השימוש בכרטיסי דביט יעמיק את המינוס של הציבור

בנק ישראל רוצה לעודד את הציבור לעבור לשימוש בכרטיסי דביט, אולם נראה שאלה עלולים להעמיק את המינוס של הישראלים - בעיקר אלה כבר כיום מצויים באוברדרפט.

כרטיסי דביט, בניגוד לכרטיסי אשראי, גובים את התשלום מחשבון הבנק של המשתמש בהם באופן מיידי. מעבודה של מרכז המחקר של הכנסת שהגיעה לידי "כלכליסט" עולה כי השימוש בכרטיס עלול לדחוף את הציבור עמוק יותר למינוס בבנק.

בבנק ישראל רוצים לעודד את השימוש בדביט כתחליף לצ'קים ומזומן, שעדיין נפוצים מאוד בישראל. כך למשל, ב־2017 העביר הציבור הישראלי טריליון שקל באמצעות צ'קים, לצד משיכות של 228 מיליארד שקל מכספומטים. לעומת זאת, השימוש בכרטיסי אשראי הסתכם ב־280 מיליארד שקל בלבד.

בבנק ישראל בונים על הדביט כפתרון עבור לקוחות שלא מנפיקים כרטיס אשראי מחשש כי לא יעמדו בתשלומים. גם ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה רוצה לעודד את היוזמה ולשם כך פנה למרכז המחקר של הכנסת, שיכין עבורו עבודה בנושא. מעבודה זו, כאמור, עולה כי לצד היתרונות הקיימים בשימוש בדביט, עומד גם סיכון גדול להגדלת המינוס בחשבון הבנק - שגורר עמו ריבית יקרה של כ־10%.

הרצון להקטין את השימוש בצ'קים קשור גם לרתיעה של בתי עסק מקבלתם, שכן לא פעם יש קושי בגבייתם.

חצי מהציבור במינוס

השימוש בכרטיסי דביט בישראל עדיין זניח כיום, אולם הוא נמצא במגמת עלייה מהירה מאוד. ב־2018, העסקאות שבוצעו בכרטיסי דביט הגיעו ל־13 מיליארד שקל - כ־3.8% בלבד מהעסקאות בכרטיסי חיוב. עם זאת, מדובר בעלייה של כ־109% לעומת 2015, אז הסתכמו העסקאות בכ־6.2 מיליארד שקל. בקצב הנוכחי, כרטיסי הדביט יהפכו לאמצעי תשלום בולט בנוף הישראלי.

וזו בעיה, שכן לפי נתוני הלמ"ס ל־2016, כ־46% ממשקי הבית שבבעלותם חשבון בנק היו במינוס לפחות חודש אחד בשנה. כמו כן, כשליש ממשקי הבית הללו נמצאים במינוס תמידי. רובם, לפי הלמ"ס, נמצאים בחמישון ההכנסה הרביעי. בנוסף, לפי נתונים מ־2013, 20% ממשקי הבית שברשותם כרטיס אשראי דחו את מועד התשלום על קנייה שביצעו וכ־79% ביצעו קנייה בפריסת תשלומים ללא ריבית.

לא מדובר בהתנהלות צרכנית נבונה במיוחד - ובדיוק משום כך חוששים עורכי המחקר כי השימוש בכרטיסי דביט יעמיק את המינוס בבנק וכן את מספר הימים בחודש שבהם הציבור יימצא במינוס - והדבר ישפיע בעיקר על בעלי הכנסה נמוכה.

במרכז המחקר של הכנסת מציגים גם צד חיובי בשימוש בכרטיס דביט, שלטענתם יכולם לאפשר התנהלות צרכנית חכמה. לטענת עורכי המחקר, "חיוב בכרטיס נעשה אל מול חשבון העו"ש וכך הצרכן יכול לעקוב בצורה טובה יותר אחר הוצאותיו השוטפות אל מול היתרה בחשבון ולהימנע מלהגיע למצב של משיכת יתר". כותבי המחקר מניחים שצרכן ישראלי שישתמש בכרטיס דביט יגלה אחריות וימתן את ההוצאות שלו אם ידע שהוא עלול להיכנס למינוס, אולם ייתכן שמדובר בציפיה אופטימית מדי.

ח"כ אורי מקלב. הריבית על המינוס מגיעה לכ־10% צילום: עומר מסינגר

בדרך למינוס? קבל סמס

לצד הביקורת, כותבי המחקר מציעים גם פתרונות להפחתת הסכנות בשימוש בדביט. בין היתר, הם מציעים כי בנק ישראל לא יאפשר לבנקים לשווק כרטיסי דביט למי שנמצא במצב של מינוס תמידי. עוד הם מציעים לחייב את הבנק להודיע לצרכן על מצב יתרת החשבון שלו לאחר כל חיוב מיידי, כדי שיוכל לשים לב כי הוא אינו מגיע למינוס.

לפי נתוני המחקר, ב־2008־2017 עלו סכומי משיכות המזומנים בכ־40.5%. הנתון הזה מעלה חשש להתפתחות ההון השחור בישראל, שעה שבעולם פועלים לצמצום השימוש במזומן. בשוויץ למשל קונסים אנשים שמושכים מזומן מכספומטים, משום שסבורים שם שהסיבה היחידה לשימוש במזומן היא למטרות לא כשרות.

עם זאת, ב־2017 נרשמה ירידה בסכומי משיכות המזומנים, אם כי בשיעור זניח של 0.7%. לפי הערכות, ב־2018 ירידה זו העמיקה על רקע התגברות השימוש באפליקציות התשלום של הבנקים.

לדברי ח"כ מקלב, "כרטיסי הדביט יהיו הכרטיסים המרכזיים לאוכלוסיות שעד כה השתמשו רק במזומן, הן בגלל מגבלות האשראי של הבנק והן בגלל רצונם לא לקחת אשראי".