מייסדי ליפט תופסים טרמפ על המשקיעים

מייסדי אפליקציית הנסיעות השיתופיות ליפט (Lyft) מתכננים להחזיק ברוב של מניות ההצבעה בחברה אחרי הנפקתה בהמשך השנה, אף שברשותם פחות מ־10% מכלל המניות, כך דיווח אתמול ה"וול סטריט ג'ורנל". היוזמה מצרפת את ליפט לרשימה הולכת וגדלה של חברות, כפייסבוק וסנאפ, שנקטו בתרגילי מניות כדי לשמר את השליטה בידי מייסדיהן לאחר ההנפקה על רקע ביקורת עזה לפרקטיקה בשווקים.

לדברי אנשים עם ידע בנושא עימם שוחח הג'ורנל, שני מייסדי שירות הזמנת הנסיעות, המנכ"ל לוגן גרין והנשיא ג'ון זימר, עובדים עם חתמים ועורכי דין ליצירת מדרג מניות עם זכויות הצבעה מוגדלות שיהיו בחזקתם. הפרטים עדיין אינם ידועים, אך משמעות המהלך היא שלשניים תהיה השפעה מכרעת על החלטות חשובות בחברה, החל ממינוי דירקטורים ועד אישור עסקת מכירה או מיזוג בעתיד.

ג'ון זימר מייסד משותף ונשיא ליפט צילום: בלומברג

המהלך מעורר תסכולים בקרב משקיעים קיימים בליפט, שכן הוא ימנע את הכללתה בכמה מדדי מניות פופולרים. המהלך גם עלול להיתפס כסיכון תאגידי ולפגוע בערך החברה בהנפקה. עם זאת, ספק אם תסכול המשקיעים יסכל את המהלך. לדברי חתמים ועורכי דין, הרעב בקרב ציבור המשקיעים לחברות עם קצב צמיחה מהיר יקשה על ההתנגדות.

הנפקתה של ליפט, שנחשבת למתחרתה הגדולה של אובר בארה"ב, אינה היחידה בפרופיל גבוה שצפויה להתבצע השנה עם מדרגים שונים של מניות. עמה נמנות אפליקציות המסרים הארגוניים סלאק והרשת החברתית פינטרסט. אובר, שצפויה גם היא להנפיק ב־2019, היא בין החברות המעטות שלא צפויות לפצל בין מניותיה, ככל הנראה על רקע השערוריות שבהן סיבך אותה המייסד והמנכ"ל המודח טראוויס קלניק.

מסורת של עמק הסיליקון

ליפט כמובן לא המציאה את תרגיל מניות ההצבעה. מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נקט במהלך דומה לפני ההנפקה והצליח לשמר רוב של מניות הצבעה, וכמוהו עשו גם מייסדי סנאפ, מפעילת סנאפצ'ט, עם הנפקתה ב־2017. גם מייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין שמרו על שליטה בחברה־האם אלפאבית שהקימו ב־2015 הודות למניות הצבעה מיוחדות.

מייסדים חזקים הם בדרך כלל ערובה להצלחת החברה בטווח הארוך צילום: בלומברג

מבני השליטה האלו עוררו ביקורת בשווקים בטענה שהם מעניקים למייסדים כוח רב מדי, ביקורת שגברה אשתקד בעקבות האכזבה מהנפקת סנאפ ודו"חותיה המאכזבים שהפילו את גובה המניה ביותר מ־60% מאז ההנפקה. במקביל, המשברים שליוו אשתקד את פייסבוק, ונקשרו במידה רבה בתפקודו של צוקרברג כמנכ"ל, עוררו גם הן תהיות לגבי מבנה שמעניק לאדם או שניים בודדים שליטה כמעט מוחלטת בחברה ציבורית גדולה.

אף שיש אמת בביקורת, ההיסטוריה של עמק הסיליקון מראה שלא פעם חברות שמייסדיהן שמרו על השליטה בהן שגשגו והצליחו הרבה יותר מחברות שמייסדיהן נדחקו לצדדים. הדוגמה המפורסמת ביותר היא אפל, שהחלה להדרדר לאחר שמייסדה סטיב ג'ובס נבעט ב־1985, וחזרה למסלול צמיחה רק עם שובו לכס המנכ"ל בסוף שנות התשעים. בנוסף, חברות כאמזון וגוגל, שמייסדיהן שמרו תמיד על שליטה והשפעה, צמחו בהתמדה ועוצמתן רק הלכה וגברה.

לא תמיד זה עובד

יאהו, שמייסדיה נדחקו מוקדם יחסית, נכנסה לשורת משברים והידרדרה עד שנמכרה לוורייזון. טוויטר הונפקה תחת מנכ"ל שלא נמנה עם מייסדיה, נכנסה למשבר ארוך והחלה להתייצב רק לאחר חזרת המייסד ג'ק דורסי לכס המנכ"ל. גם פייסבוק, חרף הביקורת, זכתה להצלחה מרשימה תחת הנהגת צוקרברג. בדו"ח האחרון שלה היא הציגה שוב צמיחה חזקה והפכה את הירידה במספר המשתמשים היומיים באירופה שנרשמה לאחר דליפת מידע הגולשים לקיימברידג' אנליטיקה.

לפעמים המייסד השולט דווקא מזיק לחברה שלו כמו במקרה של טראוויס קאלאניק מייסד אובר צילום: רויטרס

מייסד אינו תמיד ערובה להצלחה, כפי שמעידה סנאפ. כישלון החברה ברבעונים שלאחר ההנפקה הושפע גם מגורמים כמו שווי לא מחובר למציאות וציפיות מוגזמות בשווקים, אך התנהגות המייסד והמנכ"ל אוון שפיגל והליך קבלת ההחלטות השנוי במחלוקת שלו לא תרמו לביצועי החברה.

החדשות הטובות הן שלמי שסבור שמבנה מניות שמעניק למייסדים שליטה מוגזמת בחברה יש דרך פעולה פשוטה: לא לקנות את המניות. אם המבנה יפריע למספיק אנשים, הדבר יתבטא בביצועי המניה בהנפקה וייאלץ את מייסדיה לבחון אותו שוב ואולי ירתיע חברות אחרות מלנקוט במהלך דומה.