צד אחר של החצר: על ההצגה "4 דקות ו־12 שניות"

סרטון סקס של נער ונערה בני 17 שהודלף לרשת וגרף מאות אלפי צפיות עומד במרכז ההצגה "4 דקות ו־12 שניות" מאת ג’יימס פריץ, שעלתה בסוף השבוע בתיאטרון באר שבע בבימויו של עמית אפשטיין.

הנערה ומשפחתה מאשימים את הנער, הוריו מתגייסים להוכיח את חפותו, אבל העלילה מסתבכת כשהנערה טוענת שהיחסים לא נעשו בהסכמה.

מתוך "הצגה ארבע דקות ושתיים עשרה שניות"

"זה לא מחזה דידקטי שמעלה את השאלה אם מוסרי לצלם סרטון סקס ולהעלות אותו לרשת", אומרת קרן צור, שמגלמת את אמו של הנער, לצד מולי שולמן, ניר שטראוס וזוהר מידן. "זה סיפור על זוג שנקלע למשבר בעקבות מעשה של הבן שלהם, ומעניין לראות מה קורה ליחסים בין אנשים במשבר כזה. ברגעים האלה הם נחשפים באמת ולא יכולים להסתתר מאחורי הפסדות. יש על הבמה גם מצלמות שמקרינות בשידור חי את מה שהן מצלמות, וזה הופך את ההצגה לחוויה הרבה יותר עשירה מעיסוק בשאלה המוסרית בלבד. נוסף על כך, ההורים פעילים מאוד מינית, ותוהים מה הם משדרים לילדים, אם הם משמשים כמראה עבורם. עולות גם שאלות כמו מה זה סקס בהסכמה בנישואים ומה זה אונס בתוך מערכת יחסים. הרי הנער והנערה היו זוג, אז איפה עובר הגבול?".

כששאלות כאלה עולות בימינו אי אפשר שלא לחשוב על #metoo, אבל צור מבהירה: "עיצבתי את דמות האשה הכי לא מי טו, ולכן זה מעניין. האשה הזאת לא פמיניסטית, היא לא תעלה על בריקדות קמפיין מי טו. היא מבחינתה צריכה להיות זמינה ויפה לגבר שלה, זו המהות. עניין אותי איך אשה כזו שנקלעת לסיטואציה מסוג זה תתמודד. מה הכלים שלה? מבחינתי כל הנשים הן אחיות לדבר הזה שנקרא נשיות, אבל באג'נדה שלה זה לא כך".

לאורך השנים שיחקה צור (45) בתיאטרון ובטלוויזיה, בין השאר בהצגה "אנדה" בבית ליסין, שעליה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, וכן בהצגת היחיד שלה "מקורקעת", שזכתה במקום הראשון בתיאטרונטו. בימים אלה היא גם מזוהה כגרושתו של צביקה הדר בסדרה "לצבי יש בעיה". לפני 18 שנה, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, היא גילמה את הנערה הנאנסת מקיבוץ שמרת ב"משחקים בחצר האחורית" של עדנה מזי"א בתיאטרון חיפה. "הרגשתי שוב את המקום של להיות קורבן והפעם מפרספקטיבה אחרת. אם פעם הייתי הקורבן של האקט עצמו, עכשיו אני אמא של מי שלכאורה מבצע את האונס ורוצה להגן. בסיפור שמרת הסביבה לא האמינה לנאנסת והדפה אותה, ולכן היא היתה קורבן כפול, גם של הסביבה. ב'4 דקות ו־12 שניות' הבנתי את הצורך העז להדוף את האשמה מעליך, וזה משהו שטלטל אותי מאוד. בשלב מסוים אני מזדהה עם הנערה ויש קונפליקט קשה בין הנאמנות למשפחה שלי למקום שלי כאשה מול הדבר הזה".

כמה שנים מאוחר יותר שיחק אפשטיין את אחד הנערים ב"משחקים בחצר האחורית" בהפקה של תיאטרון אורנה פורת, כך שהוא וצור סוגרים כאן מעין מעגל: "המפגש עם עמית היה מרתק. הוא בחור סופר אינטליגנט ומצליח להיכנס לנבכי הנפש של הדמויות בצורה עמוקה", אומרת צור.

כאמא לבן ושתי בנות היא מוצאת עצמה חושבת בחדר החזרות בעיקר עליו. "אני חושבת איך כהורה בעידן הטכנולוגי אני צריכה לכוון אותם לפעול. הבן שלי הוא יצור טכנולוגי וחברתי שצולל לתוך זה, והגבולות חשובים מאוד. אני אף פעם לא יודעת אם משהו שאני אומרת ייקח אותם לכיוון לא טוב".

אם יש משהו שמעורר אצל צור חרדות ודאגות כהורה וכאזרחית הוא זיהום האוויר במדינה. "מחריבים פה כל חלקה טובה ואנחנו הולכים לכיוון של מדינה מזוהמת. אני שותפה למאבק נגד אסדות הגז והרחבת התעשייה המזוהמת במפרץ חיפה. התכנית הכוללת שלא מדברים עליה היא תכנית עצומה של אסדות גז 10 ק"מ מהחופים, בתי זיקוק חדשים לאורך ישובי החוף, הגדלת בית הזיקוק בחיפה פי שלושה ונמל הדלקים ליצוא. אלה החרדות האמיתיות שלי ובגין זה אני פועלת ומקדישה שעות רבות ביום לפעילות סביבתית".