מלחמה בשחיתות העולמית תכניס לממשלות טריליון דולר

מבין הכלכלות המפותחות, המדינות בעלות רמות השחיתות הנמוכות ביותר גבו מסים בשיעור של כמעט 5% מהתמ"ג שלהן בממוצע יותר ממדינות בעלות רמות גבוהות של שחיתות. עבור מדינה בסדר גודל של בריטניה, למשל, החישוב הזה מיתרגם למאות מיליוני דולרים בהכנסה ממשלתית נוספת מדי שנה.

הפגנה נגד השחיתות במקסיקו צילום: רויטרס

קרן המטבע מגדירה שחיתות כ"ניצול לרעה של משרות ציבוריות לצורך רווחים פרטיים" שיכול להתבטא בדרכים שונות כמו תשלומי שוחד, מעילה, נפוטיזם וניגוד אינטרסים. בדו"ח לא דירגה הקרן את המדינות המושחתות ביותר, אך תיארה את השחיתות כ"בעיה גלובלית שדורשת יותר שיתוף פעולה בינלאומי".

מדידת העלויות הכלכליות של השחיתות היא דבר מסובך כיוון שהיא יכולה להימצא במישורים שונים של פעילות הממשל, החל מגביית המיסים ועד למו"מ על חוזים בין חברות פרטיות למגזר הציבורי. הקרן, יחד עם ארגונים בינלאומיים נוספים כמו הבנק העולמי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), הציבו בראש סדרי העדיפויות את חקר השחיתות העולמית ומתן המלצות למלחמה בפעילויות כמו שוחד והלבנת כספים.

סקר שנעשה ב-2018 ע"י ה-OECD מצא ש-42% מהתאגידים בבעלות ממשלתית דיווחו על מעשי שחיתות שנרשמו בקרבם בשלוש השנים האחרונות. חקירות של ארגונים כמו פטרוברס בברזיל או 1MDB במלזיה עזרו להעלות את תשומת הלב הציבורית לתפוצתה הרחבה של השחיתות בשנים האחרונות. המחקר גילה גם שממשלות מושחתות מוציאות פחות כסף על חינוך ובריאות - במיוחד כשמדובר בשווקים מתעוררים או עניים.

קרן המטבע קראה לממשלות לנקוט בגישה "כוללת" במלחמה בשחיתות - גישה שתדרוש "רצון פוליטי" חזק. בין הצעדים הדרושים: חוקים ברורים בכל הנוגע לגביית מסים, ביצוע פעולות פיקוח וביקורת עצמאיות וענישה חמורה. עוד נכתב בדו"ח כי עיתונות חופשית ויוזמות ממשלתיות להעלאת מידע ציבורי לרשת מסייעות להפחית שחיתות.