רשות המסים לא תמיד מצליחה במאבקים מול תאגידי ענק ובעל הון
אחד המקרים הידועים הוא הדרישה של מס הכנסה לגבות 940 מיליון שקל מיורשיו של איש העסקים סמי עופר. מדובר בהליך שהסתיים, לפחות בינתיים, בתוצאה לא ממש מעודדת מבחינת משלמי המסים
06:4320.07.17
הפשרה בין רשות המסים ל־HPE היא בהחלט הישג של רשות המסים עבור קופת המדינה, אולם לא כל ניסיון לגבות מס אמת מתאגידים גדולים או מבעלי השליטה בהם הצליח.
אחד המקרים הידועים, שנחשפו בעקבות עתירת "כלכליסט", הוא הדרישה של מס הכנסה לגבות 940 מיליון שקל מיורשיו של איש העסקים סמי עופר - אשר חלש על אימפריה עסקית שכללה את כיל, בז"ן וצים - שנפטר ב־2011. מדובר בהליך שהסתיים, לפחות בינתיים, בתוצאה לא ממש מעודדת מבחינת משלמי המסים.
באותו מקרה, ובעקבות ערעור מס שהגיש מנהל העיזבון עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', הרשות התפשרה והסכימה למחוק את השומות שהתייחסו לשנים 2006-2010 וזאת בתמורה ל־107 אלף שקל בלבד. במסגרת ההסדר נקבע כי בית המשפט לא יכריע בשאלה המרכזית שרלבנטית לחבות המס של עיזבונו של עופר - מרכז חייו באותן שנים. מדובר בסוגיה משפטית שתשליך על הניסיון לגבות מהעיזבון מס מהשנה שבה נפטר עופר.
תכנון בוטה או לגיטימי
מקרה נוסף נחשף לאחרונה בפסק דין של השופט ד"ר אחיקם סטולר מבית המשפט המחוזי מרכז. הוא דחה את דרישת מס הכנסה לגבות מס בהיקף של כ־250 מיליון שקל, במסגרת העסקה שבה נמכר ב־2007 מותג התובלה והשילוח הגדול בישראל פליינג קרגו לקונצרן הבינלאומי דויטשה פוסט.
בפסק הדין שלו נדרש סטולר להכריע אם המכירה בוצעה במסגרת תכנון מס לגיטימי או "בוטה", כלשון פקיד השומה. בסופו של דבר, השופט קיבל את טענת החברה שלפיה העסקה היתה ממוקדת במכירת מוניטין ולא במכירת מניות, ולכן המוכרים - האחים דניאל ואברהם רייק - נדרשו לשלם מס נמוך משדרשה רשות המסים.
עידן עופר. השומות נמחקו בתמורה ל־107 אלף שקל צילום: בלומברג
עדיין לא גובים מפייסבוק
במקביל להליכים הפרטניים, הרשות מנסה לפעול בשדה הרגולטורי כדי לסתום פרצות מס שמנצלים תאגידים. כך, למשל, היא פרסמה בשנה שעברה חוזר לפיו תחל לגבות מס חברות מחברות הטכנולוגיה והאינטרנט הבינלאומיות שפועלות בישראל, כמו גוגל ופייסבוק. החוזר מהווה פרשנות של חוק מס הכנסה הקיים והוא אינו מהווה חקיקה חדשה. בשלב זה טרם נודע על חברת אינטרנט שנדרשה לשומת מס משמעותית בהמשך להוצאת החוזר.
לפי המצב החוקי הקיים, עוד בטרם יצא החוזר, הכנסות של חברות זרות משירותים שהן נותנות לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה רק אם הן הופקו בישראל. כשמדובר בחברה שמקום מושבה הוא מדינה זרה שלישראל יש עמה אמנת מס - החברה מחויבת לשלם מס חברות רק אם יש לה מוסד קבע משמעותי בישראל או סוכן בעל סמכות לחתום על חוזים. מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים פיזי קבוע, כמו למשל מפעל, מטה או משרדים בהיקף גדול. לישראל יש כיום אמנת מס עם 53 מדינות ברחבי העולם, בהן ארצות הברית, צרפת, בריטניה ואירלנד.
לפי החוזר שיצא בשנה שעברה, גם אם לחברה אין מרכז פיזי משמעותי בישראל אלא נוכחות דלה יותר - היא תאלץ לשלם מס חברות בישראל במידה שעיקר הפעילות שלה מתבצע דרך האינטרנט, אתרה מוצג גם בשפה העברית ונציגיה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע אודותיהם ובניהול קשרי לקוחות.
עם זאת, מאחר שלא מדובר בתיקון חקיקה אלא בפרשנות משפטית - סביר להניח שגם כאשר תוצא שומה לחברת אינטרנט הרשות תמצא עצמה בבית המשפט בשל ערעורים שיוגשו.
