המנהלים המיוחדים באקסיום דורשים 16 מיליון שקל בהליך חסוי

עוה"ד יניב אינסל ורמי יולוס, המנהלים המיוחדים של חברת אקסיום גלובל אינווסטמנט שהיו לה זכויות בקניון עכו ובקניון הראל במבשרת ציון, מנסים להכשיר לעצמם שכר טרחה עצום בגובה 15.7 מיליון שקל במהלך חסוי שלא ייחשף לציבור. מנגד, מועלות טענות כי שכר הטרחה האמיתי המגיע להם מסתכם בכ־1.5 מיליון שקל וייתכן שפחות מכך.

אינסל ויולוס משמשים מינואר 2016 כמנהלים מיוחדים של אקסיום גלובל, אחת השותפות בזכויות על קניון עכו. בשותפות חברים כ־98 שותפים מוגבלים, שממתינים תקופה ארוכה לקבל את חלקם בכספי מכירת הקניון, שנמכר ב־106 מיליון שקל בפברואר אשתקד. לאחר המכירה נפרע חוב לבנק לאומי, ובקופה נותרו כ־45 מיליון שקל לחלק בין המשקיעים.

תחקיר "כלכליסט" פירוק לגורמים: סצינת הכנסים בכיכובו של איתן אורנשטיין איתן אורנשטיין הוא שופט הפירוקים המוביל בישראל. הוא גם חביבו של ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה ואורח כבוד בכנסים ואירועים שמארגנת קבוצה מצומצמת של עורכי דין השולטת בתחום הפירוקים בלשכה. תחקיר מוסף כלכליסט חושף כיצד נהפכו הכנסים הללו לכר פורה של כיבודים ומינגלינג, ותרמו להפיכת עורכי דין אלמונים יחסית למפרקים עסוקים בתיקים ששווים מיליונים. במקביל, הוא מצביע על החיבור עם הלשכה שתרם לזינוק המטאורי של אורנשטיין לנשיאות בית המשפט המחוזי הגדול והחשוב בישראל ענת רואה, 76 תגובות לכתבה המלאה 

בימים האחרונים הגישו אינסל ויולוס לשופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי תל אביב בקשה להשאיר בצד, ולא לחלק לשותפים המוגבלים, 15.7 מיליון שקל - כשכר טרחה לעצמם. בקשתם לא נמצאת בתיק בית המשפט אלא רק התגובה למסמך, שהוגשה שלשום בידי קבוצת השותפים המוגבלים המיוצגים בידי עו"ד ליאור דגן. לפי דוברות בתי המשפט אינסל ויולוס הגישו את בקשתם באופן חסוי כך שלא יתאפשר לצפות בה.

בתגובתם תוקפים השותפים המוגבלים בחריפות את הניסיון לגרוף לדבריהם שכר טרחה בהיקף כזה על חשבונם. הם טוענים כי מדובר בעזות מצח ומבקשים מהשופט לחייב את אינסל ויולוס לחלק מיד את הכספים ולמנוע מצב שבו 40% מהכסף נגזל כשכר טרחה. לטענת דגן, עצם הדרישה "ממחישה את האופן המופקר, המזלזל וחסר האחריות" שבו מתייחסים אינסל ויולוס אל כספם ורכושם של השותפים המוגבלים.

מימין: המנהלים המיוחדים של אקסיום, עורכי הדין רם יולוס ויניב אינסל. לועגים למתנגדיהם צילום: יוסי דוס-סנטוס

מינוי על הבוקר

ניסיון הסתרת שכר הטרחה והחישוב הלא שגרתי שלו מחדדים את התמיהות בנוגע לנסיבות מינוי אינסל ויולוס לתפקיד בינואר 2016. כפי שנחשף ב"כלכליסט" באוגוסט אשתקד, נוצר ערבוב מטריד בין כנס חדלות פירעון שארגנו השניים ואליו הזמינו את איתן אורנשטיין, אז שופט פירוקים בכיר וכיום נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב, לבין בקשה שהוגשה לו ממש במקביל לאותו כנס: למנות את הצמד כבעלי תפקיד בתיק אקסיום.

ב־28 בינואר 2016 נפתח באילת כנס הפירוקים השנתי שנמשך שלושה ימים ואורגן על ידי יולוס, אינסל והכנ"ר דאז דוד האן. השופט אורנשטיין היה אורח הכבוד בכנס: הוא שובץ לשלושה מושבים שונים, מעמד שהיה משמעותי עבורו שכן הוא היה אז מועמד לנשיאות המחוזי.

שעות אחדות לפני שאורנשטיין טס לכנס באילת, הוגשה לו בקשה למנות את יולוס ואינסל כמפרקים של אקסיום. הבקשה הוגשה מטעם בעלי המניות של החברה, בניגוד לכלל הבסיסי שחברה אינה בוחרת את בעלי התפקיד שיחקרו אותה. המעשה הראוי המתבקש היה להעביר בנסיבות הללו את הטיפול לידי שופט אחר, שיחליט את מי למנות בתיק, אולם אורנשטיין לא פעל כך. הוא קבע דיון בתיק בבוקר שלאחר שובו מאילת, ואז מינה את השניים - לקול התנגדויות חריפות מצד נושים רבים שטענו לניגוד עניינים, מאחר שאת מינוי השניים ביקשו בעלי השליטה. הכנ"ר דאז דוד האן, שארגן את הכנס עם אינסל ויולוס יומיים קודם לכן, לא התנגד והמינוי יצא לדרך.

איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב צילום: שאול גולן

ממועד המינוי חלפו כשלוש שנים, שבמהלכן לא ביקשו אינסל ויולוס שכר טרחה. הנכס המרכזי שהחזיקה החברה היה זכויות בקניון בעכו, והזכויות הללו נמכרו לפני כשנה. מכאן החל מהלך מוזר שאינסל ויולוס ניסו לקדם ונתקל בהתנגדות חריפה של בעלי המניות. ביולי 2018 פנו השניים לשופט ברנר בבקשה לקבוע מנגנון לחלוקת הכספים בין השותפים. הם ביקשו לקבוע שכל משקיע יקבל החזר יחסי בהתאם לכספים שהזרים בפועל, כלומר מנגנון להחזר חובות קלאסי, כממקובל בהליכי חדלות פירעון. אלא שהשותפים התנגדו בתוקף בטענה שהמהלך פסול ויש לגנות ניסיון לכפות את עקרונות דיני חדלות הפירעון על מקרה שאינו חדלות פירעון, והכל משיקול פסול של שכר טרחה.

"בקשה חסרת בסיס"

למעשה טענו השותפים כי אינסל ויולוס אמורים לגבות שכר טרחה של כ־1% מהכספים שהתקבלו תמורת מכירת הקניון, כלומר כ־1 מיליון שקל.

לטענתם, אינסל ויולוס מנסים לכפות הליך של חדלות פירעון גם על השותפות, להגדיר את הכספים שיוחזרו להם כ"החזר חובות", ולא כהחזר השקעה או רווח, ובאופן המלאכותי הזה לנסות להפעיל את תקנות שכר הטרחה שחלות על הסדרי נושים ולדרוש 15% מהקופה. "בניסיונם לסלול את הדרך לבקשת שכר טרחה חסרת בסיס, המנהלים המיוחדים דורסים ורומסים את כל ההסכמים, ההבנות וההסדרים שעליהם מבוססת השותפות", טען עו"ד דגן בשם השותפים. דגן גם ציין כי השותפים לא הגישו תביעות חוב ושפירעון מלוא החובות לנושים נעשו שלא במסגרת הליך חלוקה מסודר, והאשים את השניים ב"אינטרס אישי בהצגת השותפות כתאגיד חדל פירעון".

אינסל ויולוס הגיבו בלעג והאשימו את לקוחותיו של דגן ב"פסיכוזה" ואף הגדירו אותם כ"פגועי נפש": "מבלי לפגוע בכבודם של פגועי נפש... עלינו להבין את הפסיכוזה של השותפים המוגבלים, הבאה לידי ביטוי בניתוק מוחלט מן המציאות.. על פי המציאות המדומה, הליכי חדלות הפירעון שנוהלו לאורך שנים בבית המשפט של חדלות פירעון הם לא יותר מאשר מזימה אפלה שכל כולה שכר טרחה. כאמור הזיה". השניים טענו עוד כי בקשה פשוטה לקביעת מנגנון חלוקה "הציתה התלקחות פסיכוטית חריפה". על התגובה חתום עו"ד שי מילוא, שותפו של אינסל.

מי שבסופו של דבר יצא להגנת השותפים המוגבלים הוא השופט ברנר, שקבע בהחלטה שמסר בשבועות האחרונים כי בלי להיכנס לשאלה אם בעבר היתה השותפות בחדלות פירעון, "ברור שכיום לא מדובר במצב של חדלות פירעון ואין מקום לראות את השותפים המוגבלים כנושים". הוא קבע שכל עודף

שיישאר לאחר סילוק החובות דינו להתחלק בין השותפים המוגבלים בהתאם לחלק היחסי של כל אחד מהם. הוא כתב במפורש כי אין מקום להחיל את דיני חדלות הפירעון בכל הנוגע לחלוקת הכספים בין השותפים המוגבלים.

עם זאת, סיכם ברנר שברור שצריך להשאיר בקופה סכום מספיק לכיסוי הוצאות ההליך, וביקש מיולוס ואינסל להגיש הודעה בתוך שבועיים ובה פירוט כמה כסף ניתן לחלק. ברנר הדגיש כי הוא מבקש לקבל "תחשיב המפרט כיצד הגיעו לנתונים בדבר הכספים שיש מקום עדיין לעכב את חלוקתם". בעוד כשבוע אמורה הכנ"רית סיגל יעקבי להגיב בנושא שכר הטרחה.

מאינסל ויולוס נמסר בתגובה: "לא הוגשה על ידנו בקשה לפסיקת שכר טרחה. מצער שקולגה למקצוע מנסה לפגוע בשכר טרחתם של בעלי התפקיד שמגיע להם לפי כל דין. קל וחומר שעה שביצעו את עבודתם למעלה מן המצופה ואפשרו תוצאה שתוביל לחלוקת דיבידנד מרשים לשותפים המוגבלים. אנו שמחים שעלה בידנו להביא לשיקומו האמיתי של פרויקט חדל פירעון ומעל לכל, גאים בכך שעלה בידנו להציל את השקעתם של השותפים המוגבלים. מצאנו לנכון לציין באחת התגובות שהגשנו כי עולה חשש שהשותפים לוקים באמנזיה ובהתקף פסיכוטי, שהרי אין דרך אחרת להסביר את עמדתם".