יש לי גלידה באורז: המוצ'י הגיע לארץ

ישראלים אוהבים אוכל יפני. זה לא חדש. אבל בעוד הסושי כבש את מחוזותינו משכבר הימים ואחיו הראמן כבר חזק פה כמה שנים, הקינוחים היפניים הם עדיין לא עניין שבשגרה כאן.

מוצ'י, קינוח יפני מסורתי, מנסה לתפוס כעת את משבצת הלהיט התורן, ועד כה הולך לו לא רע בכלל. "זה קינוח שונה ממה שמכירים בארץ. הוא לא מתוק מאוד והמרקמים שלו מיוחדים, וגם הגודל: יחידה אחת ממנו מתאימה למי שרוצה משהו מתוק ולא מנת קינוח סטנדרטית", מספרות בקי (27) ואתי (52) כהן, בעלות המותג אוקידאקי. 

מוצ'י. יימכר השבוע בפסטיבל יצרני הממתקים בשוק הנמל צילום: עמית שעל

מוצ'י הוא למעשה בצק אורז דביק שממולא בגלידה. הקינוח המסורתי מוגש עם מילוי דמוי משחה, אבל בגרסה הפופולרית בארה"ב תופסת הגלידה את מקומו בהצלחה. זה תהליך קשה כי מדובר בבצק שיש לו מצב רוח", אומרת בקי. "גם ההכנה עצמה מסובכת", מוסיפה בקי, שאחראית למתכון: "מבשלים את קמח האורז עם סוכר ומים ויוצרים ממנו בצק דביק מאוד. ואז צריך להכניס את הגלידה מהר כדי שלא תימס, לעטוף אותה בבצק ולהקפיא".

השבוע (13–14 במרץ) ישתתפו השתיים בפסטיבל יצרני הממתקים בשוק הנמל בתל אביב, שבו יציגו וימכרו את מרכולתם יצרני ממתקים בוטיקיים, ארטיזנליים ומיוחדים. לצד המוצ'י של אוקידאקי (שיימכר בשוק ב־12 שקל ליחידה) אפשר יהיה למצוא במקום ענני מרשמלו, מרמלדות מיוחדות, מרנגים ועוד.

"אנשים שפוגשים אותנו מופתעים שאנחנו אלה שעומדות מאחורי המוצ'י, ולא יפנים", מספרות השתיים, שהקשר בינן לבין הקינוח מקרי בהחלט. בקי ואתי הן בכלל עולות חדשות מוונצואלה, שהגיעו לישראל לפני שלוש שנים בעקבות המצב הקשה במדינתן. בקי, אדריכלית במקצועה, הגיעה לכאן במסגרת משלחת של "תגלית" ונשארה כדי להתמחות בארץ; אתי, שנשואה לאביה של בקי, עלתה עמו בעקבותיה כשהמצב בוונצואלה החל להחריף. "היינו צריכים לעזוב הכל", מספרת אתי. "סגרנו את העסקים שם ולא ידענו מה נעשה בישראל". "בכל יום אחרי ההתמחות הייתי יושבת איתם כדי לחשוב מה לעשות", מספרת בקי, "עד שיום אחד אבא שלי הציע שנכין גלידת תה ירוק".

אתי (מימין) ובקי כהן, בעלות מותג המוצ'י אוקידאקי. "תהליך הכנה מורכב עם בצק שיש לו מצב רוח" צילום: עמית שעל

בשלב הראשון פיתחה אתי גלידה בטעמים כמו מאצ'ה, יסמין, שעועית אדומה וגינג'ר, והשתיים לקחו אותה למסעדות אסייתיות בארץ. "התגובות לא היו טובות", היא מספרת. "לא מכרנו אפילו קופסה אחת, ואנשים ממש ירקו את הגלידה".

אחרי הכישלון הגורף, החליטו השתיים לתת סיכוי למוצ'י, ובמשך כארבעה חודשים הן הכינו אותו בבית, כשאת הגלידה (בטעמי מנגו, מאצ'ה, קוקוס, תות, שוקולד ועוד) הן קונות ממפעל בוטיקי במרכז הארץ.

כך הן החלו למכור אותו לכמה מסעדות בתל אביב כמו אוקינאווה ומון סושי, ובספטמבר האחרון אף פתחו מפעל באבן יהודה. "נדרשו לנו שמונה חודשים להקים אותו. היינו צריכות להתאים את המתכונים לפס הייצור החדש. נכון לעכשיו אנחנו מייצרות כאלף יחידות מוצ'י בשבוע (שמאז נוספו לו טעמים כמו פיסטוק, תפוז, חלבה ושומשום שחור, והוא גם נטול גלוטן) ל־12 מסעדות(הירו, TYO, טורי). לצרכנים פרטיים הן מוכרות רק בפסטיבלים, ובמקביל השיקו אתר, חשבונות פייסבוק ואינסטגרם. "אנחנו מקבלות המון פניות מלקוחות פרטיים, אבל נוכל להגיע אליהם רק אחרי שהעסק יגדל ויתבסס".