זמן בחירות - הזדמנות עבור הגליל והנגב

הבחירות הקרובות לכנסת בשער ואחד הנושאים המרכזיים שמעסיק לפחות שליש מאזרחי ישראל, הוא הפיתוח הכלכלי והחברתי של המדינה שמחוץ לגבולות חדרה-גדרה. אלא שהנושא כלל אינו מעניין את האסטרטגים ושלל היועצים של המועמדים והמפלגות. נדמה שמערכת הבחירות מתנהלת רק בקרב אוכלוסיית גוש דן ונספחים מסוימים, וחלקים נרחבים בפוליטיקה הישראלית שכחו שגם לתושבי האזורים שמחוץ ל"מדינת תל אביב" זכות הצבעה.

יש שסבורים שהאתגרים שניצבים בפני תושבי ותושבות הגליל והנגב זהים לאתגרים של תושבי המרכז ועל כן אינם דורשים יחס מיוחד אך כל מי שבקיא מעט בפרטים יודע שאין זה הדבר. לתושבי הגליל והנגב מסים משלהם, שירותים ממשלתיים משלהם ולצערנו גם תוחלת חיים משלהם.

בימינו, על כל ריחוק של 20 ק"מ מהמרכז, יורדת בממוצע שנת חיים אחת. גרים בקריית שמונה או באופקים? מבחינה סטטיסטית אתם תמותו מוקדם בכמה שנים מתושב תל אביב. תושבי הפריפריה לא ניחנו בגנים גרועים במיוחד, פשוט שירותי הרפואה בקהילה לא קיימים ולא נגישים להם ובתי החולים דלים יותר, צפופים יותר וחסרים בשירותים רבים. למרות זאת מס הבריאות שאותו הם משלמים כל חודש, זהה כמובן.

לצערנו הפער לא מסתיים בשירותי הבריאות. גם שאר השירותים הציבוריים לאזרחי הגליל והנגב לוקים בחסר לעומת השירותים שניתנים לתושבי המרכז. התחבורה הציבורית התדרדרה עם צמצום הרכבות לצפון עקב פתיחה טרם-זמנו של הקו מנתב"ג לירושלים, הזדמנויות התעסוקה וההשתכרות הולכות ונשחקות מדי שנה ואפילו שירותי הדואר גרועים מהשירותים במרכז. אין אפילו שירות אחד של המדינה שניתן להגדירו כשווה מבחינת איכות ונגישות בגליל ובנגב לעומת המרכז.

מחלקת יולדות בית חולים זיו, צפת צילום: אפי שריר

התעלמות או פשוט הזנחה

לא מדובר בגזרת גורל, אלא בתפיסת עולם של חלק גדול ממקבלי ההחלטות - במקום לראות בגליל ובנגב הזדמנות אדירה וחלק מפתרון אסטרטגי למספר אתגרים לאומיים (ביטחוניים, כלכליים וחברתיים), אותם מקבלי החלטות נוקטים מדיניות של התעלמות או פשוט הזנחה. יותר קל לגזור סרט ולקבל חשיפה בתל אביב לעומת נהריה. מדובר במדיניות ארוכת שנים של פיתוח איפה שנוח ולא איפה שצריך.

מגורים בגליל ובנגב בשנת 2019 אינם פינוק. זה אומר שכר נמוך יותר, ריבוי שעות ביום בכבישים צפופים ומסוכנים ללא חלופה של תחבורה ציבורית, טיפול בריאותי פחות טוב, ובצדק רבים מסרבים להצטרף לפתרון למשברים הלאומיים בצורת מגורים בגליל ובנגב. במקום שהגליל והנגב יהוו מקום איכותי חלופי אמיתי לחיים במרכז הארץ, הם כוללים ויתורים רבים באיכות החיים שמאלצים משפחות רבות להישאר לגור בערי המגדלים.

הבחירות הקרובות יכולות לסמל שינוי במובנים רבים, והן יכולות להביא בשורה אמתית לגליל ולנגב. תקציב המדינה ל-2019 עומד על 497.6 מיליארד שקל, והעוגה יכולה וצריכה להתחלק אחרת. אין סיבה שמחיר הגז הטבעי לתעשייה לא יהיה שווה בגליל ובמרכז אך לפי התכניות הנוכחיות הוא יעלה 10% יותר דווקא בגליל. יכולים להאיץ את תכנון וביצוע כביש 6 עד שלומי אבל בגליל המערבי לא נסלל כביש חדש בעשור החולף וגם מה שמבוצע כעת הוא בבחינת מעט מדי-מאוחר מדי. יכולים לפתח את התחבורה הציבורית בגליל אבל בפועל לוקחים קרונות רכבת מנהריה ועכו לקו ירושלים-נתב"ג.

אם נדרוש מנבחרי הציבור שינוי כבר כעת במצע הבחירות ובאיוש הרשימות, ובעיקר אם נשכיל לדרוש אותו גם אחרי הבחירות, אולי בפעם הבאה שנלך לקלפי מדינת ישראל כולה תראה אחרת.

הכותבת היא מנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי