משה והארץ המובטחת של תעשיית הקנאביס

זה התחיל בזינוק בסקרים של מפלגת זהות בראשות משה פייגלין הקוראת ללגליזציה של קנאביס, הלך והתפשט בכל המערכת הפוליטית כנושא שיש לתת עליו את הדעת - והוביל השבוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו להצהיר כי יבחן לגליזציה של קנאביס לצורכי פנאי.

דבריו של נתניהו נאמרו לאחר שכבר בינואר השנה אישרה הממשלה בראשותו את יצוא הקנאביס הרפואי, המאפשר פוטנציאל יצוא המוערך ב־4 מיליארד שקל בשנה. לגליזציה לצורכי פנאי תגדיל את הכנסות החברות הפועלות בתחום במיליארדי שקלים נוספים כבר בשנה הראשונה לתחילתה.

מימין: יו"ר בטר דני נוה, יו"ר אינטרקיור אהוד ברק ויו"ר קנאשור עידו נחושתן. עוד אלפי עובדים

לצד הפוטנציאל העסקי הגדול, לגליזציה של קנאביס תפחית באופן משמעותי מהוצאות המדינה על אכיפה - וכמובן תייצר לה הכנסות נוספות ממיסוי של שוק עצום שכיום מתנהל כולו מחוץ לחוק.

החברות הפועלות בתחום מעריכות כי לגליזציה תוכל להניב להן הכנסות הנאמדות ב־4.5 מיליארד שקל בשנה, לפי ההערכה השמרנית ביותר.

הערכות אלו מבוססות על מחקרים שונים הנוגעים לפוטנציאל הכלכלי הטמון בלגליזציה של קנאביס, וביניהם מחקרים של מינהל המחקר והמידע של הכנסת ושל מכון ירושלים לחקר השווקים. במסגרת מחקרים אלה נמצא כי מספר מעשני הקנאביס לצורכי פנאי בישראל נע בין כ־750 אלף איש ועד 1.2 מיליון איש.

בחברות הקנאביס מעריכים כי לאחר לגליזציה, עלות גרם קנאביס לצורכי פנאי תעמוד על עד 50 שקל כולל מע"מ עבור הצרכן הסופי. על מחיר זה יוטל ככל הנראה מס ייעודי של 50%, שיזרים לקופת המדינה 25 שקל על כל גרם שיימכר.

חברות הקנאביס צופות כי מחצית מהמחיר יגיע לכיסן, בעוד המחצית השנייה תחולק בין החקלאי המגדל שיקבל 10 שקלים לכל גרם, המשווק והמשנע שיכניס 5 שקלים לכל גרם - והחנות המוכרת שתקבל 10 שקלים לכל גרם.

לפי המחקרים, מעשני הקנאביס לצורכי פנאי צורכים בממוצע 10 גרם בחודש. לפי ההערכה השמרנית של כמות המעשנים, מדובר ב־7.5 מיליון גרם בחודש - שיכניסו כאמור כ־4.5 מיליארד שקל. לפי מחקר שערך מכון ירושלים לחקר שווקים בשנה שעברה, ההכנסות ממסים למדינה יעמדו על כ־2.3 מיליארד שקל בשנה.

חברות הקנאביס גם מציינות כי במכפלות הכמות הנדרשת כיום לאספקת קנאביס למעשנים הקיימים לצורכי פנאי, יהיה צורך בהקמה של 250–300 חוות נוספות לגידול חקלאי של קנאביס. בנוסף, יידרשו בין 5,000 ל־10,000 עובדים נוספים לענפים רבים - ובהם חקלאות, אבטחה, שיווק, מכירות, מסחר ושירות לקוחות.

גורמים בשוק הקנאביס אמרו ל"כלכליסט": "לגליזציה היא הרבה יותר מרק מכירת תפרחות הצמח. מדובר על מכירת שמנים, מוצרים נלווים ישירים ועקיפים ושילוב של קנאביס בתעשיות קיימות. קיים פוטנציאל הכנסה של כ־100 מיליארד שקל בשנה לכלל התעשייה הישראלית בתחום".

לא רק עישון

מכירת תפרחות הקנאביס גם כיום אינה ההכנסה הגדולה היחידה, ומתלווה לה הכנסה ממוצרים נלוויים כדוגמת מוצרי קוסמטיקה, מאכל ומוצרים ישירים הרלבנטיים לרכישת הקנאביס, כמו משאפים וניירות גלגול.

בישראל מדובר בעיקר על מוצרים נלווים ישירים כמו משאף קנאביס, שמחירו נע בין 300–3,000 שקל, ובתעשייה צופים כי זה יילך ויאמיר בשל השימוש הנוח והיעיל שלו יחסית לעישון. מחיר ניירות גלגול עבור צריכת 10 גרם בחודש נע סביב 10 שקל לפרק זמן זה, ועלות מכשיר עישון המכונה באנג נעה סביב 100–250 שקל.

אולם הכסף הגדול, כך נראה, טמון במוצרי קוסמטיקה ומזון שמציתים את דמיון החברות, במיוחד לאור אחת העסקאות הגדולות בתחום הקנאביס האכיל. בעסקה זו, חברת קונסטליישן ברנדס (Constellation Brands), יצרנית בירה קורונה, השקיעה 4 מיליארד דולר בחברת הקנאביס הקנדית קאנופי (Canopy Growth), בתמורה ל־38% ממניות החברה. קאנופי מפתחת שורה של מוצרי קנאביס, אולם לפי מומחים בתעשייה ההשקעה של קונסטליישן היתה מיועדת בעיקר לשוק הקנאביס האכיל, שהיה אחד הצומחים ביותר במדינות בארה"ב שבהן היתה לגליזציה.

לדברי גורמים בתעשייה שדיברו עם "כלכליסט", "מוצרי המזון האכיל ומוצרי הקוסמטיקה השונים כדוגמת משחות ייעודיות הן הדבר הבא ומה שכל השוק היה רוצה לכוון אליו. לגליזציה תאפשר לחברות הישראליות יתרון על פני החברות האחרות הפועלות כיום בתחום ממדינות שונות בעולם, כי כאן כבר יש מחקר ויכולת יישום שלו. סביר שאם אכן תהיה לגליזציה יגיעו השקעות ומיזוגים עם חברות זרות גדולות".

אותם גורמים אמרו עוד כי "יש דרישה עצומה ושוק קיים בלתי מוסדר במסגרתו לא אנחנו ולא המדינה מרוויחים. כיום קנאביס לצורכי פנאי נרכש במחשכים ובשוק השחור במחיר ממוצע של 80 שקל לגרם. הסדרה גם תוזיל את המחיר לצרכנים". לפי הערכות, השוק השחור מגלגל כיום 6 מיליארד שקל בשנה.

ההפללה עולה

לפי מכון ירושלים לחקר שווקים, מדיניות אי־הפללה של קנאביס תחסוך למדינת ישראל יותר מ־570 מיליון שקל בשנה, בעקבות חיסכון בעלויות אכיפה של עבירת צריכה עצמית. לכך צריך להוסיף גם חיסכון של כ־156 מיליון שקל בעלויות אכיפה של סחר והחזקה שלא לצריכה עצמית.

לכאורה, הכנסת אישרה בשנה שעברה חוק אי־הפללה, אלא שבפועל הוא בסך הכל מסדיר נוהג שהיה גם ככה די נפוץ – להתייחס לעבירות שימוש והחזקה ראשונות כעבירות קנס שאינן גוררות פתיחת תיק במשטרה.

יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג, שמפלגתה תומכת בלגליזציה, אומרת כי "המהלך יכול להיות מאוד משמעותי. אין יום שלא פונים אלי בנושא משקיעים מארה"ב, צ'כיה, אוסטרליה ועוד מדינות. בהמון מקומות אנשים מתעניינים בנושא, יש בום עולמי, גם משקיעים, גם חברות של קנאביס שמתעניינות בשיתופי פעולה בתחומי המחקר, רפואה וחקלאות".

בדרך לתיירות קנאביס?

לגליזציה גם תאפשר אפיק תיירותי נוסף לישראל בדמות תיירות קנאביס, שאפילו יכולה להתפתח לתיירות מרפא. איתי הכט, מנכ"ל חברת היי פארמה המבקשת להתמזג לחברת אופקטרא נדל"ן הציבורית, ומי שניהל בעברו רשת קופי שופס ייעודיים לקנאביס רפואי בהולנד, מספר כי "לגליזציה בישראל תוביל לפתיחת קופי שופס ייעודיים לקנאביס, שאם יצליחו, יכניסו את הטרנד גם לרשתות בתי הקפה הוותיקות".

לדבריו, "סביר שבעקבות הלגליזציה יגיעו לישראל מותגים בינלאומיים גדולים שכבר פועלים בתחום ברחבי העולם, כדוגמת בארניס, ושהן ישתלטו על התחום בין אם באמצעות השקעות ישירות ובין אם באמצעות זיכיונות".

בנימין נתניהו ומשה פייגלין. תזזית במערכת הפוליטית צילומים: דנה קופל, אלכס קולומויסקי

הוא הוסיף כי "עלויות ממוצעות להקמת קופי שופ אמנם זהות להקמת כל בית קפה אחר שאינו ייעודי לקנאביס, אבל ייחודיות העלויות תתבטא ברגולציה ותקינה ולכן רק לאחר שזו תהיה ניתן יהיה לקבל אומדן מלוא העלויות הצפויות. באמסטרדם לדוגמה, עלויות התקינה מגיעות עד ל־14 אלף יורו בחודש לקופי שופ ממוצע של 60 מ"ר, אבל תזרים ההכנסות עומד על כמיליון אירו בחודש. לבתי הקפה באמסטרדם הגיעו בעיקר תיירי קנאביס ופחות המקומיים".

לדברי הכט, "תיירות קנאביס לצרכי פנאי תרקיע שחקים בישראל לאור האקלים הנוח והמיקומים המדהימים שיש לנו במדינה. ניתן רק לדמיין קופי שופ בחוף של תל אביב, או אחרים שיקומו בסביבת ים המלח, מצדה או פסגות הגולן. זה גם יסייע בהבאת תיירות מרפא של קנאביס, שחששם להגיע לישראל בשל בעיות רגולציה יפוג לאחר לגליזציה מלאה של התחום".

בתוך כך, מניות חברות הקנאביס הציבוריות חוו אתמול עליות. בין החברות הבולטות שעלו היו חברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור, בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, המחזיקה בטון קנאביס רפואי מוכן לייצוא, עם עלייה של 4.76%; חברת הרודיום, המבקשת למזג לתוכה את חברת הקנאביס פנאקסיה, הפועלת כיום כמפעל המייצר עבור 7 מתוך 8 מגדלות הקנאביס הוותיקות עם עלייה של 6.17%, וויטסמוק, הממזגת לתוכה את חברת בטר, מגדלת הקנאביס הרפואי הוותיקה השנייה בגודלה בישראל, אחרי תיקון עולם, שבראשה עומד השר לשעבר ויו"ר כלל, דני נוה, עם עלייה של 2.03%.