המערכה על עתיד תעשיית הגיימינג: מי תהיה הנטפליקס של משחקי המחשב

אם להאמין להצהרות של חברות כגוגל ומיקרוסופט, ההבטחה לשירותי הזרמת משחקים שמייתרת את הצורך ברכישת קונסולה או מחשב יקרים צפויה השנה סוף כל סוף להתגשם. השבוע חשפה גוגל את מיזם הגיימינג המסתורי שעליו עבדה בשנים האחרונות, שזכה לשם סטאדיה (Stadia), ומתיימר לאפשר הזרמה של משחקי וידיאו באיכות גבוהה למכשירים שמריצים דפדפן כרום.

משמעות הדבר היא שגוגל תוכל להזרים ללקוחות סטאדיה משחקים למכשירים כמו סמארטפונים, טאבלטים, מחשבים אישיים ואפילו טלוויזיות עם כרומקאסט, באותה קלות שנטפליקס וספוטיפיי מזרימות אליהם תוכני וידיאו ומוזיקה. כל זאת בלי צורך להוציא מאות ולעתים אלפי דולרים על פלייסטיישן, אקסבוקס או מחשב גיימינג.

חשיפת שירות הגיימינג של גוגל, השבוע. כל מה שצריך זה דפדפן כרום ואת בקר המשחק של גוגל צילום: Justin Sullivan

שבוע לפני החשיפה הצפויה ניסתה מיקרוסופט לקלקל מעט את החגיגה והדגימה לעיתונאים את שירות הזרמת המשחקים שלה המכונה xCloud. סרטון שהפיצה החברה חשף הדגמה ראשונה של הזרמת משחק מירוצים מסדרת Forza משרתי הענן של מיקרוסופט אל סמארטפון אנדרואיד, ובאיכות של קונסולת אקסבוקס. במקביל, חנות המשחקים המקוונת הגדולה בעולם סטים (Steam) הפתיעה וחשפה עדכון תוכנה שמאפשר ללקוחותיה להזרים משחקים מהמחשב הביתי שלהם למכשירים אחרים באמצעות האינטרנט. לבדו, כל אחד ממהלכים האלו הוא בחזקת צעד קטן, אך במשולב הם מעידים ששוק הגיימינג עומד על סיפה של מהפכה.

אלו לא החברות היחידות שמנסות להפוך כבר ב־2019 את חזון הגיימינג בסטרימינג למציאות. סוני, נינטנדו ואנבידיה כבר מפעילות שירותים מוגבלים להזרמת משחקים, וענקית התקשורת ורייזון צפויה להשיק השנה שירות משלה בשיתוף אנבידיה. לפי דיווחים, גם הענקיות אמזון ואפל עושות את צעדיהן בתחום, שצפוי להפוך בקרוב לאחד החמים בעולם בטכנולוגיה.

שוק הגיימינג רותח

מה מעניק לגל הנוכחי את התחושה שהפעם, בניגוד לנסיונות קודמים, זה אכן יקרה? קודם כל כי נראה שהטכנולוגיה סוף־סוף הבשילה. העברת משחקים בסטרימינג באיכות גבוהה כמו של קונסולה ביתית, וללא עיכובים ולאגים שמתסכלים את השחקנים, דורשת חיבורי תקשורת מהירים ויציבים ותשתית מחשבים חזקה שמריצה את המשחקים מרחוק.

ברוב העולם המערבי פרוסות היום תשתיות אינטרנט מהיר מבוססות כבלים או סיבים אופטיים. בשנה־שנתיים הקרובות צפויה להצטרף אליהן גם טכנולוגיית הדור החמישי בסלולר (5G), שתאפשר הזרמת משחקים גם מחוץ לבית למכשירים ניידים כסמארטפונים וטאבלטים. החלק השני במשוואה הוא תשתית המחשבים החזקה. לא במקרה החברות שמובילות את ההסתערות על תחום המשחקים בסטרימינג הן מובילות מחשוב הענן מיקרוסופט וגוגל ולפי דיווחים גם אמזון.

אך נוסף להיתכנות הטכנולוגיות יש גם סיבה בסיסית הרבה יותר: כסף. חברת המחקר IDC העריכה את הכנסות שוק הגיימינג ב־2018 ב־136 מיליארד דולר ואת הצמיחה שלו ב־15% בשנה. מספרים אלו מראים כי תעשיית הגיימינג הותירה מזמן את אולפני הקולנוע מאחור. לפי נתוני ה־MPAA, תעשיית הקולנוע האמריקאית הכניסה ב־2016 סכום כולל של 49 מיליארד דולר, בשעה שהכנסות תעשיית הגיימינג בשנה זו היו 101 מיליארד דולר.

נוסף על כך, תחזית של חברת המחקר לתחום הגיימינג newzoo מאפריל האחרון העריכה שמכירות המשחקים לסמארטפונים וטאבלטים — שכבר מהוות יותר מ־50% מהכנסות התחום — יצמחו ב־2018 ב־25%. כשמשווים זאת לשיעורי צמיחה חד־ספרתיים למשחקים ל־PC ולקונסולות, די ברור למה בגוגל סבורים שההשקעה בהזרמת משחקים למכשירים ניידים משתלמת.

שוק שעוד לא קיים וכבר מתפוצץ ממתחרים

סטאדיה של גוגל אינו מהפכני טכנולוגית, ומשכפל נסיונות רבים בעשור האחרון להציע שירות דומה. אך נראה שגוגל הציגה יכולות שעד כה מתחרותיה בתחום לא הצליחו להגיע אליהן. החברה מבטיחה חוויית משחק ברמה של קונסולות הדור הנוכחי כמו האקסבוקס וואן והפלייסטיישן 4, כולל תמיכה ברזולוציות 4K ואפילו 8K.

השירות שלה יופעל דרך בקר משחק (Gamepad) ייעודי שהחברה תשווק, ודומה מאד לשלטי האקסוקס הלבנים של מיקרוסופט. שילובו של סטאדיה בעולם השירותים של גוגל מומחש באמצעות שני כפתורים ייעודים, שמאפשרים להזרים את המשחק ישירות ליוטיוב ולהפעיל את הסייענית הקולית גוגל אסיסטנט.

הבקר של Stadia צילום : צילום מסך

נוסף לגוגל ולמיקרוסופט שנושפת בעורפה, הענקית השלישית שצפויה להיכנס לתחום הזרמת המשחקים היא כאמור אמזון. לפי דיווח של אתר The Information מינואר האחרון, החברה כבר החלה לגשש בקרב מפיצות ומפיקות משחקים כדי להשיג תכנים בבלעדיות או בראשוניות לשירות הזרמת המשחקים שהיא מפתחת.

אמזון עשויה ליהנות מיתרונות בתחום שאין למתחרותיה, דווקא בגלל שעד כה היא נעדרה מהתחרות בשוק מערכות ההפעלה. מיקרוסופט, שפעילה בתחום קונסולות המשחקים עם אקסבוקס, תתקשה להגיע לקונסולות הפלייסטיישן של סוני או הסוויץ' של נינטנדו. גוגל, שממנפת את פופולריות מכשירי אנדרואיד לטובת סטאדיה, עשויה להיתקל בקשיים בהחדרת השירות למכשירים של אפל.

אמזון לעומתן לא מהווה מתחרה ישירה לאף אחת מהשחקניות בתחום, ואפילו נהנית מיתרון מסוים בתחום הגיימינג הודות לאחזקתה באתר טוויץ', שמהווה ערוץ פופולרי לשידור ולצפייה בתכנים בתחום הגיימינג.

שחקנית נוספת שלפי שמועות מפתחת שירות סטרימינג היא אפל. דיווח של אתר Cheddar — שחשף בשעתו שפייסבוק מפתחת רמקול חכם — אף הוא מינואר האחרון, טען שהחברה מתכננת שירות מבוסס מנויים למשחקי מחשב. עם זאת, אפל כבר פעילה בתחום המשחקים שכן מכשירי האייפון, אייפד ואפילו מזרימי המדיה שלה מהווים פלטפורמה להרצת משחקים. כך ש"שירות מבוססת מנויים למשחקים" עשוי להיות בעל משמעויות שונות.

נינטנדו, שם ותיק ומוכר בעולם המשחקים, אמנם חזרה לעצמה הודות לקונסולת הסוויץ' הפופולרית, אך תוכניותיה לתחום הגיימינג בסטרימינג פחות ברורות. בספטמבר האחרון החברה השיקה שירות להזרמת משחקים, אך זה מוגבל מאוד וזמין רק למשתמשי הקונסולות שלה. כרגע הוא מציע רק כותרים ישנים מימי קונסולת ה־NES הוותיקה והיא עתידה לצרף לו משחקים מימי הסופר־נינטנדו.

ההכנסות האפשריות משירות הזרמת משחקים קורצות לא רק לחברות הטכנולוגיה. ספקית התקשורת האמריקאית ורייזון עומלת גם היא על פיתוח שירות משלה בשיתוף מפתחת המעבדים והמאיצים הגרפיים אנבידיה. בשלב זה השירות מבוסס על קונסולת המשחקים שילד של אנבידיה, ומזרים אליה 135 כותרים, כולל משחקים פופולריים במיוחד כמו Far Cry 5, פורטנייט, פיפ"א 2018 ו־Red Dead Redemption 2.

אלא שהבעיות בשירות של ורייזון ואנבידיה מעידות על המורכבות שבתחום: בשלב זה אי אפשר לשמור התקדמות במהלך המשחקים והביצועים הגרפיים לוקים בחסר. ככל הנראה ביצועי השירות ישתפרו עם הפעלתו על גבי תשתית 5G, אך מהלך זה ידרוש עוד זמן. הצורך בקונסולות ייעודיות של אנבידיה הוא לכשעצמו מגבלה לא קטנה, שכן מדובר בהתקן מיושן יחסית שלא זכה לאימוץ בשוק.

דמויות מהמשחק פורטנייט. מתקרבים למיינסטרים צילום: Fortnite

כלכלת עולם המשחקים תידרש להתאים את עצמה

בשלב זה נראה שהשירותים העיקריים שעשויים להילחם על ארנקם של הגיימרים, צעירים ומבוגרים כאחד, יהיו אלו של גוגל ומיקרוסופט, ואולי גם סוני, אם תיקח את שירות Playstation Now המקרטע ותשקם אותו. אף ש־Now לא מצליח לעורר יותר מדי באזז בתחום, הכותרים הבלעדיים שברשותה של סוני עשויים לשמש אותה היטב בקרב על נפשות המשתמשים.

אם שירותי הזרמת המשחקים יגשימו את ההבטחות ויצליחו למשוך גם את המשתמשים, הם צפויים להאיץ את השינוי במודל ההכנסות של תעשיית הגיימינג והאולפנים הגדולים הפועלים בה. משחקי המובייל, שמובילים בשנים האחרונות את הכנסות התחום, מבוססים לרוב על מודל ה־Freemium: הפצת משחק בחינם ועשיית כסף ממכירת תוכן נלווה כאביזרים וכלי נשק בעולם המשחק. מודל זה זלג בהתמדה גם למשחקי ה־PC, כפי שמראה הסנסציה ששמה פורטנייט.

אך המשחקים הגדולים, אלו שמפותחים לקונסולות ומחשבים אישיים, עדיין פועלים בעיקר במודל מיושן של מכירת משחק בודד למשתמש במחיר גבוה יחסית של כ־60 דולר. מחירים אלו שולחים גיימרים רבים להמתין לירידת מחירי המשחקים או להורדות פיראטיות בלתי חוקיות. ואף שמשחקי המובייל משנים את פני התעשייה, כוחם של הכותרים הגדולים והמושקעים עדיין במותניהם. לפי חברת המחקר NPD, עם המשחקים שהשיאו את התרומה הגדולה ביותר להכנסות התעשייה במחצית הראשונה של 2018 נמנים: פורטנייט, PlayerUnknown's Battlegrounds ו־Roblox שזמינים גם למובייל וגם לקונסולות ומחשבים אישיים; משחק המובייל קנדי קראש; והכותרים God of War ו־Far Cry 5, הזמינים רק לקונסולות ו־PC.

המעבר לשירותי סטרימינג עשוי לאפשר או לאלץ אימוץ של מודל עסקי חדש מבוסס מנוי חודשי, שמפתחי המשחקים יצטרכו להתרגל אליו. לא ברור איך הוא ישפיע על המשחקים החדשים שיגיעו למשתמשים. מה שבטוח, הולך להיות מעניין.