טענה לניגוד עניינים: "השופטת הסתירה קשר למארגני יונייטד שרונה"

הליך המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינה של קבוצת הרכישה יונייטד שרונה מעלה סימני שאלה בנוגע להתנהלות השופטת שדנה בתיק עידית ברקוביץ'. לטענת קבוצה של כ־24 רוכשים, המצויה בהליכים נגד החברה המארגנת מינהל מגורים ונציגות הרוכשים, נמנעה השופטת מלחשוף בפניהם ניגוד עניינים שבו היא נתונה. כעת הקבוצה דורשת מהמחוזי לפסול את ברקוביץ' ואת החלטותיה שכבר התקבלו בתיק.

השופטת עידית ברקוביץ'. "מנהל מגורים אינה צד לתיק, ומשכך אין מניעות" צילום: אתר בתי המשפט

ניגוד העניינים התגלה בהליך משפטי מקביל: השופטת פסלה את עצמה מדיון בתביעה של זוג רוכשים בפרויקט נגד החברה המארגנת ונגד נציגות הרוכשים — בנימוק של "מניעות", המצביע על קשר שלה או של בן משפחה מקרבה ראשונה לאחד מהצדדים. בעקבות זאת דרשה הקבוצה התובעת, באמצעות עו"ד איתי לסקי, ממשרד פיטרו־לסקי ושות', כי השופטת תחשוף את מהות ניגוד העניינים שבו היא נתונה. השופטת סירבה לכך, אף שהחוק מחייב אותה לעשות כן. בעקבות זאת דורשת כעת הקבוצה מבית המשפט לפסול את מינויה בתיק. רק בעקבות פניית "כלכליסט" לדוברות בתי המשפט, התקבלה התשובה כי בתה של השופטת רכשה ב־2012 דירה בפתח תקווה במסגרת קבוצת רכישה שאורגנה על ידי מנהל מגורים. הדירה נמסרה לפני כשלוש שנים. ב־17 בפברואר פסלה עצמה ברקוביץ' מלדון בתיק זה של בורנשטיין, המיוצגים על ידי עו"ד יורי נחושתן.

במרץ 2016 זכתה קבוצת הרכישה יונייטד שרונה של מינהל מגורים במכרז רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור קרקעות רשות השידור במתחם שרונה בתל אביב עבור סכום שיא 1.24 מיליארד שקל. הקרקע, בשטח 9 דונמים, כוללת זכויות בנייה ל־324 דירות, 8,000 מ"ר שטחי משרדים ו־2,300 מ"ר של מסחר. זמן קצר לאחר הזכייה במכרז החלו חברי הקבוצה להבין כי המחדלים בהקמת הקבוצה החלו כבר בשלב ההצעה למכרז, ולא יתאפשר לסיים את הפרויקט בתקציב שהוצג לחברים.

המחדל הכספי וטענות לכשלים נוספים הובילו כ־24 מחברי הקבוצה לפרוש מהפרויקט בטענה כי החוזה הופר, ואף החלו להגישו תביעות בסכום כולל של 40 מיליון שקל נגד מינהל מגורים, שבבעלות מוטי פלד, יאיר מורט ושלמה ונטורה, ונגד משרד עורכי הדין זהבי בלאו ושות', שליווה את הקמת הקבוצה. תיק זה נדון בפני השופט נפתלי שילה. כשנתיים לאחר הגשת התביעה הגישה נציגות כלל הרוכשים תביעה נגד הפורשים בטענה כי הם המפרים את ההסכם, ותיק זה הגיע לטיפולה של ברקוביץ'.

מתחם פרויקט יונייטד שרונה. תביעות נגד המארגנת ותביעות הדדיות בין קבוצת הפורשים ונציגות הרוכשים צילום: אוראל כהן

עו"ד לסקי, המייצג את הפורשים, ביקש לאחד את שני התיקים להליך אחד, ולצרף את הנציגות כצד בתביעה שהגישו הפורשים נגד מינהל מגורים. בקשתו נדחתה על ידי השופטת ברקוביץ', שכתבה בהחלטתה: "על פני הדברים נראה כי בירור המחלוקות בין חברי הקבוצה, ובכלל כך שאלת חובותיהם וזכויותיהם בהתאם להסכם השיתוף, אינו כרוך בבירור המחלוקות נגד המארגנים והיועצים". ב־30 בינואר הורתה להעביר לבוררות את התביעות ההדדיות בין נציגות הרוכשים והפורשים, גם זאת בניגוד לעמדת קבוצת הפורשים.

דוברות בתי המשפט: "בתיק הזוג בורנשטיין קבעה השופטת מתוך זהירות יתרה כי היא מנועה מלדון בתיק, משום שבתה רכשה ב־2012 דירה במסגרת קבוצת רכישה שאורגנה על ידי מנהל מגורים ישראל שהיא צד בתיק. בתיק הנציגות מול קבוצת הפורשים, מנהל מגורים אינה צד לתיק, ומשכך אין מניעות".

לאור הנתונים החדשים תיקן עו"ד לסקי את בקשת הפסילה שהוגש לבית המשפט, ובה טען כי גם בעלי עניין בתוצאות ההליך יש להגדיר כצד מהותי לעניין דיני המניעות והפסלות: "היה על המותב לפסול את עצמו גם בתיק דנן, הואיל ומנהל מגורים היא צד מהותי לתיק דנן, ויש לה עניין מובהק ורב בתוצאתו, שגם משרתת את עניינה של מינהל מגורים. מינהל מגורים מפיקה תועלת ממשית, מהותית ודיונית מפסק דינו של בית המשפט".