העליון הכריע: חברת השילוח פליינג קרגו תשלם 250 מיליון שקל מס
לאחר שהמחוזי קבע שהעסקה התמקדה במכירת מוניטין ולא במכירת מניות, הפך העליון את ההחלטה ועיקר הסכום הוא עבור הפעילות עצמה ולכן הועבר במסגרת העברת המניות ולכן עליה לשלם רבע מיליארד שקל
בית המשפט העליון בהרכב השופטים עופר גרוסקופף, נעם סולברג ויוסף אלרון, קיבל את ערעורה של רשות המסים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד לגבי עסקה בה נמכרה חברת השילוח הבינלאומי פליינג קרגו לקונצרן הבינלאומי דויטשה פוסט תמורת כחצי מיליארד שקל, וחייבה את החברה לשלם מס בהיקף של 250 מיליון שקל.
העליון קבע כי חלוקת התמורה הנכונה היא הפוכה, כלומר כ-12 מיליון שקל (שנקבעו על סמך שווי הזכות להשתמש במותג FC בלוגו) עבור מוניטין והיתרה, 437.8 מיליון שקל עבור מניות.
השאלה שהייתה על הפרק היא האם ניתן להפריד בין המוניטין לבין נכסי החברה. זאת מאחר והמוניטין נשאר בחברת האם במהלך השנים, ולכן נותר כמוניטין של חברת האם או שמע נטבע בחברת הבת ואז הוא מגולם בפועל במניות החברה שכבר נמכרו. כאשר ברקע גם עומדת השאלה האם בכלל ניתן לחשוב שמוניטין נותר בחברת אם (בחברה בכלל) אם היא כבר אינה עוסקת באותו תחום.
חברת השילוח פליינג קרגו צילום: אתר החברה
פליינג קרגו פועלת מאז 1982 בתחום השילוח הבינלאומי ובבלדרות. עם השנים הוקמו עוד חברות בנות בקבוצה. בשנת 2000, במסגרת שינוי מבני הקימה החברה חברת בת חדשה לה העבירה את הנכסים המשמשים לפעילות הבלדרות. במסגרת אותם נכסים המוניטין לא הוזכר.
7 שנים לאחר מכן במסגרת עסקה חדשה מכרה פליינג קרגו את מניות אותה חברת בת עם הנכסים בסכום של 8.9 מיליון שקל לחברת דויטשה פוסט. לאחר מכירת המניות, מכרה החברה את המוניטין של חברת פליינג קרגו לאותה חברת בת (שהיתה כבר בבעלות דויטשה פוסט) תמורת 437.8 מיליון שקל. פקיד שומה רמלה לא קיבל את ההפרדה שעשתה החברה וקבע כי התמורה הכוללת ניתנה עבור המניות בלבד.
"השינוי המבני לא נעשה לצורכי מס"
על כך ערערה החברה למחוזי. בבית המשפט מחוזי מרכז, זכתה פליינג קרגו. המחוזי קבע כי השינוי המבני שנעשה ב-2001 לא נעשה לצורכי מס, אלא נעשה מצורך עסקי וכן כי חברת אחזקות יכולה להחזיק במוניטין גם ללא כל פעילות יצרנית ובמקרה הזה קיבל את טענת החברה כי המוניטין נשאר אצל החברה הא (מאחר ולא היה אזכור למוניטין בעת מכירת הנכסים המקורית). על פסיקה זו ערער פקיד השומה לעליון בטענה כי המחוזי טעה וכי לא התמקד בפסק הדין בשאלות החשובות: איפה העסק, מהי הקבוצה? ובאיזה מוניטין מדובר? לטענתו, בחינת השומה העיקרית שהוציא, לצד בחינת השאלות הללו מביאים למסקנה כי יש למסות את ההסכם לפי מס רווחי הון בלבד.
שופטי העליון פסקו פה אחד כי פקיד השומה צודק ועיקר הסכום הוא עבור הפעילות עצמה ולכן הועבר במסגרת העברת המניות, ועל כך יש לשלם מס של 25% (כלומר תשלום של כ-110 מיליון שקל) במקום מס של כ-87 מיליון שקלכ-20 מיליון שק.
השופט גרוסקופף כתב: "ענייננו אינו בשאלה מהו הסכום שנכון היה מבחינה חשבונאית לרשום כ"מוניטין" בדו"ח כזה או אחר, אלא מהו הערך שסביר לייחס לזכות להמשיך לעשות שימוש במוניטין קבוצת פליינג קרגו. לעניין זה, הערך היחיד שניתן להפיקת מעבודת ה-PPA (חוות דעת של KPMG גרמניה שהוצגה לפקיד השומה על ידי החברה - ע"מ), ושהיה מקובל גם על נותני חוות הדעת, הוא ששווי זכות השימוש במותג "פליינג קרגו" (ובכלל זה המותג FC והלוגו) הוא 12.378 מיליון שקל בלבד. ערכים נוספים הקשורים למוניטין של קבוצת פליינג קרגו (להבדיל מפעילות השילוח הבינלאומי, על כל הכרוך בה) לא זוהו, ובוודאי שאינם יכולים להצדיק הכרה בכך ששווי מוניטין זה הגיע למעל ל-437 מיליון שקל".
החברה יוצגה על ידי עורכי הדין פנחס רובין ודניאל פסרמן. פקיד השומה רמלה ייוצג על ידי המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.
