איתי לוקץ' הוא ראפר של מעלה

הראפר לוקץ' יודע בדיוק מה אתם חושבים עליו, וזה לא יכול להיות יותר רחוק מהאמת. "אנשים חושבים שאני כל היום יושב ומעשן וויד, שותה מלא, שאני קם בשתיים בצהריים, דופק באנגים ומשחק פלייסטיישן עד ארבע בבוקר", הוא אומר. "אבל אני לא שותה, לא מעשן, עובד מסביב לשעון וקם מוקדם רוב השבוע".

לוקץ' (מימין). יופיע בחמישי בלבונטין 7

איתי לוקץ' (34) ידוע כבר יותר מעשור כאחד מהראפרים הכי מצחיקים ושנונים בסצנה. בעוד נצ'י נצ' וטונה מתעסקים בנושאים רציניים וקיומיים, לוקץ' שר על סלבס כמו גל גדות, בר רפאלי ולאחרונה גם אסף גרניט, שעבורו ביצע שיר מיוחד באודישן ל"משחקי השף". לא סתם הוא אומר שהוא עובד ללא הפסקה: במקביל לקריירה המוזיקלית שלו הוא בעל הסטארט־אפ סניז, מפיק פרסומות וסרטוני תדמית, מבקר מסעדות ואורח קבוע בתוכניות טלוויזיה שונות (שמישהו ייתן לו כבר לייט נייט). את יום ההולדת הקרוב שלו הוא יחגוג ביום חמישי בהופעה חגיגית בלבונטין 7, שבה הוא מארח את מיכאל סויסה, שגיא ביט בוקס ועוד.

לוקץ' לא מפסיק להפתיע לרגע. הראפר שפרץ עם שיר שבו הוא מכריז שהוא "מלך הקראק" מגלה עכשיו שהוא יהודי מאמין ושומר מצוות. "אני לא עובד בשבת, מעת לעת מניח תפילין ומבקר בבית כנסת". זה מסביר את שיתוף הפעולה חוצה המגזרים שלו עם הראפר החרדי איתי רג'ה בשיר "בחייך", שיצא לאחרונה. "מכיוון שאני שר בעיקר בהומור, ברגע שאני נוגע בנושאים רציניים יותר הקהל שמח מאוד. אני תמיד אומר שאני יהודי מאמין, ברוך השם, אמונה היא נושא שאני שמח לגעת בו. למען האמת, לפני שהתארחתי אצל רג'ה לא הכרתי הרבה דברים שלו, אבל אני זורם מאוד. הוא שלח לי שיר שאהבתי אז הקלטתי לו ורס (בית — נ"פ)".

אלמנט הספונטניות הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה של לוקץ'. האלבום האחרון שלו "חורשים בבוץ", שיצא בדצמבר, הוא בכלל אלבום קאנטרי פארודי שהוא הקליט עם הראפר סגול 59 (חן רותם) תחת השם "סדרני העבודה". "זה קרה די במקרה. סגול 59 קפץ לאולפן של שוחט (המפיק המוזיקלי אורי שוחט — נ.פ) ועשינו שיר מוזר שמשלב בין קאנטרי ודאבסטפ. משהו בחיבור הזה הרגיש לנו נכון, אז קפצתי אליו הביתה ופשוט התחלנו לכתוב שירי קאנטרי. אני אוהב את הז'אנר, לא כל כך בקי בו, אבל יצא לנו אלבום שאני אוהב מאוד, רק שעברנו ממש מתחת לראדר. הגיוני סך הכל, שני ראפרים שעושים יחד אלבום קאנטרי זה אירוע ייחודי ומוזר".

הוא אולי צוחק על המשקל שלו, אבל לוקץ' פעיל במאבק בשמנופוביה, ובין השאר יצא בפומבי נגד חברת גט טקסי כשנהג מונית סירב להעלות אותו בגלל משקלו. הוא גם השתתף בסדרה התיעודית "שמנופוביה" בערוץ 8, ובראיון חשוף סיפר שהוא מודע לפריבילגיות שלו, ושקל יותר להיות גבר שמן מאשר אשה שמנה. הוא יודע, הגודל שלו הוא חלק מהמיתוג שלו, אבל זה לא המצב של הרוב. "קשה לי עם היחס המשפיל והנדחף שאנשים בעלי עודף משקל חווים, ואני פועל כמיטב יכולתי לשנות אותו. זה נושא שבוער לי בדם".

מה אתה חושב על איך שנטע ברזילי משנה את השיח בנושא?

"היא לא מתעסקת בזה באופן פעיל, אבל העובדה שהיא כזאת דיוה, זכתה באירוויזיון וכל כך מצליחה בעולם תורמת המון. בקליפים שלה יש הרבה מסרים לא מתנצלים, ואני אישית עף על זה".

בנוסף לכל ההצלחות שלו, ללוקץ' היתה גם הרפתקה מקצועית שלא צלחה. ב 2013 הוא הקים עם חברים את הבר "פני" בכיכר אתרים, והיה אחד מהבעלים. אחרי חצי שנה בלבד, הבר נסגר. מהחוויה הוא למד "שאסור לפתוח בר או מסעדה או בית קפה בישראל. כמעט כולם מפסידים המון, לא משנה כמה טוב המקום נראה. אנשים לא מבינים כמה נורא זה להיות הבעלים". כיום, הוא אומר, "אני מעדיף לשטוף כלים ולנקות שירותים במסעדה מאשר להיות הבעלים שלה. לפעמים אני מתגעגע לרגעים הטובים של להיות בעל הבית, אבל רוב הזמן היה סיוט. כשהצלחתי להתנתק לרגע אז נהניתי מהאווירה ומההרגשה שהמקום שלי, אבל בכל זאת אין סיכוי שהייתי חוזר, סך הכל זה סיוט מתמשך עם רגעים יפים".