משרד האוצר בודק האם נרשמו חריגות שכר בקופת חולים כללית

משרד האוצר פתח בשימוע לקופת חולים כללית, במטרה לאתר חריגות שכר בקרב עובדי הקופה. הממונה על השכר, קובי בר נתן, העביר ל"כללית" מספר רב של שאלות במסגרת הליך שימוע, עליהן נדרשת קופת החולים להשיב. היקף חריגות השכר ייקבע בהתאם לתשובות.

סניף של קופ"ח כללית בנתניה צילום: יאיר שגיא

באוצר מציינים כי מדובר בהליך שאגף הממונה על השכר מבצע באופן שוטף מול הגופים המפוקחים השונים, אולם זו הפעם הראשונה שעושים זאת ב"כללית". לפי גורמים באוצר, ובהתאם לתשובות שיינתנו על ידי קופת החולים, ייתכן מצב קיצון בו יתגלו אלפי חריגות שכר. קופת החולים צפויה להשיב לאוצר במהלך החודש הבא, אז יבחנו באוצר את התשובות וייקבעו האם והיכן התבצעו חריגות.

השימוע הנוכחי מתבצע על רקע דוחות שפרסם החודש הממונה על השכר, מהם עולה כי שכרם של הרופאים בקופות החולים זינק מ-21.2 אלף שקל בחודש ב-2008 (לעומת שכר ממוצע של 12.3 אלף שקל במשק, ע.מ) ל-37.5 אלף שקל (לעומת 15.5 אלף שקל במשק) ב-2018. הפער בין הרופאים לכלל המשק צמח מ-72% ל-142% באותו עשור. שכרם הממוצע של רופאים בבתי החולים הממשלתיים, שפורסם בחודש שעבר, עומד על 34 אלף שקל בחודש.

עוד עולה מאותם דוחות, כי שיאן השכר הוא רופא מומחה בהדסה שמרוויח 253 אלף שקל בחודש. אחריו ממוקם רופא מומחה ברפואת עיניים בכללית. בכללית ציינו כי השכר הגבוה נובע מכך שהרופא עובד במשרה מלאה בשירות הציבורי, הן בקהילה והן בבית חולים בפריפריה. אחריו ברשימה ממוקם מנהל יחידה כירורגית, הנהנה משכר של 160 אלף שקל בחודש.

השכר הגבוה בקופות החולים ובבתי החולים נובע, בין היתר, מהמחסור הגובר ברופאים ובמומחים, שרק הולך ומחמיר עם השנים.