אג'יו
65 מיליון דירות להשקעה מאיימות לגרור את הכלכלה הסינית לקריסה
המחקרים פורצי הדרך של פרופ' גאן לי העלו נתון מטריד: כל דירה חמישית בערי סין עומדת ריקה. ההשקעה בנדל"ן הולידה דור של "עבדים למשכנתא", שבכל זאת אינם מוכנים להשכיר את הדירה. "במקרה של פאניקה", גאן מזהיר בראיון ל"כלכליסט", "שטף דירות שיוצעו למכירה עלול להכות בסין כמו שיטפון“
07:2004.04.19
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
בחודשים הראשונים שלי בבייג‘ינג פגשתי את טיאן, מורה צעירה באוניברסיטה בסוף שנות ה־20 לחייה ונשואה טרייה. טיאן גרה עם בעלה בדירה בעיר שרכשו עבורם הוריו לפני החתונה. בסין זה תנאי כמעט הכרחי שהחתן והוריו יספקו דירה לזוג. בלי זה הורי הכלה לרוב לא יסכימו לאשר את הנישואין. גם לטיאן עצמה יש דירה שרכשו למענה הוריה, בעיר הולדתה במחוז פוג‘יין בדרום סין. כששמעתי ממנה שהדירה עומדת ריקה כבר שנים, בעוד היא חיה ועובדת בבייג‘ינג, הפצרתי בה בחוצפה ישראלית טיפוסית להשכיר אותה לפחות. חבל על הבזבוז. טיאן החזירה מבט לא משוכנע. ”דיירים סינים יכולים להיות מאוד פרועים ולהרוס לך את הבית“, היא הסבירה.
קראו עוד בכלכליסט:
- מתכנתי סין מוחים: החברות מעבידות אותנו עד אפיסת כוחות
- ראש העיר מושחת? בסין זה דווקא תורם לצמיחה הכלכלית
- נס הצמיחה הסינית עושה סימנים של התאיידות מהירה
מאוחר יותר פגשתי את ג'אנג, עובד בחברה ממשלתית בשנות ה־50 לחייו, ואב לבן בחטיבת הביניים. ג‘אנג ואשתו מחלקים את זמנם בין שתי דירות שבבעלותם בבייג‘ינג. דירה אחת הם רכשו באזור הידוע ברמת חינוך גבוהה, כדי שבנם יוכל ללמוד בבתי הספר הטובים בעיר. בבייג‘ינג הקבלה לבתי הספר נקבעת לפי אזור המגורים, ולכן בשכונות עם בתי ספר ידועים מחירי הדירות גבוהים במיוחד. יש מקרים שבהם ההורים קונים אפילו מחסן קטן שאינו ראוי למגורים, העיקר שיוכלו לרשום את הילד לבית הספר באזור המבוקש. בדירה השנייה, הנמצאת במרחק כ-45 דקות נסיעה, באזור של העיר שהם אוהבים יותר, מתגוררת המשפחה בסופי השבוע. ג‘אנג ואשתו אינם עשירים. את הדירות הם קנו כשמחירי הדירות בבייג‘ינג היו עדיין נמוכים, לפני הזינוק של שני העשורים האחרונים.
אופן ההתנהלות של טיאן וג‘אנג בענייני נדל“ן נראה לי מוזר אבל לא ייחסתי לו חשיבות רבה, עד שנתקלתי לאחרונה במחקריו של פרופ‘ גאן לי (Gan Li), אחד הכלכלנים המובילים בסין. לפי המחקר של גאן, המכהן במקביל כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת טקסס M&A בארה“ב ובאוניברסיטת סאות‘ווסטרן בעיר צ'נגדו בסין, הדירות של ג‘אנג וטיאן שעומדות ריקות או נמצאות בשימוש חלקי הן פצצת זמן מתקתקת, המאיימת על הכלכלה הסינית. גאן מצא כי היקף הדירות הריקות באזורים עירוניים בסין הוא מהגבוהים בעולם, ונמצא במגמת עלייה מהירה. נכון ל-2011, עמד מספר הדירות הריקות בסין על 42 מיליון, 18.4% מכלל הדירות העירוניות בסין. לעומת זאת, נכון ל-2017 קפץ מספר הדירות הריקות ל-65 מיליון, או 21.4% מכלל הדירות העירוניות. המשמעות היא שכל דירה חמישית בערים הסיניות היא כיום דירת רפאים.
פרופ' גאן לי: "במקרה של פאניקה, שטף דירות למכירה עלול להכות בסין כמו שיטפון" צילום: בלומברג מכיוון שהדירות הללו אינן בשימוש או נמצאות בשימוש חלקי בלבד, גאן סבור כי בעליהן ימהרו למכור אותן במקרה שיזהו סימנים ראשונים של ירידות מחירים, מה שייצור תגובת שרשרת הרסנית בשוק. ”זאת סכנה שאנחנו עוקבים אחריה בזהירות רבה כבר שנים כי אנחנו חוששים שהיא עלולה להביא לנחיתה קשה בשוק הנדל“ן, אפילו לקריסה שלו“, מסביר גאן בראיון בלעדי ל'כלכליסט'. ”ככל שהמחיר יורד, אתה רואה שיותר אנשים מציעים את הדירות שבבעלותם למכירה. המשמעות היא שיש מתאם שלילי בין מחיר הדירות למספר הדירות בשוק (ככל שהמחיר יורד יש יותר דירות בשוק - א"ד). בין 2013 ל־2015 ראינו בכ־15% מהערים בסין סיטואציה שבה המחירים ירדו ויותר אנשים העמידו דירות למכירה. למרבה המזל, המחיר חזר והתייצב. האמת שאנחנו לא לגמרי יודעים בוודאות מה יקרה אם הסיטואציה הזו תימשך ואנשים ייכנסו לפאניקה. במקרה כזה שטף הדירות שיוצעו למכירה עלול להכות בסין כמו שיטפון“.
סטטיסטיקה רגישה
גאן לי סומן מגיל צעיר כעילוי. כבר בגיל 15 הוא עזב את ביתו בצ'נגדו בדרום־מערב סין ועבר לבייג‘ינג כדי ללמוד ניהול מערכות מידע באוניברסיטת העילית צ‘ינחואה. בהמשך עבר גאן לארה“ב ללימודי תואר שני ודוקטורט בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם עבד תחת הכלכלן האמריקאי זוכה פרס נובל דניאל מקפאדן.
ב־2010 הוא ייסד את המרכז למחקר וסקרים על כלכלת משקי הבית של סין, אחד המיזמים הגרנדיוזיים ביותר שכלכלן וסטטיסטיקאי יכול לחלום עליהם. המרכז שולח מדי שנתיים כ־2,500 סטודנטים מאוניברסיטת סאות‘ווסטרן לתשאל משפחות ברחבי סין על מצבן הפיננסי. הסטודנטים, שישנים בחדרי מלון זולים, נושאים איתם טאבלט מתוצרת וואווי המכיל את השאלונים, מחשבון שיעזור למשפחות לחשב את ההכנסות וההוצאות, בקבוק מים ופנס כדי לנווט בלילה בעיירות וכפרים חשוכים ברחבי המדינה. הסטודנטים אפילו עוברים הכשרה בעזרה ראשונה למקרה שבו הנשאלים יחושו ברע במהלך הראיון. בסקר הרביעי במספר של המכון, שנערך ב-2017 ותוצאותיו פורסמו רשמית בדצמבר האחרון, תושאלו 40,011 משקי בית ב־29 מחוזות בסין. ”מדובר בסקר הלא ממשלתי הגדול ביותר בסין וכנראה גם בעולם“, אומר גאן. בזכות הסקר זכה גאן למוניטין של מי שחושף את הפינות האפלות בכלכלת הענק הסינית.
ב־2012 פרסם גאן את תוצאות הסקר הראשון, שנערך שנה קודם לכן, שמהן עלה כי אי־השוויון הכלכלי בסין הוא אחד הגבוהים בעולם. גאן חישב כי מדד ג‘יני לאי־שוויון בסין עומד על 0.61, גבוה מברוב מדינות העולם, למעט מספר מצומצם מאוד של מדינות באפריקה. ההערכה הרשמית עד אז היתה כי מדד ג‘יני בסין עומד על 0.4, בערך ברמה של ארה“ב וטורקיה (וגבוה במעט מרמתו בישראל, 0.35). ככל שהציון במדד ג‘יני גבוה יותר, כך אי־השוויון במדינה גדול יותר. לפי נתוני הסקר של גאן, 1% מהאוכלוסיה בסין מחזיק בשליש מההון, תוצאה בעייתית במיוחד במדינה שעדיין לא נטשה את הסוציאליזם כערך יסוד.
בסין סטטיסטיקה היא נושא רגיש, שנמצא בשליטה ממשלתית הדוקה. התוצאה הדרמטית איימה להביא את הפרויקט של גאן לסופו בטרם עת. בתוך 24 שעות מהפרסום הגיעו למכון נציגים מהלשכה הסינית לסטטיסטיקה ודרשו לקבל את הנתונים. גאן חשש כי המכון עומד להיסגר, אך לדבריו לאחר כמה ימים קיבל אישור כי לא נמצאו טעויות בנתונים שלו והוא יכול להמשיך לעבוד כרגיל. שנה אחר כך, ב־2013, כאשר כפריים חשדניים החרימו את המחשבים של כמה מהסטודנטים שלו, פקידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפילו סייעו לו לחלץ את הציוד. גאן, בכל מקרה, לא פרסם מאז עדכון על מדד ג‘יני.
אחת השאלות ששואלים הסטודנטים את המשפחות ברחבי סין היא כמה דירות יש ברשותן ואיזה שימוש נעשה בהן. כך נולד מדד הדירות הריקות במדינה, נתון שאף גורם רשמי בסין לא פרסם לפני כן. לפי גאן, שיעור הדירות הריקות הנוכחי באזורים העירוניים בסין (21.4%) עולה משמעותית על השיעור בכלכלות גדולות כמו גרמניה (8%), ארה“ב (12.9%), יפן (13.5%) וצרפת (16.8%). שתי מדינות שעדיין גבוהות מסין הן איטליה (22.7%) וספרד (28.3%). חלק מהזינוק במספר הדירות הריקות באיזורים העירוניים בשנים האחרונות מוסבר בכך שהאיזורים העירוניים עצמם גדלו. אבל בעיקרו, הוא תוצאה של שורה ארוכה של גורמים פיננסיים, תרבותיים והיסטוריים שיוצרים יחד את מה שאפשר בהחלט לכנות אובססיית הנדל“ן הסינית.
משקיעי הנדל"ן מקפיצים את השוק
בשנים האחרונות התמונות המבהילות של ערי הרפאים בסין, שכונות ענק חדשות שבנייתן הושלמה אך הן נותרו ריקות ונטושות, הפכו למוכרות בכל העולם. ברוב המקרים הדירות בערי הרפאים האלה עדיין נמצאות בבעלות היזמים, שלא מצליחים למכור אותן מסיבות שונות. אבל אלה לא הדירות שבהן עוסק המחקר של גאן. הוא מדבר על דירות שכבר נרכשו על ידי לקוחות, אך עומדות ריקות מסיבות שונות. והדירות האלה, שנקנו אבל נשארו ריקות, מהוות להערכתו סיכון גדול יותר לכלכלה הסינית מאשר ערי הרפאים, שזוכות למרב תשומת הלב בתקשורת המערבית.
 | |||
עם זאת, גאן רואה קשר עקיף בין שתי התופעות. ”מאחורי ערי הרפאים עומדות ממשלות מקומיות שהיו תלויות מאוד בהכנסות מנדל“ן ולכן מכרו הרבה אדמות ליזמים. היזמים בנו דירות על האדמות האלו אבל לא מצאו להן ביקוש. אותן ממשלות לחוצות בכסף גם מעודדות מתן יותר משכנתאות לאזרחים, מה שמוביל משפחות לקנות יותר דירות ומגדיל את מספר הדירות הריקות“.
הסיבה העיקרית שמסמן גאן לריבוי הדירות הריקות היא קניית דירות להשקעה. בשנים האחרונות רשמו מחירי הדירות בסין זינוק אדיר, שסיפק תשואה יוצאת דופן למשקיעים, גבוהה בהרבה מאשר כל אפיק השקעה אחר בסין. בבייג‘ינג, לדוגמה, דירות שנמכרו ב־2003 לפי תעריף של 4,000 יואן למ"ר (2,100 שקל) קפצו למחיר של מעל 60 אלף יואן למ"ר (32 אלף שקל) כיום. לפי ניתוח נתונים שביצעה סוכנות הידיעות בלומברג, בשנים 2017-2010 עלה מחיר דירה ממוצעת בשנג‘ן בדרום סין ב־180%, בבייג‘ינג ב־178% ובשנגחאי ב־135%. לשם השוואה, המחיר בסן פרנסיסקו עלה לאורך אותה התקופה ב־83%, בלונדון ב־71% ובטוקיו רק ב־17%. עיר הולדתו של גאן, צ'נגדו, ידועה באופי החביב של התושבים שיוחס בעבר לאורח החיים הרגוע ומחירי הדירות הסבירים. ”אבל בשלוש השנים האחרונות המחירים בצ‘נגדו כמעט הוכפלו, אז אפילו שם הדירות לא ממש זולות“, מתקן אותי גאן.
מאחורי הפופולריות של אפיק ההשקעה בנדל"ן מסתתרת, בין היתר, האמונה הרווחת בסין שלפיה הממשלה מסתמכת על הכנסה ממכירת קרקעות, ולכן לא תיתן למחירי הדירות לרדת לאורך זמן. אבל גם בממשלה סבורים שמדובר בבעיה. באוקטובר אשתקד יצא נשיא סין שי ג‘ינפינג לראשונה באופן פומבי נגד השימוש בנדל“ן כאפיק להשקעה. ”בתים נועדו למגורים ולא לספקולציה“, אמר שי.
הממשלות המקומיות בסין ניסו להילחם בשנים האחרונות נגד רכישת דירות מרובות להשקעה באמצעות שורת הגבלות כמו הגדלת המקדמה הדרושה לרכישת דירה נוספת ואיסור על רכישת דירה שנייה בעיר למי שאינם בעלי תעודת תושב. אולם משקיעי הנדל“ן הסינים המשיכו למצוא פרצות. כדי לאכוף את ההגבלות בערים הגדולות, הם עברו לרכוש דירות בערים קטנות יותר.
ספקולנטים סוציאליסטים
עודף הדירות הריקות הוא לא רק תוצאה של הרצון להשקיע בנכס משתלם, אלא גם של ההיסטוריה הסוציאליסטית הסינית. עד לאמצע העשור הקודם חברות וגופים ממשלתיים, או ”יחידות עבודה“ כפי שהן קרויות בז‘רגון הסיני הסוציאליסטי, עדיין חילקו דירות חינם או בתנאים נוחים מאוד לעובדים. גם היום החוק מחייב מעסיקים להפריש סכום בגובה 4% מהשכר של העובד לקרן לרכישת דירה, לצד עוד 4% שהעובד עצמו מפריש. ”זה חוק שלא נאכף בפועל. בעיקר חברות גדולות עם רווחים גבוהים יפרישו את הכסף הזה, כי הוא מוכר להן לניכוי מס", מסביר גאן. "אבל עובדים שכן מקבלים את קרן הדיור נוטים לקנות יותר בתים נוספים ולהשאיר אותם ריקים“.
פרברי טאנגשאן. "ממשלות מקומיות שתלויות בהכנסות מנדל“ן מכרו הרבה אדמות ליזמים" צילום: בלומברג
מעבר לסיבות הכלכליות, חשוב לזכור את החשיבות התרבותית העצומה המוקנית לבעלות על נדל“ן בסין, כבסיס לתחושת יציבות וביטחון. החשיבות הזו מתבטאת בשיעור הגבוה של משפחות במדינה החיות בבית בבעלותן. נכון ל־2017, כ־80.8% מהמשפחות הסיניות חיו בבית משלהן לעומת 59.1% בדרום קוריאה, 64.2% בארה“ב, 64.9% ביפן ו־73.6% בברזיל. רק בהודו (86.6%) ובסינגפור (90.7%) שיעור המשפחות הגרות בנכס משלהן היה גבוה יותר מאשר בסין. כשאני מספר לסינים כי בישראל מקובל שזוג צעיר מתחתן וגר בשכירות בהתחלה, הם מגיבים לרוב בתדהמה. מצב זה נראה להם כמו נקודת התחלה מאוד לא בטוחה ליחסים. גאן מצא כי "במקרה שיש בן מבוגר לא נשוי במשפחה, הסיכוי שהיא תחזיק בית נוסף ריק כהכנה לנישואים עולה".
אני יכול להבין למה קונים דירות נוספות, אבל למה לא להשכיר אותן?
”מחירי הדירות כל כך עלו בשנים האחרונות, עד שלמי שקונה דירות להשקעה ממש לא אכפת להשאיר אותן ריקות. בכל מקרה הערך שלהן זינק. היחס בין ערך הבית לתעריפי השכירות בסין הוא די נמוך, ושוק השכירות הסיני לא מפותח מספיק. אין הגנה לשני הצדדים, לבעלים ולשוכרים, כך שאנשים מפחדים להכניס מישהו לדירה שלהם. אנחנו רואים שככל שהבתים יותר יקרים, כך גדל הסיכוי שהם יישארו ריקים. זה נכון בעיקר לבתים בשווי של יותר מ־10 מיליון יואן (5.4 מיליון שקל), ששכר הדירה לא מצדיק להשכיר אותם. כמו כן, בערים גדולות בסין התחבורה לא טובה, ואם הבעל והאשה עובדים במקומות שונים בעיר, הם יגורו הרבה פעמים בשתי דירות במקביל. מבחינתנו, אחת הדירות האלו תמיד תיספר כריקה“.
איך מתמודדים עם המשקיעים
החששות של גאן מתגובת שרשרת בעקבות ירידת מחירי הדירות אינם היפותטיים. בעקבות ההאטה הכלכלית בסין בשנה האחרונה החלה להירשם גם עצירה בעליית מחירי הדירות, ולראשונה אחרי שנים אפילו ירידות מחירים. בחודשים ספטמבר־אוקטובר האחרונים, שנחשבים לעונת השיא בקניית הדירות בסין, נאלצו יזמים סינים להציע הנחות של עד 30% ולעתים אפילו להעניק רכב חינם במתנה כדי לעודד את המכירות המדשדשות. לפי הערכת צ'יינה אינטרנשיונל קפיטל קורפ (CICC), אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בסין, גם שנת 2019 תהיה ”שנה של מיתון“ בשוק הנדל“ן הסיני עם ירידה של 10% במחירים. הממשלות המקומיות ברחבי סין אפילו החלו לשחרר את המגבלות על שוק הנדל“ן בתגובה לשינוי המגמה.
בדיקה שערך גאן מצאה כי הדירות הריקות רגישות יותר לתסריט של ירידת מחירים. במקרה של ירידה של 5% במחירים, הערך של 12.7% מהדירות הריקות יירד מתחת למחיר המקורי ששולם עליהן לעומת 7.8% מהדירות הלא ריקות. במקרה של ירידה של 10% במחירים הערך של 14.5% מהדירות הריקות יהיה מתחת למחיר הקנייה לעומת 8.6% מהדירות המאוכלסות. "זה מכניס הרבה לחץ לשוק", אומר גאן. "בנוסף, צריך לזכור שברגע שדירה נמצאת בשימוש על ידי הבעלים או בהשכרה בחוזה למישהו אחר, הרבה יותר קשה להוציא את הדירה הזו למכירה מעכשיו לעכשיו. אנחנו חייבים שהדירות האלו יהיו בשימוש כדי למנוע מצב שבו כל הדירות ייכנסו לשוק בבת אחת“.
מאז שנות התשעים עולה ויורדת מעל סדר היום בסין האפשרות להטיל מס רכוש לאומי. בסין מוטל כיום מס על קנייה ומכירה של נכסים אבל לא על האחזקה בנדל“ן. בעבר התחייב שר האוצר הסיני כי חקיקה בנושא מס רכוש תסתיים ב־2019 והיישום יתחיל בהדרגה מ־2020. חוק כזה יעודד בעלי דירות ריקות למכור או לפחות להשכיר אותן, אבל גאן לא בטוח שהוא אכן ייכנס לתוקף בעתיד הנראה לעין. הוא מציע גרסה מעודנת יותר. ”במדינות כמו צרפת, קנדה ובריטניה מוטל מיסוי על מי שיש לו שתי דירות או יותר. אם יש לך דירה נוספת, לא משנה אם היא מושכרת או לא, אתה משלם מס לפי מה שהיית יכול לקבל משכירות“, מסביר גאן. ”אני חושב שמס כזה יכול להיות טוב עבור סין“.
סאב־פריים נוסח סין
מלבד הסכנה הגלומה בירידה במחירי הנדל“ן, יש לרכישת הדירות להשקעה עוד השפעה שלילית על הכלכלה הסינית: היא פוגעת בצריכה של משקי הבית ובעקיפין מחבלת בצמיחה. הכלכלה הסינית, צריך לזכור, נמצאת בשנים האחרונות במסלול של האטה מהירה. לפי הנתונים הרשמיים, ב־2018 התוצר הסיני צמח ב־6.6% - השיעור הנמוך ביותר מאז 1990. הממשלה הסינית מנסה להתמודד עם ההאטה בצמיחה באמצעות האצת הצריכה הפרטית, אבל בינתיים זה לא כל כך מצליח. הצרכן הסיני דווקא הופך ליותר ויותר חסכן.
נשיא סין שי ג'ינפינג. "בתים נועדו למגורים ולא לספקולציה" צילום: אי.אף.פי
לפי גאן, הצריכה הלא מספיקה בסין נובעת מכך ש־80% מהון משקי הבית מושקעים בדיור. בסינית נפוץ מאוד הכינוי ”פאנג־נו“, עבד למשכנתא, המתייחס למי שמחויב בהחזרי משכנתא גבוהים בכל חודש ולכן צורך את המינימום ההכרחי. העבדים למשכנתא הסינים ”מנסים לשבור מאית יואן לפעמיים וחצי“, הגרסה הסינית לביטוי ”לחסוך כל שקל“.
”לפי המחקרים שלנו, משפחות שמשלמות משכנתא מוציאות בממוצע 25% פחות ממשפחות אחרות עם אותה רמת הכנסה. למרות זאת, בגדול עד כה המשפחות היו מרוצות, כי ערך הבית שלהם רק המשיך וטיפס בשנים האחרונות“, אומר גאן, אבל מזכיר גם עוד גורם לצריכה הנמוכה: אי־השוויון הגבוה בסין. ”באופן טבעי, לעניים אין כסף לצרוך. תשלומי ההעברה הממשלתיים (כמו קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה - א“ד) נמוכים מאוד בסין. בניכוי הביטוח הלאומי, מדובר על 0.4% מהתוצר בסין לעומת 3.4% בארה“ב".
כמה אתה מודאג מרמת החובות של משקי הבית?
”אנחנו גילינו שבאופן כללי, הסינים הם לא אנשים שאוהבים ללוות כסף ולהיות בחובות. יוצאי הדופן הם סינים שנמצאים בשליש התחתון מבחינת ההכנסות, וקנו בית בשנים האחרונות. האנשים האלה נמצאים בחוב יוצא דופן. בגלל המשכנתא, החוב שלהם עומד על פי 10 מההכנסה השנתית שלהם. ממצא מעניין נוסף שלנו הוא שהם לווים חצי מהכסף, פי חמישה מההכנסה השנתית שלהם, מהבנק. את הסכום הזה אפשר לפרוס לשנים רבות וזה פחות בעייתי. אבל את החצי השני של הכסף הם לווים מקרובי משפחה וחברים, שדורשים מהם להחזיר אותו בתוך שנתיים בלבד. אלו הלוואות סאב־פריים
שמועדות לפיצוץ“.
מלחמת סחר? זה פתיר
לסיום השיחה אנחנו מתרחקים מנושא הנדל"ן והחוב. מעבר לצרות השוטפות מרחפת מעל הכלכלה הסיניתמלחמת הסחר עם ארה“ב, שעדיין לא הסתיימה. גאן סבור כי המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ אמנם לא משמעותיים עבור הכלכלה הסינית כשלעצמם, אך הם יוצרים אפקט של פחד, שבא לידי ביטוי בין השאר בקריסת הבורסה הסינית ב־2018. הסכם סחר, הוא מודה, נחוץ כרגע לסין הרבה יותר מאשר לארה“ב.
”הסחורות שסין מייצרת השתפרו מאוד בעשור האחרון, והן מתוחכמות בהרבה מאשר מה שמייצרות מדינות כמו מלזיה או וייטנאם. אלו סחורות שאי אפשר להחליף בקלות. לכן אני חושב שהחברות הסיניות יכולות להתמודד עם עלייה של 20% במכסים. הבעיה היא חוסר הוודאות המתלווה למכסים, המחשבה מה יבוא הלאה ואילו השלכות נוספות יהיו למלחמת הסחר“, אומר גאן. ”סחר החוץ מהווה 30% מהתוצר הסיני ולכן סין לא רוצה מלחמת סחר. אני חושב שחלק מהדרישות האמריקאיות מתייחסות לדברים שהגיע הזמן שסין תיקח ברצינות, כמו מלחמה בהפרות קניין רוחני. זה נושא שסין כבר מטפלת בו“.
אבל ארה"ב גם רוצה לראות את הטכנולוגיה הסינית נותרת מאחור.
”זה דבר מגוחך וכמובן שאי אפשר לאכוף דרישה כזו. אי אפשר להגיע להסכם על כאלו דברים. אם ארה“ב רוצה שסין תסבסד פחות טכנולוגיה, לדעתי סין יכולה להסכים. אם מדובר בטכנולוגיה טובה, השוק ישקיע בה בכל מקרה. יש דרכים אחרות לסייע לחברות טכנולוגיה, ובכינוס האחרון של הקונגרס הסיני הוחלט למשל להפחית את מס החברות. בכל מקרה, אני אופטימי לגבי הסיכוי להגיע להסכם. לדעתי, גם טראמפ רוצה בזה“.
