הדביט הוא בשורה צרכנית

כרטיסי הדביט, כלומר התשלום המיידי, עמדו בלב מחקר של מרכז המחקר של הכנסת. כפי שפורסם היום (ג') ב”כלכליסט”, המחקר העלה חשש כי שימוש בכרטיסים אלו יגדיל את המינוס בחשבון הבנק של מי שיאמץ אותם. אבל אולי לא צריך להתייחס לכך כאל בעיה, אלא כאל הזדמנות.

בעולם נפוצים שני סוגי כרטיסים עיקריים: כרטיסי הדביט לתשלום מיידי, שבהם התשלום מועבר מחשבון הבנק של הלקוח ישר בעת ביצוע הרכישה, וכרטיסי קרדיט ‑ אשראי, שבהם הלקוח דוחה את התשלום ומשלם ריבית עבור הדחייה. בישראל דווקא חיה חדשה הפכה לכרטיס הנפוץ ביותר - כרטיס חיוב נדחה. התשלומים עבור הרכישות שבוצעו לאורך החודש מרוכזים, וחשבון הלקוח מחויב פעם בחודש, בלי שהלקוח משלם על ימי האשראי מהרכישה ועד החיוב.

אולי הכרטיס יסייע בהתנהלות הכלכלית צילום: shutterstock

הלקוחות לכאורה מרוויחים מהסידור הזה, אך הוא טומן בחובו בעיות רבות. הבעיה הראשונה היא שאף אחד אף פעם לא נותן כסף בחינם. כלומר, אם הלקוח לא משלם על ימי האשראי, מישהו אחר משלם עבורם, גם אם בעקיפין. פריחת כרטיס החיוב הנדחה הובילה גם להתפתחות נורמה של סליקה נדחית, ולהתפתחות תעשיית הקדמות התשלומים למיניהן, שעולים לבתי העסק לא מעט כסף.

הבעיה השנייה היא שלקוח שמגזים עם הרכישות באשראי נמצא בחובה. הוא אולי במינוס נדחה, אולי הוא לא רואה אותו במהלך החודש - אבל לכל גיהוץ יש מוצאי גיהוץ, ולקוח שגיהץ יותר ממה שהוא יכול להרשות לעצמו נמצא בחוב. החוב הסמוי הזה מוביל דווקא למעקב לקוי אחרי הוצאות. אם בחמישה בחודש יורד חיוב מיידי והלקוח רואה שאין לו יותר כסף בחשבון, אולי הוא יחשוב פעמיים לפני הגיהוץ הבא.

הבעיה השלישית נוגעת למבנה הטכנולוגי של חברות כרטיסי האשראי. מכיוון שכל המערכת פותחה על מנת לתמוך בכרטיס החיוב הנדחה שלא נפוץ בעולם, חברות בינלאומיות מתעשיית הפיננסים שמתעניינות בשיתופי פעולה עם חברות האשראי המקומיות נתקלות פעמים רבות בקשיים, בשל העלות הגבוהה שכרוכה בהתאמת המערכות הטכנולוגיות שלהן למערכות הישראליות שפועלות אחרת.

כך, המערכת שמאפשרת ללקוח לא לראות את הצריכה המוגזמת שלו בזמן אמת היא מערכת שעולה כסף. זה לא בהכרח רע שלקוחות שמגזימים בהוצאות יישאו בעלויות בזמן אמת, ואולי אף ייאלצו להתנהל נכון יותר מבחינה כלכלית. ואולי גם, אם להיות אופטימיים, בסיוע התראות בזמן אמת, המינוס הכולל יקטן.