מי בעד היפר קפיטליזם נטול חמלה

האמירה של שר האוצר משה כחלון שלפיה הוא לא יישב בממשלה שמשה פייגלין מכהן בה כשר אוצר, היא מעט מדי, מאוחר מדי. חריגותה של האמירה מבליטה את היעדר השיח החברתי במערכת הבחירות הזו, לפחות עד לימים האחרונים, ואת העובדה שהמערכת הפוליטית כולה ברחה מהאתגר שהציב המצע ההיפר־קפיטליסטי של פייגלין.

לישראל יש מסורת של ייאוש מהפוליטיקה ונהירה אחרי מפלגות מצב רוח. חלקן היו מפלגות מרכז ליברליות (שינוי, יש עתיד) וחלקן מפלגות חברתיות (הגמלאים, כולנו). מערכת הבחירות הזאת היא הראשונה שבה ציבור שלם של צעירים ימניים נוהר אחר מפלגה אנטי חברתית.

מימין יו"ר מפלגת כולנו משה כחלון ויו"ר מפלגת זהות משה פייגלין צילום: עמית שעל

יש במצע של פייגלין סעיפים הזויים מהסוג שעלול לגרום למלחמת עולם שלישית, כמו בניית בית המקדש, פינוי הוואקף מהר הבית, חיסול ההנהגה האיראנית ועוד. גם במשנה הכלכלית שלו יש דברים שהם כל כך מגלומניים שאפשר בשלב זה להתעלם מהם, כמו איחוד מדרגות המס, ביטול כל המכסים או חלוקת כל קרקעות המדינה לאזרחים.

לכן בטווח הקצר, האתגר האמיתי הוא האידיאולוגיה הכלכלית הכאילו רציונלית שלו. מדובר בין היתר במעבר לשיטת השוברים בחינוך שמשמעותה עידוד בתי ספר פרטיים לעשירים, במכירת כל בתי החולים לגורמים פרטיים שיתפרנסו מניתוחים פרטיים ומתיירות מרפא על חשבון מבוטחי קופות החולים, ובביטול חלק מקצבאות הביטוח הלאומי.

ממשלת נתניהו הרביעית לא היתה ממשלה כה חברתית כפי שהיא אוהבת לספר לעצמה, אבל היא היתה ממשלה קפיטליסטית עם חמלה מסוימת. היא העלתה את קצבאות הנכים ב־2.3 מיליארד שקל והתחייבה להעלותן בעוד שני מיליארד. גם הקצבאות לקשישים, עולים ועניים עלו משמעותית בלחץ ישראל ביתנו. פייגלין מציע לבטל קצבה זו. יו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם" אלכס פרידמן לא מפסיק להתריע על כך, אלא שפרידמן ממוקם במקום מאוד לא ריאלי בישראל ביתנו שבעצמה נאבקת לעבור את אחוז החסימה.

לכן ניתן לצפות לא רק מכחלון אלא מכל שותפה אפשרית לקואליציה שתבהיר אם היא מוכנה לשבת בממשלה שבה יכהן פייגלין כשר אוצר. זאת ועוד: זכותנו לדעת מי מוכן לשבת בממשלה שתיישם את האידאולוגיה נטולת החמלה של זהות. המערכת הפוליטית ברחה מזה עד היום, בין היתר כנראה בגלל הרצון לא לשרוף גשרים.

ראוי שגם בנימין נתניהו וגם בני גנץ יבהירו מה יחסם לאידאולוגיה של פייגלין בכלל, ואם הם מתחייבים ליישם את הפעימות הבאות בהסכם הנכים. ראוי שהבוחר יידע בדיוק היכן הוא עומד, כדי שלא נגלה ביום רביעי שהעולם הנורא של איין ראנד יצא מהספרים והפך למציאות חיינו.