הפרקליטות לרשות ני"ע: בצעו השלמות חקירה בפרשת חיים כץ
כבר לפני חמישה חודשים נערך לשר העבודה והרווחה שימוע לפני כתב אישום על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. המשמעות להודעת הפרקליטות: סיכוי קלוש שהיועמ"ש יקבל החלטה סופית בעניין לפני הבחירות
הפרקליטות הורתה לרשות ניירות ערך לבצע השלמות חקירה בפרשה שבה נערך שימוע לפני כתב אישום על ביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים לשר הרווחה, חיים כץ. כך עולה מהודעה ששלחה היום הפרקליטות לבית המשפט העליון, בתגובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון ובה דרישה לפיה היועמ"ש יקבל החלטה סופית בענייניו בטרם יתקיימו הבחירות בחודש אפריל. השימוע לכץ נערך לפני כחמישה חודשים.
- חיים כץ יודע: בשוק ההון אין מתנות חינם
- עוד טיפ לחיים: השיטה שסידרה לחיים כץ מיליונים
- שלוש הערות על פרשת חיים כץ
לאור עדכון הפרקליטות שצפויים לחלוף מספר שבועות עד שיסתיימו ההשלמות ותגובש חוות דעת, המשמעות היא שקטנים הסיכויים שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יקבל החלטה סופית לגבי כץ עד הבחירות הקרובות לכנסת.
על פי כתב החשדות נגד כץ, בין השנים 2015-2010 התפתחה בין כץ לבין היועץ הפיננסי מוטי בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי, חברו הקרוב של כץ, שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל - חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
בסך הכול לשיטת הפרקליטות היו 4 סוגים של טובות הנאה שעלו לשיטתם לכדי שוחד שקיבל כץ מבן ארי. הסוג הראשון, עשרות עסקאות מתואמות בבורסה מולו שהניבו לכץ רווחים מובטחים; השני, קבלת טיפ עסיסי ושמן מבן ארי, שמקורו במידע פנים של אקוויטל שלה ייעץ, שעל בסיסו רכש כץ מניות לעצמו ולבניו יאיר ואמיר בהיקף כולל של 1.515 מיליון שקלים. עסקה שהניבה לו בתוך חמישה ימים בלבד רווח של 206 אלף שקלים במניות נצבא (תשואה של 22.3%).
הסוג השלישי של טובות ההנאה, לשיטת החוקרים, היה ניהול תיק ני"ע של כץ בחינם על ידי בן ארי בעת שהוא כיהן כח"כ; הסוג הרביעי היה ניהול חשבון הנאמנות של כץ על ידי בן ארי ללא תמורה לאחר שמונה לשר.
במסגרת ההודעה לבג"ץ עדכנה הפרקליטות גם במצבו של תיק התעשייה האווירית שבו נחקר כץ בחשד לביצוע עבירות מרמה וסחיטה באיומים. התיק נחקר על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל"כ) שבלהב 433 שהמליצה להעמיד לדין לכץ.
על פי הודעת הפרקליטות, הועברה חוות דעת של המחלקה הכלכלית בפרקליטות אל לשכת פרקליט המדינה, וכן נותרו "היבטים נוספים לבדיקה. כן הועברה חוות דעתו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. לאחר כל אלה, ובכפוף לבחינת הצורך בהשלמת התייחסות להיבטים אשר ביחס אליהם טרם הושלמה הבדיקה עובר לכתיבת חוות הדעת, עתידה חוות הדעת להיות מובאת בפני פרקליט המדינה, לצורך מתן המלצתו ליועץ המשפטי לממשלה בנושא. לאחר מכן, עתיד היועץ המשפטי לממשלה להידרש לנושא, לבוחנו ולקבל החלטה בעניין".