באיירן וליברפול מציגות: "הדרבי" של גרמניה
יורגן קלופ היה מועמד להצטרף לבאיירן מינכן לפני כעשור, אך זה לא קרה וכיום הוא בליברפול, שם הנחיל שיטה גרמנית שמובילה את המועדון האנגלי לפסגת הכדורגל האירופי. האם באיירן מינכן, שניסתה לאמץ את הכדורגל ההולנדי והספרדי, מצאה את המאמן שיטמיע בה את השיטה הגרמנית שהיא רצתה אז? המשחק ביום רביעי עשוי להבהיר אם זה קרה
ב-9 בינואר 2008, יורגן קלופ היה במחנה האימונים השנתי של מיינץ בקוסטה באיינה שבספרד. הוא ישב ליד המנהל הספורטיבי כריסטיאן היידל ואז קיבל טלפון מפתיע. היידל סיפר לרפאל הוניגשטיין, שכתב את הספר Bring The Noise על יורגן קלופ: "הוא התיישר בכיסא כמו ילד טוב ואמר 'יא יא' למי שהיה בצד השני של הקו". מי שהיה בצד השני היה האיש החזק ביותר בכדורגל הגרמני, אולי הנס. באיירן חיפשה מאמן שיחליף את אוטמר היצטפלד וקלופ, שעשה עבודה מצוינת במיינץ, היה מועמד.
- תקופת מעבר בבאיירן. האם יש סיכוי לאלופה חדשה בגרמניה?
- מי את באיירן מינכן?
- באיירן מינכן מציגה: הכנסות שיא אבל ירידה ברווחים
"אמרתי לו שהוא חייב ללכת על זה", אמר היידל. יומיים לאחר מכן, אולי הנס התקשר שוב לקלופ ואמר שהמועדון בחר "ביורגן האחר" - יורגן קלינסמן. לפי היידל, "קלופ לא היה מודה בזה, אבל הוא נפגע". לבאיירן, לפי היידל, "לא היו את הביצים" לקחת את קלופ הלא מוכר יחסית. קרל היינץ רומינגה, המנכ"ל של באיירן מינכן, התנגד למינויו של קלופ. הוא לא חשב שהוא מנוסה מספיק. קלינסמן, לשעבר מאמן נבחרת גרמניה שהיה אחראי לרנסנס שלה במונדיאל 2006 והבטיח להביא עימו לבאיירן קונספטים ניו איינג' משונים כגון פנג שואי, היה מוכר הרבה יותר מקלופ. מפורסם הרבה יותר. ובבאיירן האמינו שזה מספיק כדי שקלינסמן יעשה לבאיירן מה שעשה לנבחרת גרמניה: יהפוך אותה להתקפית ומחדשת ולא פחות חשוב: גרמנית.
קובאץ' וקלופ. היה יכול להיות אחרת צילום: רויטרס קלינסמן לא שרד יותר מחצי עונה בבאיירן, שהחליפה אותו בידיים בטוחות ושמרניות של מאמנים ותיקים יותר. קלופ, בינתיים, הביא את מהפכת הגגנפרסינג לדורטמונד וזכה עמה בשתי אליפויות על חשבון באיירן. אז נחת עימה באי הבריטי והפך את ליברפול למועמדת לאליפות. בין לבין זרם הרבה מאוד דם רע בין קלופ לבאיירן על רקע התחרות בינה לבין דורטמונד שלו. זה לא שבאיירן לא שקלה שוב לנסות את קלופ אצלה, אבל התזמון אף פעם לא היה נכון מבחינתו או מבחינתה. והיום גם במועדון מודים שייתכן מאוד שלפני עשור הם פספסו את ההזדמנות שלה למצוא את סגנון הכדורגל שהכי מתאים לאימפריה הבווארית בגלל שלא היה לה את הביצים למנות מהפכן.
הסגנון חשוב
סגנון כדורגל זה בהחלט משהו שהעסיק את הבאוורים. "עד 2008 באיירן שיחקה 4-1-4-1 או 4-4-2. הרעיונות והעקרונות הטקטיים היו מאוד גרמניים", הסביר לפני מספר שנים פול ברייטנר, כוכבה לשעבר של באיירן מינכן. "אבל אחרי הגעתו של לואי ואן חאל ב־2009 המועדון נכנס למאה ה־21 מבחינה טקטית. רק הישגים לא מספיקים מבחינת הקהל והמפרסמים, צריך סגנון מיוחד לך וידענו שסגנון שמבוסס על מסירות, שינוי העמדות, שהכדורגל שנראה כמו כדורסל, זה הסגנון שאנחנו רוצים".
קרל היינץ רומינגה, יו"ר המועדון, תמיד ידע שהוא רוצה קבוצה עם זהות ברורה שתאפשר למועדון "למסד" את הדומיננטיות שלו גם עם כדורגל בלתי נשכח. "המותג של באיירן לא יכול להיות קשור אך ורק למאמץ, אומץ, כוח וניצחון", כתב מרטי פרנאומי בספרו על העונה הראשונה של פפ גווארדיולה בגרמניה. "הם רצו יותר מזה, ולכן פפ גווארדיולה הוא המאמן שנבחר ב-2013 לעשות זאת".
ההצלחה של פפ גווארדיולה בזירה המקומית לא תורגמה לדומיננטיות באירופה או לחיבור חזק במיוחד עם האוהדים, ואחרי עזיבתו גם קרלו אנצ'לוטי לא מצא את הסגנון הטקטי או את הסגנון הניהולי שמתאים לגרמנים (שחקנים התלוננו שהוא לא מספיק אינטנסיבי). בגרמניה התחילו לדבר על כך שבאיירן מינכן צריכה לעבור הליך "גרמניזציה". שכל הסגנון הספרדי וההולנדי הזה שניסו להטמיע בקבוצה במשך עשור פשוט לא החזיר את באיירן לפסגת הכדורגל האירופי כמו שעשה המאמן הגרמני הוותיק, יופ היינקס, שהכי התאים, תרבותית, לכדורגל הרצוי במינכן.
חסן סליהמיצ'יץ' המנהל הספורטיבי של באיירן מינכן מצד ימין ו ניקו קובאץ' מאמן באיירן מינכן. השחקנים מתחברים? צילום: גטי אימג'ס ניקו אורוות
ניקו קובאץ' מאמין בכדורגל קבוצתי, קולקטיבי, ממושמע; לא תלוי יכולות טכניות אינדיבדואליות אלא בתנועה מסונכרנת של השחקנים. הוא מקבל החלטות על סמך נתונים של SAP ומאמין במשמעת ברזל - כולל איסור מוחלט על סלולריים באזור הקבוצה ("אם אנחנו אוכלים ביחד השחקנים צריכים לדבר אחד עם השני, לא לשחק עם הפלאפונים שלהם"). מנגד, הוא גם מאמין באימונים אינדיבדואליים לשחקנים, והרכבת תוכנית אימונים ספציפית לכל אחד מהם. נראה שלמרות תחילת העונה הגרועה של הקבוצה, השחקנים מבינים את קובאץ' הרבה יותר טוב עכשיו, מכבדים אותו ואת הכדורגל שלו - ואף מחבבים אותו. הוא יליד גרמניה והתחנך בכדורגל הגרמני - ומבין את הצורך בסגנון "גרמני". גם חסן סליהמיצ'יץ', המנהל הספורטיבי שקיבל את המנדט לבנות את באיירן מינכן מחדש, מבין מה זה הכדורגל הגרמני. הוא הגיע לגרמניה בגיל 15 כפליט מיוגוסלביה לשעבר והתחנך על ברכיי הכדורגל הגרמני - בעיקר בהמבורג באיירן מינכן.
סליהמיצ'יץ' שוקד בחודשים האחרונים על בניית קבוצה הרבה יותר צעירה ואתלטית שתתאים יותר לכדורגל שקובאץ' רוצה לראות - כדורגל של לחץ קולקטיבי, שחקנים קדמיים מהירים ואתלטיים והתקדמות לעבר השער בעיקר דרך האגפים. המועדון גם משקיע יותר באקדמיה וביצירת יותר שחקנים גרמנים צעירים שמותאמים לסגנון שבאיירן רוצה לעצמה: לוחץ, דומיננטי, ישיר וגרמני. נראה שההיררכיה של באיירן שמה את כל משקלה מאחוריי הצוות סליהמיצ'יץ'-קובאץ'. הם מאמינים בדרך שהשניים סוללים לכיוון סגנון באיירני מובהק ודומיננטי.
כמו הסינים?
ב-2013 באיירן מינכן זכתה באליפות אירופה לאחר שהשתמשה בשיטה שיורגן קלופ עזר לפתח במיינץ ובדורטמונד, שיטה שפותחה בעיקר במועדונים הקטנים של גרמניה - ה"גגנפרסינג" המפורסם. היא עשתה את זה הרבה יותר טוב מכל קבוצה גרמנית אחרת מאחר שהיו לה שחקנים איכותיים יותר מכל קבוצה אחרת.
"באיירן מינכן עושה מה שהסינים עושים לכלכלה", התלונן קלופ בזמנו. "הם מסתכלים מה אחרים עושים, מעתיקים מהם ואז עושים את זה עם יותר אנשים ויותר כסף. ואז עוקפים אותך". מאז באיירן עברה שינויים רבים וייתכן שעם קובאץ' מצאה את המאמן שמביא לה שיטה וסגנון משלה. המבחן שלו ברביעי בערב נגד קלופ עשוי להיות ציון דרך למטרה שבאיירן היתה יכולה להשיג לו רק היתה מחתימה את קלופ ממינץ לפני יותר מעשור.
