק לבעלי הכנסות נמוכות ולא לכלל האוכלוסיה שנאלצים להמשיך לרכוש ביטוחים פרטיים היקרים במאות אחוזים.

רפורמת משק הגז

מתי עברה: 2013, ושוקללה מחדש ב־2018

מי היוזם: יובל שטייניץ

סטטוס: החל מ־2018 מוקדם לקבוע

הרפורמה שעתידה לקבוע את חוקי המשחק במשק הגז עד לשנת 2023, קיבלה את שמה הלא רשמי שלה היא "ועדת אדירי", על שם מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי שריכז את העבודה, והיא למעשה תולדה של החלטת ממשלה מ־2013 שקבעה שכל חמש שנים יכיילו מחדש את צרכי המשק לתחומי ייצור החשמל, תחבורה ותעשייה. למה זה חשוב? המשק הישראלי גילה בין כ־900 מיליארד מ"ק של גז טבעי.

ככל שהמדינה תקבע שצרכי המשק גבוהים יותר כך יש פחות גז לייצא, וההפך. ועדת אדירי קבעה שהמשק זקוק לכ־540 מיליארד מ"ק ולכן מכסת הייצוא המקורית מ־2013 נשארה ללא שינוי. אולם למזלו של משרד האנרגיה יצוא הגז המסיבי כלל לא החל ולכן היה להם קל לכוון מחדש ב־2018 את צרכי המשק, בתקווה שהפעם הם צודקים.

משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון צילום: עמית שעל

רפורמת פנסיית ברירת מחדל

מתי עברה: 2016

מי היוזם: רשות שוק ההון

סטטוס: הצליחה

לפני ארבע שנים הוציא משרד האוצר בראשות כחלון לראשונה מכרז מדינתי שבמסגרתו נבחרו שתי קרנות פנסיה שהתחייבו לדמי ניהול מוזלים לכל מי שיצטרף אליהן בשלוש שנים שלאחר הזכייה. זאת במטרה לייצר יתרון לגודל לבעלי המשכורות הנמוכות ועובדים שמקומות העבודה שלהם לא דאגו להם לדמי ניהול מוזלים ושילמו לרוב את דמי הניהול המקסימליים.

לפני חצי שנה נסגר מכרז חדש שבמסגרתו נבחרו הפעם ארבע קרנות מוזלות והחל מאפריל האחרון נוסף לרפורמה נדבך שלפיו כל עובד חדש שלא יבחר אקטיבית בקרן פנסיה המעסיק יצרף אותו אוטומטית לאחת הקרנות המוזלות, דבר שאמור להזניק את היקפי המצטרפים לקרנות הללו שעד כה המצטרפים אליהן נדרשו להיות אקטיביים.

מדובר בהצלחה מסחררת. דמי הניהול בקרנות הפנסיה נחתכו בחדות בארבע השנים האחרונות כשקרנות הפנסיה הגדולות הבינו שהן מתמודדות עם תחרות מצד קרנות שמציעות דמי ניהול הנמוכים ביותר מ־50% מדמי הניהול הממוצעים בשוק. דמי הניהול ירדו בכלל האוכלוסייה ובכלל זה לעובדים החלשים – עובדי הקבלן והאבטחה – שעד כה שילמו דמי ניהול מקסימליים ונהנים כעת מדמי ניהול נמוכים דרמטית.

אלא שהמטרה של הרפורמה היתה לא רק לחתוך בדמי הניהול אלא גם לחזק את קרנות הפנסיה הקטנות של בתי ההשקעות וזאת כדי למנוע מצב שהקרנות הגדולות יוציאו את הקטנות מהשוק ויחזרו לעלות דמי ניהול ולהקטין את הריכוזיות בענף. כעת העיניים נשואות להשפעה של הנדבך הנוסף ברפורמה – הצירוף האוטומטי – ולראות אם יצליח לשנות את מפת הכוחות בענף.  

איילת שקד צילום: מארק נוימן, לע"מ

רפורמת חוק חדלות פירעון

מתי עברה: 2018

מי היוזם: איילת שקד

סטטוס: מוקדם לקבוע

שרת המשפטים איילת שקד עבדה קשה לא רק במינוי שופטים שמרנים. אם יש הוכחה לכך זו העובדה שבתקופתה עבר מגה חוק כמו חדלות הפירעון, שמחולל מהפכה גמורה בדיני פשיטת הרגל. מדובר כנראה בחוק המשפטי כלכלי החשוב ביותר של הכנסת הנוכחית, וועדת החוקה בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי דנה בו במשך 20 חודשים ו־32 דיונים. הוא מבטא מעבר מגישה של ענישה של חייבים לשאיפה לשיקום שלהם וכן מנסה להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות על חשבון המדינה והבנקים.

החוק עבר במרץ 2018 אבל אין שום דרך לדעת אם הרפורמה הצליחה או לא מהסיבה הפשוטה שרפורמה מקיפה כל כך דורשת תקופת היערכות ארוכה. הוא ייכנס לתוקף רק בספטמבר 2019, כך שבינתיים המומחים עוברים מיום עיון ליום עיון. חלקם, ביחוד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, תוקפים אותו עוד לפני שיושם.

כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי חשפה שקרוב לחצי ממקבלי ההפטר חוזרים להוצאה לפועל תוך עשור, מה שמעיד על החשיבות העצומה של שיקום כלכלי של החייבים. עוד מתברר שפושטי רגל שקיבלו הפטר בישראל בין השנים 2012—2017 החזירו בממוצע 12% מסכום החוב בלבד.

איתן כבל צילום: עמית שאבי

רפורמת פרסום מוצרי טבק

מתי עברה: 2019

מי היוזם: הח"כים איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן

סטטוס: מוקדם לקבוע

ב־8 במרץ השנה נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, שאושר בכנסת בסוף 2018. הצעת החוק, שהוגשה בין השאר על ידי הח"כים איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן, כוללת תיקון מקיף לחוק, שחל עד כה רק על מוצרי טבק, גם על מוצרי עישון נוספים כגון סיגריה אלקטרונית. החוק אוסר פרסום באתרי אינטרנט, בשלטי חוצות, מחוץ לחנויות שאינן חנויות ייעודיות לממכר מוצרי עישון, ופרסום סמוי.

העיתונות המודפסת הוחרגה מהחוק עם הגבלות מיוחדות בנוגע להיקף הפרסומות וגודל אזהרת הנזק הנגרם מעישון. כמו כן החוק קובע הגדלת שטח האזהרה על חפיסות הסיגריות עצמן, והרחבת איסור העישון במקומות ציבוריים הורחבה גם על סיגריות אלקטרוניות.

העובדה שהכנסת הצליחה להעביר את החוק המדובר נחשבת להצלחה לאחר שנים רבות של מאבקים סביב הנושא. לפני כשנה החליטו חברי הכנסת שיזמו את החוק לקדם אותו בחקיקה פרטית, לאחר שמשרד הבריאות לא פעל בתחום.

הצעת החוק נועדה למנוע את מותם של כ־300 ישראלים בשנה ולהקטין את החשיפה של צעירים לעישון. מדובר באחד החוקים היותר קשים לאישור שכן תעשיית הטבק שנחשבת לאחת התעשיות החזקות, הפעילה לא מעט לחצים על חברי כנסת שיצביעו נגד החוק. בשל כך, כשלו במשך עשרות שנים ניסיונות חקיקה בנושא פרסום מוצרי טבק. בהקשר זה יש לציין כי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נעדר מהמליאה בזמן ההצבעות על החוק.

רפורמת הקמת מטה הדיור

מתי עברה: 2015

מי היוזם: משה כחלון

סטטוס: הצליחה

ההסכם הקואליציוני שנחתם בסוף אפריל 2015 בין מפלגות כולנו והליכוד הכפיף לאוצר את שני הגופים המשמעותיים ביותר בתחום הדיור: מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כחלק מ"ארגז הכלים" שבנה לעצמו כחלון במשרד לשם פתרון משבר הדיור, תחות השם מטה הדיור. בראש מטה הדיור עמד עד לפני שנה אביגדור יצחקי וכיום זאב בילסקי.

ארבע שנים אחרי, ואם לבחון את התפוקות היבשות, הרי שהמספרים מלמדים על הצלחה. תוצאות מינהל התכנון ב־2018 העלו כי בפעם השלישית ברציפות נחצה קו ה־100 אלף דירות מתוכננות, לאחר שבתחילת העשור תכננה 30–40 אלף דירות, ואילו רמ"י משווקת זו השנה השנייה ברציפות למעלה מ־70 אלף דירות, בערך פי שניים מכמות השיווקים הממוצעת עד לפני 5 שנים.

אבל, על הדרך, מצא עצמו מינהל התכנון, שבעבר דר בכפעם אחת עם השלטון המקומי תחת משרד הפנים, ניצב בצדו השני של המתרס מול הרשויות המקומיות, המסרבות לקבל חלק הולך וגדל מתוצריו התכנוניים – בפרט כאלו המגיעים מהוועדה לתכנון מהיר (ותמ"ל). במבט לאחור, נראה כי איחוד הגופים תחת האוצר היה מהלך נכון לשעת משבר, אך נראה כי לא יהיה נכון להשאירו כמצב של קבע. תכנון איכותי חייב לקחת בחשבון שיקולים כלכליים, אך לא אמור להתנהל לפיהם.

ישראל כץ צילום: רויטרס

רפורמת חוק רישוי רכב

מתי עברה: 2015

מי היוזם: ישראל כץ

סטטוס: נכשלה

אי שם במהלך ימי המחאה החברתית הכריז שר התחבורה ישראל כץ על רפורמה מקיפה ברגולציה הנוגעת לענף הרכב הישראלי. מדובר ברפורמה המקיפה ביותר בענף שידעה ישראל, זו שיועדה לי השר כץ להביא לירידה במחירי המכוניות, ירידה במחירי החלפים, אפילו ירידה במחירי הביטוח. אך בניגוד לרפורמת שמים פתוחים, המשמשת את שר התחבורה כסוג של קמפיין מוטס, על הרפורמה הזו, שנקראת "חוק רישוי רכב" לא תשמעו הרבה, בעיקר מכיוון שהיא לא הצליחה להשיג את מטרותיה, לפחות בכל הקשור ברווחתם של הנהגים הישראלים.

עיקרי הרפורמה שיזם כץ, שאושרה לקריאה שניה ושלישית ביוני 2016 קובעים כי שוק הרכב יפתח. כלומר יהיה אפשרי לייבא ארצה מכונית שלא דרך יבואני הרכב הוותיקים. את המכוניות ניתן לייבא מדילרים, כלומר סוכנים ברחבי העולם, וגם ביבוא אישי, כלומר כל אחד מביא לעצמו, באמצעות סוכני יבוא זעיר. הרפורמה גם קבעה כי רכב ביבוא אישי ומקביל יטופל במוסכי היבואנים הוותיקים, עליהם נאסר להביע התנגדות כלשהי ובנוסף אושר בחוק גם יבוא של חלקי חילוף ביבוא מקביל.

על הנייר, רפורמה מצוינת. בפועל, כזו שיבואני הרכב לא היו צריכים להתאמץ כדי לעצור, לנוכח העובדה שהמחיר בו יבואני הרכב רוכשים מכוניות מן היצרנים נמוכים מאוד מלכתחילה. לכן עיקר היבוא המקביל והאישי שמבוצע כיום הוא של רכבי יוקרה, ולא ממש משפיע על פעילות יבואני הרכב. למעשה, כיום רובן המכריע של המכוניות החדשות שמשווקות בישראל יקרות משמעותית ממחיריהן לפני "חוק רישוי רכב". גם החלפים לא ממש הוזלו, מכיוון שיבואני החלפים המקבילים העדיפו רק להיכנס לשוק, אך לא להוזיל מחירים.